מיד אחרי "מאיפה התחתוני-רשת?" ו"עד איזו שעה הקפיטריה למטה פתוחה?", השאלה שתשמעי הכי הרבה במחלקת יולדות היא: "כמה עשו לך?". תפרים, זאת אומרת. הדבר הזה שנשים מוכנות להתאמץ מאוד כדי להימנע ממנו, אבל לא בטוח שהן באמת יודעות מה זה בעצם תפר בפרינאום, והאם אכן אפשר לוותר עליו בזכות אימון אובססיבי. אז הנה כמה תשובות על תפרים בלידה. את השאלות בטח כבר שאלת את עצמך לא פעם.
אז כמה תפרים יש לך?
1. איך תופרים? עם מחט כירורגית שנראית כמו חצי עיגול, וחוטים סינטטיים. ודאי תשמחי לשמוע שבעבר הרחוק, נהגו להשתמש בחוט ממעי חתול. אבל בעקבות התפרצות של מחלות שונות כמו הפרה המשוגעת, וגם מכיוון שהם גורמים לדלקת שלא תמיד ניתן לחזות איך תתפתח, עברו לתפרים שנמסים מעצמם, שלא צריך להוציא כעבור מספר ימים.
2. מי תופר - רופא או מיילדת? בארץ מקובל שרופאים תופרים את הפרינאום אחרי הלידה. במדינות שונות יש מיילדות שעוברות השתלמויות ומורשות לתפור בעצמן, אבל בישראל הניסיונות הללו לא השתרשו וכיום רק רופאים עוסקים בתפירת יולדות.
3. האם אפשר למנוע את הסיכון לקרע או חתך? יש הרבה שיטות, כמו עיסויים של הפרינאום, בלון אימון שמגמיש את הנרתיק ושמנים שונים, אולם מחקרים שנעשו בנושא, לא הוכיחו שהשיטות אכן יעילות למניעת קרעים בלידה.
4. מה עדיף, קרע ספונטני או חתך יזום? כיום, בניגוד לעבר, לא מבצעים חתך כשגרה בלידה ראשונה, אלא ממתינים לראות כיצד הפרינאום שלה עומד בלחץ ורק אם אין ברירה – חותכים. מעבר לכך, ישנן עדויות לפיהן החתך המבוקר לא תמיד מצליח למנוע את הקרעים העמוקים והמורכבים יותר (בדרגות 3 ו-4, כלומר קרעים שמגיעים כמעט עד לפי הטבעת או ממש לפי הטבעת עצמו), דבר שהוריד עוד יותר את שיעורי חתכי החיץ.
5. כמה תפרים בממוצע יש ליולדת? לא ברור, וגם לא ממש משנה. יולדות תמיד מתעניינות במספר התפרים, אבל העובדה היא שאת אותו חתך בדיוק ניתן לתפור בחמישה תפרים או בעשרים – הכל עניין של הגישה והשיטה לפיה התופר עובד. מה שבאמת משנה הוא מיקום הקרע או החתך – לכיוון השופכה, לכיוון פי הטבעת או לצד, אורכו ועומקו, ולא מספר התפרים שנדרשו כדי לתקנו.
6. למה לתפור בעצם? השאלה היא האם לא עדיף לתת לקרע או לחתך להחלים לבד, והתשובה היא שקרע קל, בדרגה 1, לא תמיד מצריך תפירה. קרעים רציניים יותר תופרים בין היתר כדי לעצור את הדימום מהם, מכיוון שגם בלעדיהם היולדת מאבדת לא מעט דם במהלך הלידה ואחריה, וגם כדי לוודא שהאיחוי יהיה סימטרי במידת האפשר.
7. האם בלידות חוזרות תופרים פחות? ככלל - כן, אם כי כאמור כיום גם בלידות ראשונות ירדו שיעורי החתכים משמעותית. עם זאת, יש נשים שמבנה הפרינאום שלהן או מרקם העור שלהן נוטה להיקרע, ולכן אצלן לא יירשם שיפור מלידה ללידה.
8. האם עדיף לתפור תפרים נפרדים, או תפר רציף? כמובן ששיקול הדעת הוא של הרופא בלבד, אולם לתפרים נפרדים יש יתרון אחד ברור – כאשר תפר אחד נפתח, שאר התפרים מחזיקים את הקונסטרוקציה, בעוד שתפר רציף שפוקע מצריך תפירה מחדש של האזור.
9. איך מומלץ לטפל בתפרים אחרי הלידה? במים וסבון, כמו בכל פצע אחר. שמירה על ניקיון היא הדבר הכי בסיסי, וכל מה שמסביב, כמו פדים קפואים או תכשירים למיניהם, הוא בגדר בונוס. ישנן משחות על בסיס סטרואידים, שאמורות למנוע התפתחות של דלקות באזור, ומשחות מאלחשות שמקהות את הכאב. בנוסף ישנם תרסיסים, משחות ותמציות טבעיות, שמזרזים את ההחלמה ומקלים על הנפיחות באזור. את גלגלי הים, תרופת סבתא לא מוצלחת ליולדות עם תפרים, כדאי להשאיר לחוף, מכיוון שהם רק מותחים את התפרים ועלולים לגרום לבצקת – כדי להתיישב ולקום במינימום כאב, כדאי לכווץ את הנרתיק פנימה בזמן הישיבה והקימה, ולשחרר בהדרגה.
10. חוץ מאי הנוחות אחרי הלידה, יש לתפרים השלכות עתידיות? אם התפרים סוגרים קרע בדרגה 3 או 4, תהיינה השלכות, לא בגלל התפרים אלא בגלל הפצע שהם נועדו לטפל בו. לקרעים בדרגה 3-4 יש השפעה על השליטה בסוגרים, עד כדי אבדן שליטה מוחלט. תפרים בחתכים או בקרעים קלים יותר יכולים להסב אי נוחות אחרי הלידה (ואם מדובר בכאבים או באי נוחות קיצוני אפשר לבקש לבדוק ובמידת הצורך לשחרר תפר הדוק מדי), אבל אם אין זיהום ההחלמה בדרך מצויינת, ללא פגיעה ברצפת האגן או בתפקוד המיני.
סייעו בהכנת הכתבה: פרופ' משנה קליני עידו שולט, מנהל רפואת האם והעובר, הקריה הרפואית רמב"ם; ד"ר נועה זפרן, רופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי העמק, מקבוצת הכללית