כבר ביססנו את העובדה שלהיריון יש יכולת מופלאה להפוך גם מדעני טילים וזוכות נובל בפיזיקה לפקעת רוטטת של אמונות בלתי רציונליות. ואם הסערה החרדתית הפנימית לא מספיקה, הסביבה נוטה למצוא עוד ועוד סימנים, אמונות והפחדות, ולחלוק אותם בחדווה עם ההורים לעתיד.
בסוג של מחאה שבעצם נותנת בוסט קטן למושאה, החליטו באתר The Motherish לבקש מהגולשים לספר על האמונות הטפלות הרווחות בתרבות שממנה הגיעו, שמסבירות מה פשוט אסור לנשים הרות לעשות – והתוצאות, מיותר לומר, מסמרות שיער. אספנו לכם את המיטב, הקרם דה לה קרם של הטרפת: ואתם, כמובן, מוזמנים לטקבק לנו אמונות שנתקלתם בהן בעצמכם.
במקסיקו מאמינים שאסור לאישה בהיריון להיחשף לאור ירח, מחשש שהירח מקנא בהיריון שלה ויתנקם בה בעזרת כישוף, שיגרום לתינוק להיוולד עם שפה שסועה. כדי להתגונן מפני ההשפעה הזו, היא צריכה לענוד מפתח כסף מבריק סביב הצוואר, כדי שיקרין ממנה והלאה את האור המסוכן.
בהוואי לא מקובל שנשים בהיריון עונדות שרשראות סביב הצוואר – כולל שרשרת הפרחים המסורתית - מחשש שזה יגרום לתינוק לחקות אותן ולכרוך את חבל הטבור סביב הצוואר של עצמו.
בסין אומרים לנשים בהיריון לא לשתות ולאכול דברים קרים, מתוך אמונה שזה יגרום לתינוק להיוולד מצונן.
אמונה סינית נוספת היא להימנע מאכילת מזון המכיל עמילן בהיריון, מחשש שהוא גורם לרחם להיות דביק ומקשה על התינוק לצאת.
בוויאטנם נשים בהריון לא אוכלות בשר כבש, מחשש שהבשר המסויים הזה יגרום לתינוק לסבול מאפילפסיה.
בסעודיה אסור לנשים הרות להסתכל (שלא לדבר על ללטף!) ארנבים, מחשש שהתינוק יוולד עם שיניים בולטות.
בהודו אסור לנשים הרות לגעת במתכת בזמן שיש ליקוי חמה או ירח. אם אתרע מזלה של אישה וליקוי מתרחש בזמן שהיא בהיריון, היא חייבת להשתמש בבד חוצץ כדי לגעת בידיות הדלת, בברז וכל מה שמכיל אפילו מעט מתכת.
ואם הרית בליל ירח מלא? אלוהים שיעזור לך!
אמונה הודית נוספת אוסרת על נשים לתפור או לחתוך בהיריון, מחשש שהילד יולד עם חתכים או חורים בעורו.
בקרב הטחנואים (אנשים ממוצא מקסיקני שמתגוררים בטקסס) אסור לאישה הרה ללכת ליד הארון בלוויה, מכיוון שהערבוב בין חיים שהסתיימו לחיים שהתחילו יוצר בלבול בלתי רצוי.
ברוסיה אסור לנשים הרות לשמוע מחמאות. מדובר, למעשה, בדיאגרמה פשוטה של עין הרע: לא משנה כמה טובה הכוונה של המחמיא, בסופו של דבר המחמאה גורמת לדברים רעים לקרות לאם ולתינוק.
בליבריה אסור לנשים הרות לתת לאף אחד לגעת להן בבטן, מחשש שהנוגע יגנוב את התינוק. רק לבני משפחה קרובים ולחברות טובות מותר לעשות את הסיבוב המסורתי על הכרס, וזו אחריות של האם לא לתת לאף זר לשלוח את טלפיו לשם.
בבולגריה (קצת כמו בארץ) נהוג לא לספר על ההיריון מוקדם מדי – ולמעשה, נהוג שרק האישה ובן הזוג יודעים על ההיריון עד סוף החודש השלישי.
בטורקיה, נשים הרות נמנעות מלראות חיות שנחשבות מכוערות, כמו קופים או דובים. הסיבה: חשש שהתינוק יאמץ את הלוק הלא מחמיא ויוולד מכוער.
אינדיאניות נמנעות ממאכלים מסויימים: תותים (שגורמים לכתמי לידה), סלמון (שגורם לקרסוליים חלשים אצל התינוק) ובשר שחף (שגורם לתינוק להיות בכיין).
במלזיה, נשים הרות לא יושבות על מדרגות, מחשש שזה יגרום ללידה שלהן להיות קשה.
בפולין שכללו את האמונה הטפלה לפיה אסור לעבור מתחת לסולם, ונשים הרות שיעשו את המשגה הנורא עתידות ללדת פג, או לפחות תינוק קטן מאוד.
בג'מייקה, אסור שחבל הטבור ייגע ברצפה לאחר הלידה. אחרי שחותכים אותו, לוקחים אותו ואת השליה לקבורה בחוץ, ומעליהם שותלים עץ (שגם אותו, כמובן, אסור לכרות לעולם).
באינדונזיה אסור לאישה לחזור הביתה במהחל ההריון כדי לקחת משהו שנשכח אחרי שיצאה, מחשש שזה יעכב את הלידה בבוא היום.
בניגריה לא מומלץ לנשים הרות לאכול בשר מכל סוג – מחשש שהתינוק יקבל את המאפיינים השליליים של החיה שאת בשרה אכלה האם.
בגוואטמלה אסור לנשים הרות להביט בקשת בענן, לא כל שכן להצביע עליה, מחשש למומים שייגרמו לעובר.