ניתוח קיסרי (צילום: thinkstock)
ליאה אליוט ובן זוגה, ג'יימס בורן | צילום: thinkstock
ליאה אליוט ובן זוגה, ג'יימס בורן, כבר היו מיואשים. חמש פעמים ליאה הרתה, אבל אף אחד מההריונות לא החזיק מעמד, וכולם הסתיימו בהפלות כואבות: חמישה אובדנים בתוך פחות מארבע שנים. בני הזוג כבר החלו לחסוך לטיפולי פוריות, נאבקו בייאוש ובחרדות שלא הרפו וניסו להיאחז בתקווה להגשים את החלום ולהיות הורים. 

יום אחד, נתקלה ליאה בכתבה על נשים שנעזרו בהיפנוזה כדי להתגבר על קשיי פוריות, והחליטה לנסות בעצמה. שלושה חודשים לאחר מכן, היא כבר הייתה בהריון - והפעם, סוף סוף, ילדה את ג'וזף, תינוק בריא ושלם.  

"ג'יימס ואני פשוט לא מצליחים לעכל שג'וזף כאן, והוא שלנו", אמרה ליאה. "אחרי כמעט חמש שנים של ניסיונות ושברון לב מתמשך, החלום שלנו התגשם - ואני מאמינה בכל לבי שלהיפנוזה שעברתי, שלימדה אותי לשנות לחלוטין את דרך החשיבה שלי ולהפוך לאדם רגוע ושלם יותר, יש חלק עצום בכך. רק בעזרת ההיפנוזה, הצלחתי לצאת מהמעגל השלילי של חוסר האמונה ביכולת של הגוף שלי לשאת הריון וללדת". 

ליאה מסבירה כי הציפייה האדירה לתינוק, וכל האכזבות והאובדנים שחוותה, גרמו לה ללחצים נפשיים עצומים, ולתחושה כאילו החיים שלה יצאו מכלל שליטה. "בהשראת ההיפנוזה לקחנו את כל הכסף שחסכנו לטיפולי הפוריות, וטסנו לחופשה מפנקת ביוון. כשחזרנו, שמתי לב שהמחזור שלי מאחר, וכמה ימים אחר כך הבדיקה שעשיתי אישרה שאני בהריון". 

מהרגע שהתקבלה התוצאה החיובית, החליטה ליאה לא ליפול למלכודות של עצמה, ולשמור על אופטימיות - גם אם זהירה. "בזכות ההיפנוזה הצלחתי לא להיות חרדה, למרות שזה היה הריון יקר מכפי שאוכל לתאר. הייתי פשוט רגועה ומאושרת, ומהרגע שהניחו עליי את ג'וזף בחדר הניתוח, אני מאושרת אפילו יותר, מעבר לכל דמיון. אני רוצה להעביר מסר לכל הזוגות שנאבקים בקשיי פוריות, ולתת להם חיזוק בדרך - הכל, אבל הכל אפשרי". 

"הרעיון בטיפול בהיפנוזה הוא תהליך משולב של שלושה מרכיבים", אומר ד"ר מאיר נעמן, פסיכולוג קליני בכיר - מורשה לטיפול בהיפנוזה, שאף כיהן כיו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה. "הרפייה גופנית ונפשית עמוקה (שעשויה להיות דומה לגישות 'משלימות' כמו מדיטציה, יוגה, טאי-צ'י וכו'), מיקוד גבוה של הקשב, שהופך את התת-מודע לנגיש יותר להשפעות, וכאן נכנס המרכיב השלישי: סוגסטיות. סוגסטיות הן 'הצעות' (מסרים)  שנעשות כל הזמן - למשל, כשאנחנו מסמנים למישהו לשבת והוא מתיישב - עשינו לו סוגסטיה לא-מילולית, ובאופן מילולי, המטפל יכול להגיד (להציע) למטופל להרגיש נינוחות ורוגע. כולנו מגיבים לסוגסטיות, אבל במצב ההיפנוטי, המהופנט הופך להיות יותר סוגסטבילי, קרי, ניתן להשפעה בקלות רבה יותר, שכן 'מערכת הבקרה שלו מוחלשת.  

"ישנם מחקרים שמראים כי קשיי פוריות קשורים במידה כזו או אחרת בגורמים פסיכולוגיים, ובפרט בסוגים שונים של מתח, חרדות, דאגות וכדומה, אם כי קשה לבודד את זה מגורמים אפשריים אחרים. ברגע שבהיפנוזה אנחנו מביאים את המטופלת למצב שהיא מצליחה להרגיש נינוחה ורגועה יותר, גם ללא סוגסטיה ספציפית הקשורה לבעיה שלה, אנחנו כבר יוצרים שיפור משמעותי בפוטנציאל שלה להרות, כי אנחנו מנטרלים את הגורם הנפשי, גם אם הוא לא היחיד. במידת הצורך, השימוש במצב ההיפנוטי, על ידי בעל מקצוע (רופא או פסיכולוג) המורשה לטפל בהיפנוזה, בסוגסטיות ספציפיות יותר, עשוי ולרוב אכן משפר עוד יותר את סיכוייה להרות".  

>> שאלה בטופס רישום לגן: "האם ילדת ואגנילית?"