אחרי לא מעט התלבטויות, אי אילו בדיקות וביקורים ליליים במיון, הרופא שלך מודיע שאת צריכה לצאת לשמירת הריון. כולם אומרים לך לא להילחץ, ולעזאזל הכסף, הכי חשוב לשמור על עצמך ועל העובר.
אבל מכיוון שלא הם משלמים לך את המשכנתא, וגם לא מממנים את הטיטולים בהמשך, כדאי שתדעי כיצד בדיוק תקבלי את כל המנוחה שאת זקוקה לה – מבלי לפגוע בשכר, במקום העבודה ואפילו בדמי הלידה המגיעים לך.
אילו מצבים רפואיים מחייבים שמירת הריון?
"המושג 'שמירת הריון' הוא מושג סוציאלי, של ביטוח לאומי, ולא הגדרה רפואית", מחדד ד"ר מוטי ברדיצ'ב, מנהל חדרי הלידה במרכז הרפואי כרמל, מקבוצת הכללית. "במישור הרפואי אנחנו מדברים על הריון בסיכון, ועד כמה עבודה עלולה להחמיר את הסיכון לאם ולעובר. ברמת העיקרון, כל מצב שבו המשך העבודה מאיים על שלומם של האם או העובר, או מסכן את המשך ההריון, מצדיק מבחינתנו יציאה לשמירת הריון: דימומים שנובעים מהיפרדות שליה או שליית פתח, רעלת, יתר לחץ דם, דינמיקה צווארית או הסטוריה של לידות מוקדמות הם הסיבות הנפוצות יותר להמלצה על מנוחה".
גם הריון תאומים מהווה סיבה טובה להמלצה על שמירת הריון, בשל מורכבותו. אמהות לתאומים לוקות פי 4-6 מאמהות לעובר יחיד ברעלת הריון, וכן נמצאות בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת. לדברי ד"ר ברדיצ'ב, בשבועות מוקדמים (עד שבוע 30) כל שבוע נוסף ברחם מוסיף 10-15 אחוז לסיכויי ההישרדות של העובר, ולכן יש לעשות כל מאמץ לדחות את הלידה ככל הניתן.
אני חייבת לשכב במיטה כדי שיכירו בשמירה שלי?
כמובן שלא. בניגוד לאגדות האורבניות, ביטוח לאומי לא שולח חוקרים מסתוריים עם שפם כדי לצלם אותך שוטפת כלים ולהוכיח שלא שכבת במיטה. ובכלל, לא כל שמירה מחייבת שכיבה. "ברוב המקרים, לשכיבה ממושכת יש יותר חסרונות מיתרונות", אומר ד"ר ברדיצ'ב. "נטייה לקרישי דם, אבדן מסת עצם ודלדול מסת שריר הם הסיכונים המרכזיים, וזה עוד לפני שדיברנו על ההשלכות הנפשיות המאוד לא פשוטות של ניתוק מהעולם", הוא מפרט. "למעט מקרים חריגים, של צוואר רחם פתוח מאוד, הימנעות מפעילות מאומצת מספיקה לחלוטין, ואין צורך בשכיבה סטטית".
מה עושים בפועל?
קודם כל מחכים. הביטוח הלאומי מכיר בשמירת הריון רק לאחר 30 ימי שמירה רצופים, גם אם תגישי את כל המסמכים קודם לכן. את הזמן את יכולה לנצל למילוי טפסים. מומלץ לשמור כל חומר כתוב שנוגע לסיבה שבגינה נדרשת שמירת הריון: הפניות לבדיקות, חוות דעת, מכתבי שחרור לאחר בדיקה במיון יולדות ותדפיסי מוניטור.
אל תתביישי לבקש שיצלמו עבורך עותקים של מסמכים שנשארים אצל הרופא או במרפאה, מדובר בבדיקות שלך וזכותך המלאה לקבל את תוצאותיהן. אם את יוצאת לשמירת הריון בגלל תנאי עבודה מסוכנים, הקפידי לקבל מהמעסיק אישור על התנאים הבעייתיים: אופי העבודה, חומרים מסוכנים אליהם את עלולה להיחשף וכדומה.
יש לך שנה שלמה להגיש את הניירת, אבל בהנחה שאת לא מגישה תביעה בשם העיקרון, כדאי להזדרז כדי לראות את הכסף עוד לפני התינוק. וטיפ קטן: אם את מגיעה פיזית לסניף (ולא שולחת בדואר את החומר), הקפידי לקבל חותמת "התקבל" על העתקי המסמכים.
מי מחליט אם לאשר את הבקשה לשמירת הריון?
לביטוח הלאומי יש וועדה, שבה יושב גם רופא נשים. הוועדה בוחנת את המסמכים הרפואיים שהוגשו לה, וכן רשאית לדרוש מהאשה להגיש מסמכים נוספים או לעבור בדיקה של רופא מטעם הביטוח הלאומי. "רוב הבקשות לגמלה עבור שמירת הריון מאושרות", אומר עו"ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה. "הביטוח הלאומי יוצא מנקודת הנחה שאף רופא לא יסכן את שמו ויבקש שמירת הריון עבור אשה שאינה זקוקה לה, ולמעט מקרים חריגים נוטה לאשר את הבקשות".
ומה קורה אם בכל זאת לא אישרו את הבקשה שלי?
"אם הביטוח הלאומי בחר שלא לאשר את שמירת ההריון, האשה יכולה לערער לבית הדין האזורי לעבודה", אומרת עו"ד מירב אפרים, מומחית לתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, הביטוח הלאומי יכול להתחרט גם אחרי שכבר אישר קצבה, אם הוא מקבל מידע לפיו האישה לא השיגה את השמירה ביושר. בסמכותו לפתוח חקירה נגדה- אם יימצא ששיקרה, היא תחוייב להחזיר את הכסף שקיבלה.
בגלל השמירה אקבל פחות כסף בחופשת הלידה?
ממש לא. הסכום שמשולם לאם אחרי הלידה מחושב לפי שכרה בשלושת החודשים שקדמו ללידה. אם יצאת לשמירת הריון, היום האחרון שבו עבדת ייחשב כיום הקובע, שממנו ייספרו לאחור שלושת החודשים.
ומה אם אני מרגישה טוב יותר, וכבר לא צריכה שמירה ?
אם עברו 30 יום רצופים מאז יצאת לשמירה, הגמלה תשולם לך בכל זאת. אם החלטת לחזור לעבודה, עלייך להודיע על כך לביטוח הלאומי בטלפון. גם אם עלייך להמשיך את השמירה, חובה עלייך להתקשר בכל חודש למוקד שמירת ההריון, ולהודיע על ההארכה. אם תיאלצי לצאת שוב לשמירה, לא תיאלצי להמתין 30 יום: החל מהתקופה השנייה, מספיקים שבועיים רצופים כדי לקבל גמלה.