היא אולי נשמעת כמו יעד אקזוטי לטיולים שנתיים, אבל רצפת האגן שלכן משמעותית הרבה יותר ממה שאתן חושבות. כמאמר הקלישאה, את רצפת האגן מעריכים רק כשמאבדים אותה, או ליתר דיוק – כשהיא חדלה מלתפקד כראוי, ומשאירה אתכן עם דליפות שתן, כאבים וצניחת איברים. נשמע מפחיד? רוצות לדעת איך לחזק ולמנוע נזקים בלתי הפיכים? כדאי שתקדשו כמה דקות למדריך הבא.
על מה אנחנו מדברים בעצם? רצפת האגן היא שם כולל למערכת מסועפת של רקמות חיבור, רצועות, כלי דם ועצבים, אבל בעיקר שרירים שנמצאים בבטן התחתונה ומייצבים את איברי האגן במקומם. היא מקיפה את שלושת הפתחים – צינור השתן, הנרתיק ופי הטבעת, וליקויים בתפקוד שלה עלולים לגרום לדליפות שתן וצואה, קושי בקיום יחסי מין ואף צניחה של איברי האגן.
גם לגברים יש. כן, גם לגברים יש רצפת אגן, ואפילו בעיות ברצפת האגן, אבל מכיוון שהם לא נכנסים להריון ולא יולדים, הם חווים את הבעיות בגיל מבוגר יותר: בעיות בערמונית (פרוסטטה), קשיים בתפקוד המיני, בעיות זקפה ובעיות עיכול שונות.
למה היא חשובה? מילת המפתח היא איכות חיים: כמה פעמים צריך ללכת לשירותים ביום ובלילה, כמה נהנים מיחסי מין, האם יש דליפות שתן שמכבידות מאוד על הגוף והנפש. רצפת אגן חזקה משפיעה על איכות החיים היומיומית, ואצל נשים בגיל הפוריות גם על האופן שבו תישאנה ותלדנה הריון נוסף.
למה ההריון והלידה מאתגרים אותה? במהלך ההריון יש שינוי במיקום האיברים – הרחם עובר מעל לשלפוחית כדי לאפשר לתינוק לגדול, ובמקביל לוחץ על יתר האיברים באגן. בנוסף ישנה השפעה הורמונלית על הרצועות, מה שמשאיר את רוב העומס על שרירי רצפת האגן. כמובן שגם ללידה יש השפעה על רצפת האגן: לידה מהירה או ארוכה מאוד, שימוש במכשירים כמו ואקום או מלקחיים, לחץ שהתינוק מפעיל על העצבים באזור, קרעים שנוצרים בשרירים – כולם משאירים את חותמם. למרבה הצער, בניגוד לחברות מסורתיות, שבהן נשים היו פעילות מאוד עד הלידה ונחו אחריה, אצלנו המצב הפוך: רוב הנשים יושבות רוב היום, אבל לא יכולות לנוח כמו שצריך אחרי הלידה ולתת לרצפת האגן שלה להתאושש.
איך מומלץ לשמור על רצפת האגן בהריון? עוד לפני ההריון אפשר ומומלץ לחזק את השרירים, אבל גם בזמן הריון – לא מאוחר מדי להתחיל. כמו כל שריר, ככל ששרירי רצפת האגן יהיו מאומנים יותר, הם ישתקמו מהר יותר אחרי הלידה. מומלץ להיעזר באשת מקצוע, שתוודא שאתן מבצעות את הרגילים בצורה אופטימלית, שתניב תוצאות ולא תגרום נזק. כמו כן, כדאי לעסות את איזור הפרינאום כדי להפחית את הסיכוי לחתך או קרע. אם מזהים היפרדות של שרירי הבטן במהלך ההריון (ממש שקע שרואים בבטן) או מרגישים כאבים במפשעה או בעצם הזנב מומלץ לגשת לייעוץ, כדי למנוע החמרה ולקבל הנחיות לתרגול עד הלידה ואחריה.
יש משהו שאפשר לעשות בלידה כדי להפחית את הנזק שנגרם? במידת האפשר, מומלץ לבחור תנוחות שמפעילות פחות לחץ על רצפת האגן, למשל שכיבה על הצד, עמידת שש או כריעה, אם הלידה לא מהירה מדי. מומלץ גם לנוע הרבה תוך כדי הלידה כדי לעזור לתינוק להתברג נכון ולהשתדל לפעול לפי היכולת של הגוף, ולא באופן שרירותי – פשוט להרגיש את הצורך ללחוץ ולפעול לפיו – בלידה לא מאולחשת, הרחם יודע ללחוץ היטב בעצמו גם בלי שתעזרי לו.
ומה לגבי תרגול אחרי הלידה? קודם כל, חשוב לנוח כמה שיותר, ולדאוג מראש לעזרה, אפילו בתשלום: בבישול, בניקיון ובטיפול בתינוק או בילדים גדולים יותר שכבר בבית. השלב הראשון הוא ללמוד מחדש את הכיווץ וההרפייה, ולפחות בחודש וחצי הראשונים שאחרי הלידה לא לחזור לפעילות גופנית, גם לא מתונה. חשוב לציין שגם מי שילדה בקיסרי לא פטורה מבעיות של רצפת האגן, ועליה לתרגל ולחזק את השרירים, שעבדו קשה בהריון. חשוב לטפל היטב בצלקות (מהניתוח הקיסרי או מהקרעים והחתכים, אם היו), לשמור על ניקיונן ולעסות אותן, כדי לזרז את ההחלמה.
ומה עושים אם בכל זאת נגרם נזק? להיעזר באנשי מקצוע. פיזיותרפיה של רצפת האגן נועדה לסייע לנשים בכל המצבים, בין אם הכל בסדר והן רק רוצות לקבל הדרכה והכוונה, ובין אם הן נפגעו בהריון ובלידה. אם הטיפול הפיזיותרפי לא מספיק, ישנם ניתוחים שיקומיים של רצפת האגן, שנועדו לפתור בעיות אקוטיות ולמנוע החמרה נוספת במצב.
*סייעה בהכנת הכתבה: גזית מרגלית, פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן במרכז מיבאל'ה