היריון הוא אחד מפלאי הטבע המדהימים והמסקרנים ביותר. גוף האישה יודע בדיוק כיצד לספק לעובר את כל צרכיו, להגן עליו ובסופו של דבר - להוביל אותו לאוויר העולם. אחד האיברים המופלאים ביותר בהקשר הזה, היא השלייה, הנוצרת במהלך ההיריון ומחברת בין העובר לבין דופן הרחם. צורתה עגולה והיא בעלת מרקם ספוגי.
ד"ר ירדנה משיח, מומחית לגינקולוגיה ב"כללית", מחוז שרון-שומרון, מסבירה שתפקיד השלייה הוא לספק את צורכי העובר, לדאוג לו לחמצן ולמזון ולאפשר את פינוי הפסולת שלו. "השלייה מסננת מעבר של חומרים מסוימים מדם האם אל העובר, וגם יודעת לייצר הורמונים הנחוצים לשם תמיכה בהיריון – כמו הפרוגסטרון", היא מסבירה. "לאחר הלידה וניתוק חבל הטבור, התינוק למעשה כבר לא זקוק לה, והיא מסיימת את תפקידה. בשלב זה, השלייה מתנתקת מדופן הרחם ונפלטת החוצה – לרוב בתוך חצי שעה מיציאת התינוק. גם במהלך ניתוח קיסרי, לאחר הוצאת התינוק, הרופאים מוודאים שהשלייה יצאה בשלמותה מהרחם".
אז מהי היפרדות שלייה?
"היפרדות שלייה, היא מצב שבו השלייה מתנתקת מדופן הרחם, באופן חלקי או מלא, בטרם עת - כלומר, לפני שהעובר יוצא מהרחם. מדובר בסיבוך המתרחש באחוז אחד בערך מכלל ההריונות, והוא עלול לגרום לתמותת עוברים בכ-20% עד 40% מהמקרים".
מהם הגורמים להיפרדות שלייה?
הסיבה העיקרית להיפרדות שלייה לדברי ד"ר משיח, אינה ידועה, ולכן לרוב לא ניתן לחזות או למנוע אותה. עם זאת, היא מצביעה על מספר גורמים המגבירים את הסיכון להופעתה, ובהם: היפרדות שלייה בעבר, רעלת היריון, יתר לחץ דם כרוני, ירידת מים מוקדמת, זיהום תוך-רחמי, טרומבופיליה (מחלה המאופיינת בקרישיות דם גבוהה), היריון מרובה עוברים, היסטוריה של ניתוחים קיסריים או עישון ושימוש בקוקאין במהלך ההיריון.
"ההיפרדות יכולה להיות גם פתאומית", מציינת ד"ר משיח, "למשל בשל טראומה לבטן – מכה או נפילה, תאונת דרכים, ואפילו בגלל מנגנון ההאצה-בלימה בזמן הנהיגה, גם כשנוסעים במהירות נמוכה יחסית. כמו כן, היא עשויה לקרות עקב ריקון פתאומי של הרחם, כמו למשל אחרי ירידת מים או לאחר לידת תאום ראשון, בהיריון מרובה עוברים".
מהם הסימנים להיפרדות שלייה?
אז איך מזהים את המצב הלא סימפתי הזה? המאפיין הבולט, לדברי ד"ר משיח, כולל דימום וגינלי המלווה בכאב בטן שעלול להיות פתאומי, יחד עם התכווצויות חוזרות ונשנות של הרחם (דומה לתחושת צירים). "למעשה, כשליש מהדימומים בטרימסטר השני והשלישי להיריון מתרחשים עקב היפרדות שלייה", היא מציינת.
"לפעמים הדימום נשאר 'כלוא' בין השלייה לבין הרחם", מוסיפה ד"ר משיח, "במקרה כזה הביטוי העיקרי יהיה טונוס מוגבר של הרחם, המתבטא בתחושת בטן נוקשה וציר ממושך. מצב כזה עלול להוביל גם לשינויים בדופק העובר".
האבחנה לדברי הד"ר נעשית באמצעות בדיקה רפואית – הרופא המטפל או הרופאה המטפלת מתרשמים מהדימום באמצעות בדיקה נרתיקית, וכן באמצעות בדיקה גופנית ובדיקות משלימות כמו מוניטור ואולטרסאונד. במהלך הבדיקה, ניתן להתרשם מטונוס מוגבר של הרחם ומפעימות לא סדירות של לב העובר. היפרדות שלייה משמעותית ניתן לזהות גם על ידי בדיקת אולטרסאונד. "אגב, רבים מהמקרים יאובחנו לאחר ירידת מים מוקדמת או בתחילת לידה מוקדמת", מסבירה ד"ר משיח.
מה עושים במקרה של היפרדות שלייה?
מאחר שהסימן הנפוץ ביותר של היפרדות שלייה הוא, כאמור, דימום וגינלי - ד"ר משיח מבהירה כי יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא בכל מצב של דימום במהלך ההיריון, כדי לאבחן אם מדובר בבעיה או בהפרשה דמית שאינה מסוכנת. אם מדובר בהיפרדות קלה וחלקית, לרוב נדרש מעקב בלבד.
מהן הסכנות של היפרדות שלייה?
ד"ר משיח מסבירה שלהיפרדות שלייה עלולות להיות השלכות משמעותיות לבריאות העובר והאם. הסיבוכים העיקריים שעלולים להיגרם לאם כוללים, לדבריה, איבוד דם משמעותי ופגיעה בקרישת הדם בשל צריכה מוגברת של גורמי הקרישה-DIC, הניתנים במצב כזה. לפיכך, ייתכן שהאישה תזדקק לטיפול רלוונטי שקשור לדם.
בנוסף, במקרים נדירים לאחר הפרדות שלייה, הרחם מתקשה להתכווץ והדבר הגורם להמשך של הדימום. הדרך היחידה להפסיק אותו היא באמצעות כריתה של הרחם. בנוסף לסיכון זה, מובן שישנם גם סיבוכי ההרדמה וסיבוכים נוספים הקיימים בכל ניתוח קיסרי.
הסיבוכים שעלולים להיגרם לעובר, לדברי ד"ר משיח, כוללים מצוקה עוברית ופגיעה באספקת החמצן - אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בציוני אפגר נמוכים ו-PH נמוך (ציונים הניתנים ליילוד המעידים על מצבו הכללי, ורמת חומציות שאף היא מספקת אינדיקציה לגבי מצבו). "במקרים חמורים, העובר עלול למות עוד בטרם הלידה או לאחריה. חומרת הסכנה, לאם ולעובר, תלויה בחומרת ההפרדות, בגיל ההיריון ובמהירות האבחון והטיפול. בחלק גדול מהמקרים היפרדות שלייה מובילה לניתוח קיסרי בהול".
היות שכאמור, ברוב המקרים לא יודעים מה גורם להיפרדות שלייה - קשה למנוע אותה. עם זאת, ד"ר משיח מציינת מספר דברים שיכולים לעזור. "חשוב להימנע מעישון ומשימוש בקוקאין במהלך ההיריון. כמו כן, כדאי לנסות להימנע מראש מפעילות שיכולה להביא לחבלת בטן. אצל נשים הנמצאות בסיכון גבוה להיפרדות שלייה, כמו נשים בעלות עבר של היפרדות שלייה או כאלו הסובלות מבעיות לחץ דם או עבר של רעלת, יש חשיבות רבה לשמירה על מעקב צמוד ולתזמון היילוד - שיכולים להקטין את הסיכונים".