אז גילית 2 פסים על סטיק, או פס אחד ממש חזק והשני קצת דהוי - אבל איך שלא יהיה - זה קורה, את בהריון. אבל מה עכשיו? למי מתקשרים? מה הדבר הראשון שצריך לעשות? ומה השני, והשלישי? אז הנה מדריך ממש מזורז וקצר - רק כדי לעשות לך סדר.
"ישנן בדיקות רבות אותן ממליצים לנשים בהריון לבצע על מנת לוודא את תקינות ההריון", אומרת ד"ר מירב רז, מנהלת מחלקת יולדות א' בית החולים מעייני הישועה בני ברק. הנה הן לפנייך.
עד שבוע 14: מומלץ לבצע בדיקת אולטראסאונד ראשונה במהלך הטרימסטר הראשון של ההריון על מנת לקבוע את מיקום שק ההריון, גיל ההריון והמצאות דופק.
עד שבוע 13+6: בדיקת שקיפות עורפית הינה בדיקת אולטראסראונד שמבוצעת בשבועות 11+0 עד 13+6. מומלצת כשגרה לכל הנשים ההרות. בבדיקה זו מעריכים את גודל העובר ואת עובי הקפל הצוארי . מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון לתסמונת דאון (טריזומי 21) ותסמונת אדוארד (טריזומי 18). התשובה המתקבלת היא חישוב סטאטיסטי של מידת הסיכון בהשוואה למידת הסיכון לפי גיל האשה.
מומלץ לשלב עם בדיקה זו את בדיקת הסקר הביוכימי הראשון. זו בדיקת דם פשוטה המבוצעת לאחר בדיקת השקיפות העורפית ומשקללת את תוצאות הבדיקה יחדיו. הבדיקה משפרת את סיכויי הגילוי של תסמונת דאון ל 85%.
שליש שני: סקר ביוכימי שליש שני כולל מדידה של 3 הורמונים ולכן נקרא תבחין משולש, אחד מהמדדים הנבדקים הוא החלבון העוברי. הבדיקה היא פשוטה, אין צורך בצום. הבדיקה מעריכה את הסיכון לתסמונת דאון וכן מאתרת סיכון למומים פתוחים במערכת העצבים המרכזית של העובר. בדיקת דם זו בפני עצמה יכולה לגלות כ 65% מהלוקים בתסמונת דאון. גם פה התוצאה המתקבלת היא חישוב סטטיסטי ולא תוצאה סופית.
שבוע 17: ישנה אפשרות לשלב את כל הבדיקות הנ"ל (שקיפות עורפית, סקר ביוכימי ראשון ושני יחד עם אינהיבין) וכך להגיע ל 95% גילוי של תסמונת דאון, מבחן זה נקרא integrated test. התשובה מתקבלת סביב שבוע 17.
כמו כן, ישנה בדיקה חדשה יחסית NIPT שהינה בדיקת דם, הנעשית כמו כל בדיקת דם רגילה, אולם בטכנולוגיה מאד מתקדמת. ניתן לאתר קטעי DNA עובריים בדם האמהי ולאבחן מספר מחלות גנטיות כמו תסמונת דאון וחסרים בגנום מעל גודל מסוים. הבדיקה הינה יקרה, היא אינה מגיעה לדיוק מקסימלי, כמו בדיקת מי השפיר, אך כבדיקת סקר היא המדוייקת ביותר. היתרון בביצועה הוא הימנעות מדיקור מי שפיר שיכול לגרום להפלה של עובר בריא.
סקירת מערכות: בסקירה נבדקים איברים ומערכות של העובר. יש לדעת שלא כל המומים ניתנים לגילוי. וכן שמומים שונים ניתנים לגילוי בזמנים שונים. הסקירה המאוחרת מומלצת לכל הנשים, ומבוצעת בשבועות 20-24. ניתן לבצע גם סקירה מוקדמת, שאינה בסל הבריאות, כבר בשבועות 13-17. עקב מגבלה של רזולוציה של המכשירים וכן גודלם הקטן של איברי העובר, יתכן ומומים מסוימים לא יתגלו בסקירה המוקדמת ( למשל מומי לב מסוימים), לפיכך בכל מקרה נמליץ לבצע סקירה מאוחרת, גם כאשר הסקירה המוקדמת היתה תקינה.
היתרון בביצוע סקירה מוקדמת הינו שבמידה ונמצא מום קשה בעובר, שאינו מאפשר חיים, תוכל האשה לבחור בהפסקת הריון בשבוע מוקדם להריון ולעבור הפלה, וזה כמובן עדיף על לידה מוקדמת במידה והמום מתגלה בשלב מאוחר יותר. בסקירת המערכות נבדקים ממדי העובר: הראש היקף הבטן והירך על מנת להעריך את גדילת העובר. כמו כן נסרקות מערכות הגוף- מח, פנים, חזה, בטן , עמוד שדרה וגפיים. נבדקים גם מספר כלי הדם בחבל הטבור, מיקום השיליה, כמות מי השפיר וקיום דופק ותנועות. בנוסף לכך, בשנים האחרונות נבדק גם אורך צואר הרחם, על מנת לאתר נשים שהינן בסיכון גבוה ללידה מוקדמת.
לסיכום רק אדגיש שמרוב בדיקות בני הזוג לפעמים נכנסים ללחץ. צריכים לזכור שהריון זה לא מחלה, ורוב העוברים, כ 97% הינם בריאים. הבדיקות הנ"ל נועדו לאתר את המיעוט שעלול לסבול ממומים למיניהם. במידה ונמצא מום כלשהוא בני הזוג יקבלו יעוץ מסודר על מנת להבין את מהות הבעיה ואפשרויות הטיפול העומדות בפניהם ובפני העובר.
>> למה אישה בהריון צריכה לשלם 90 שקל בלונה פארק רק כדי לשבת על ספסל?