אישה בהריון בג'ינס שוכבת ומחזיקה את הבטן (צילום: istockphoto)
CMV: "מלטף את האם, מכה את העובר" | צילום: istockphoto

לכל הריונית יש כמה אויבים מפחידים שמעיבים על שמחת ההריון: בדרך כלל במקום הראשון ניצבים להם החברים ליסטריה, סלמונלה, טוקסופלזמה ו-CMV.  שלושת הראשונים נשמעים אמנם כמו שמות של נזירות, האפקט שלהם מזיק ומסוכן – אך ניתן לשליטה: ויתור מוחלט על בשר נא, ביצים לא מבושלות וגבינות לא מפוסטרות, שטיפה אובססיבית של ירקות ופירות ופטור גורף מהחלפת חול לחתול, ואת 99.9% מכוסה. החבר CMV, לעומת זאת, הוא מנוול חמקמק, שמטיל אימה ויוצר חוסר ודאות, אפילו בקרב ההריונית הרגועה ביותר. אחת לכמה זמן, הנושא הזה צף מחדש בעקבות סיפורים לא פשוטים של נשים שמתמודדות עם בשורת הגילוי והשלכותיוקבלי כמה עובדות, שכדאי לדעת על הוירוס ה- CMV ועל הקשר שלו להריון שלך.

1. הוא נצר למשפחה ענפה. CMV  הן לא ראשי תיבות, אלא קיצור של השם המאיים Cytomegalovirus. ואם זה לא מספיק, הנגיף הארור הזה משתייך ל"משפחת ההרפס" הבלתי אסתטית, ביחד עם מחלות עם שמות אקזוטיים כמו שלבקת חוגרת, הרפס השפתיים, אבעבועות רוח, מחלת הנשיקה ואדמדמת.

2. לא כולן בסיכון. ממש בתחילת ההריון (ואם את טיפוס מסודר, עוד לפניו) יבקש ממך רופא הנשים לעבור בדיקת CMV. אם את "חיובית", כלומר חלית ב-CMV בעבר (גם אם לא שמת לב לכך), הסיכון שתדביקי את העובר ותזיקי לו נמוך עד בלתי קיים. אם את "שלילית" – ומעולם לא נדבקת ב-CMV בעבר, את צריכה להיזהר מאוד שלא להידבק לראשונה בהריון, ולהיות במעקב רציף כדי לדעת אם נדבקת. 

3. די קל להידבק. הנגיפים אמנם לא מרחפים באוויר כמו נגיפי שפעת, אבל עוברים במגע קרוב (כמו נשיקות ויחסי מין), ובנוזלי והפרשות גוף: נזלת, רוק, שתן וצואה.לכן, האוכלוסייה שנמצאת בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר היא אמהות לילדים קטנים שנמצאות בהריון נוסף. הילדים מביאים את ה-CMV מהמשפחתונים, הגנים ובתי הספר, והאמהות – שמחליפות חיתולים ומנשקות את הקטנים – חשופות מאוד למחלה. כל עוד יש בעברן הידבקות קודמת אין חשש ממשי בהידבקות משנית, אבל אם לא, הן בבעיה. ליתר ביטחון, כדאי להימנע במידת האפשר ממגע עם ילדים חולים, להקפיד על נטילת ידיים רצינית ומקיפה לעתים קרובות ולשהות במקומות מאווררים היטב.

4. איך מאבחנים? "הכי טוב לדעת עוד לפני ההריון האם האישה נדבקה בעבר, באמצעות בדיקת דם פשוטה", מסביר ד"ר יוסף פרדו, מומחה לגינקולוגיה במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת הכללית. "אם לא יודעים, קשה לדעת תמיד בוודאות מוחלטת האם ההדבקה אירעה במהלך ההריון ובאיזה שלב. זיהוי המחלה אצל העובר מורכב יותר: רק כמחצית מהעוברים שאמם חלתה ב-CMV לראשונה בהריון יידבקו ממנה, וגם מקרב העוברים שנדבקו, רק כ-15% ייפגו בצורה משמעותית. זו מחלה ערמומית וחמקמקה, וצריך להתמקצע. אצלנו בבילינסון יש מרפאה מייעצת למחלות זיהומיות בהריון, שמאבחנת, מטפלת ומלווה אמהות".

5. למה זה מסוכן? "אנחנו תמיד אומרים שה-CMV  מלטף את האמא, אבל מכה את העובר", מסביר ד"ר פרדו. "בעוד שאצל האמהות המחלה מתבטאת על פי רוב בסימפטומים שדומים לשפעת, ולעתים אף עוברת מבלי שהאישה יודעת כלל שלקתה בה, עובר שנדבק מאמו חשוף למגוון מחריד של סיכונים: חרשות, עיוורון, פיגור שכלי ואפילו מוות תוך רחמי או זמן קצר לאחר הלידה".

6. אז איך יודעים אם העובר בסיכון? כשחושדים שיש הדבקה של האם, הדרך היחידה לברר בוודאות האם העובר נדבק היא באמצעות בדיקת מי שפיר. "הבדיקה צריכה להתבצע לפחות שבעה שבועות אחרי מועד ההדבקה המשוער, ובכל מקרה לא לפני שבוע 21, אז מתחיל העובר להפריש את הנגיף בשתן שלו אל מי השפיר", אומר ד"ר פרדו.

בניגוד לעבר, כיום ממש לא ממהרים להפיל כל עובר שמתגלה כי נדבק, כי הרפואה נותנת לנו כלים מצויינים לברר מה היקף הנזק שנגרם לו, אם בכלל. מכשירי אולטרסאונד ו-MRI יכולים לספק לנו מידע חיוני על התפתחות מוחו ואיברי גופו של העובר, וכיום אנחנו יכולים לומר לאם בוודאות של כמעט 100 אחוז האם התינוק יסבול מתופעות קשות, או שייפול בצד הטוב של הסטטיסטיקה. אני יכול להגיד בוודאות שיש היום בארץ כמה כיתות של ילדים, מבחינה מספרית כמובן, שלא היו נולדים אלמלא בדקנו והבטחנו לאם שיהיה בסדר".

וכאילו לא די בזה: 8 סיבות נוספות לדאגה בהריון