דימום כבד, שיכול להביא את האישה למצב של אנמיה ולשבש מאוד את איכות חייה, כמו גם קשיים בהשגת הריון - אלו הן תופעות הלוואי הנפוצות של השרירנים (מיומות), גידולים שפירים ברחם. השרירנים הם גידולים שכיחים, ושכיחותם עולה עם הגיל: סביב גיל 40 כשליש מהנשים תסבולנה משרירנים, ובגיל 50 עולה השיעור עוד יותר, וכולל כמחצית מכלל הנשים. אבל בסיפור שלפנינו, התופעה התחילה אצל אישה צעירה מאוד, בת 23 - ורק אחרי מאבק ממושך ועיקש, עם לא מעט תושייה של הרופאים, היא הצליחה להתגבר על הקושי ולהגשים את חלום האימהות.

"מרבית השרירנים לא גורמים לבעיות מעבר לגדילה של הרחם, אבל אם הם גדלים לתוך חלל הרחם הם עלולים לגרום לדימום מוגבר ולבעיות פוריות", מסביר ד"ר דוד סוריאנו, רופא בכיר מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "מכיוון שכיום נשים רבות דוחות את הרחבת המשפחה לגילאים מאוחרים יותר אנו נתקלים בבעיה זו יותר מבעבר, ובנשים שלא סיימו את תכנון המשפחה, כריתת רחם אינה מהווה אופציה לטיפול". ואולם, לפחות לפי סקר של מכון "גיאוקרטוגפיה", אחד מכל שלושה גינקולוגים ממליץ על כריתה לנשים הסובלות מהתופעה.

זה בדיוק הפתרון שהוצע לק', צעירה בת 32, שסבלה באופן חריג משרירנים מרובים ברחם החל משנות ה-20 לחייה. אחרי שעברה ניתוח להסרת השרירנים בגיל 23 הצליחה אמנם להרות וללדת פעמיים - אבל כשרצתה להביא לעולם ילד שלישי, נתקלה בקשיים, וכמעט נאלצה לוותר על החלום עקב גדילה חוזרות של שרירנים . "ק' היא מקרה נדיר, של אישה צעירה מאוד עם שרירנים משמעותיים, שגרמו לה לדימומים קשים ולקושי בפוריות", מסביר ד"ר סוריאנו. "למעשה, כשהייתה בת 23 ורווקה, השרירנים הגדילו את הרחם שלה כך שנראה כמו רחם של אישה בשבוע 25 להיריון. שנה אחרי הניתוח היא נישאה, וכעבור שנה נוספת היא הרתה באופן טבעי וילדה בניתוח קיסרי. לאחר מכן הרתה שוב, וגם הלידה השנייה הסתיימה בניתוח קיסרי. לאחר הלידה השנייה הרחם גדל מאוד, עקב גדילה חוזרת בשרירנים, מה שלא אפשר לה להיכנס להיריון נוסף מבלי שנטפל קודם, שוב ברחם שלה".

ק' הייתה אצל מספר רופאים, ובין השאר הועלתה האופציה של כריתה מלאה של הרחם - אבל היא סירבה לוותר על החלום של ילד נוסף, והגיעה לד"ר סוריאנו. "בשלב זה, הייתה התלבטות לגבי הטיפול - האישה עברה שלושה ניתוחי בטן, והתקיים דיון האם להסיר את הרחם או לנסות לכרות רק את השרירנים, כדי לאפשר לה לנסות להרות בשלישית. לבסוף הוחלט שתעבור ניתוח נוסף להסרת השרירנים, ניתוח שאותו עברה בהצלחה אולם שמונה חודשים לאחר הניתוח חזינו בגדילה חוזרת של שרירנים נוספים. כאן כבר הוחלט לעשות ניסיון לטיפול בתרופה חדשה, איסמיה, שמיועדת לטיפול בתסמינים ולהקטנת השרירנים. התרופה חדשה יחסית, נמצאת כרגע בהליכי רישום בארץ ואף הוגשה בקשה להכניסה לסל הבריאות. כדי לטפל בק' בעזרתה נדרש הליך ביורוקרטי לא פשוט, אבל התוצאות בהחלט היו שוות את המאמץ - אנחנו לא נוהגים לברך לפני שנולד תינוק בריא, אבל כרגע היא בשבוע ה-18 להריון, והכל מתנהל כשורה".

לדברי ד"ר סוריאנו, היתרונות המרכזיים של התרופה נעוץ בעובדה שהיא סלקטיבית מאוד, וכי פעולתה נמשכת לאורך זמן, בשונה מתרופות קיימות. "איסמיה מעכבת פעילות של פרוגסטרון,על ידי חסימת הקולטנים לפרוגסטרון ברחם, פעולה הגורמת להפסקת הווסת ולהקטנת השרירנים. הפסקת הדימום משפרת את איכות חייה ומאפשרת התאוששות ועלייה ברמת ההמוגלובין. יתרון נוסף הוא העובדה שרמות האסטרוגן לא מושפעות, וכך אין תופעות של גיל בלות, כמו אוסטאופורוזיס, בניגוד לתרופות אחרות. השרירנים אינם גדלים חזרה מייד עם הפסקת הטיפול, דבר המאפשר לנשים להרות לאחר סיום הטיפול, בדיוק כמו שקרה לק', וגם אם נדרש ניתוח לאחר סיום הטיפול בתרופה, הרי שהאישה מגיעה אליו במצב טוב בהרבה: השרירנים עשויים לקטון בכ-60%, מה שלעתים מאפשר ניתוח בגישה לפרוסקופית (דרך חתכים מזעריים בבטן), ולא מחייב פתיחה מלאה של הבטן. בנוסף, הפסקת הדימום מאפשרת לאישה להגיע לניתוח עם מאגרי ברזל ורמת המוגלובין תקינים, ומקטינים את הסיכוי שתצטרך לקבל מנות דם במהלך הניתוח ואחריו".

בעיה שכיחה שלא מחייבת כריתת רחם

אישה מתבוננת בבדיקת הריון מחזיקה אצבעות
מתקשה להיכנס להריון? שרירנים הם סיבה שניתן לקחת בחשבון | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

שרירנים, כאמור, הם ממש לא תופעה נדירה, ולמעשה הם הסיבה המרכזית לכריתת רחם. מדובר בתופעה שקל מאוד לרופאים לאבחן, בין אם באמצעות מישוש חיצוני של הרחם או בעזרת אולטרסאונד, אולם, כפי שנוכחנו, לא כל שרירן מחייב כריתה, וישנן אלטרנטיבות שיש לשקול לפני שמחליטים על ביצוע כריתת רחם, על כל ההשלכות הנובעות מהחלטה כזו. "ישנם למעשה שלושה סוגים של שרירנים", מסביר ד"ר סוריאנו - "הסוג השכיח יותר הינם שרירנים חיצוניים, היוצאים מכיוון הרחם לחלל הבטן, הגורמים לגדילת הרחם ויכולים להפעיל לחץ על איברים סמוכים - אולם בדרך כלל לא גורמים לדימום או קשיי פוריות. הסוג השני הוא שרירנים בגוף הרחם, שעלולים לעתים לגרום לדימום מוגבר במהלך הווסת או לקושי להרות, ומטפלים בהם רק כאשר הם פוגעים באיכות החיים של האישה או מפריעים לה להרות, והסוג המורכב יותר הם שרירנים הגדלים לכיוון חלל הרחם, דוחקים את הרירית וגורמים למרבית התסמינים, בראשם דימום מוגבר ובעיית פוריות. אם הם לא גדולים מדי, ניתן להסירם בגישה היסטרוסקופית - מחדירים מצלמה דרך הנרתיק ודרך צוואר הרחם ומסירים את השרירן, ללא חתכים חיצוניים, במסגרת אשפוז יום.

"קיימות כיום אלטרנטיבות שונות לטיפול בבעיה שכיחה זו, וניתן להיוועץ בנקל עם הרופא המטפל על מנת להגיע להחלטה המתאימה לכל אישה על פי גילה, רצונה ותוכנית הפוריות שלה", מסכם ד"ר סוריאנו.

>> שרשרת חיול: מה עובר על התינוק מיד אחרי הלידה?