"הבדיקות האלה סתם הלחיצו אותי והעדפתי לא להיכנס ללחץ נוסף כי גם ככה היריון זה קצת מלחיץ, בייחוד בהריונות כמו שלי שהיו הריונות בסיכון", מספרת חלי, 40, מרמת גן, אמא לשתיים. כמו נשים רבות, גם היא העדיפה לא לעשות בדיקות היריון מלאות, בפרט אלה שצריך לחכות כמה שבועות עד לקבלת תוצאותיהן. "ידעתי שזה יכניס אותי למתח, וידעתי גם שאם חלילה אחת הבדיקות לא תצא תקינה, רוב הסיכויים שאני לא אעשה עם זה כלום. מבחינתי זה היה באמת בגדר סטרס מיותר", היא אומרת, עשיתי רק את הבדיקות שכללו אולטרסאונד, כי תמיד ריגש אותי לראות את התינוק, התוצאות פחות עניינו אותי. אני מעדיפה להשקיע את זמני במיינדפולנס ובחשיבה חיובית במקום להיות לחוצה כל פעם מעוד בדיקה נוספת שקופת החולים מפנה ומבקשת".

נופר, בת 22 מקריית גת, מספרת כי לא יכלה לבצע את הבדיקות והמעקבים עקב לחצים בעבודה. "הימים עברו, היה לי עומס בעבודה ובבית, וזה פשוט כל הזמן נדחה". ואילו עדי מתל אביב מספרת כי פספסה סקירה בגלל פקקים. "אני מרגישה קצת רגשות אשם, אבל הימים חלפו וזה כבר לא רלוונטי".

אם בעבר היו מי שלא ביצעו בדיקות היו בעיקר נשים דתיות, כיום, מספרים הרופאים, זה כבר ממש לא כך, וישנן נשים מכל המגזרים – חילונית, ערביות, בדואיות – שממעטות לבצע את הבדיקות הדרושות.

בהיריון התשיעי של הודיה, 29, מבני ברק, התקבלה תוצאה גבולית בבדיקת השקיפות העורפית, והיא נשלחה לייעוץ גנטי. "שם רצו לשלוח אותי למי שפיר ולמיליון בדיקות", היא אומרת, "לא הסכמתי כי זה לא היה משנה את ההחלטה שלי להשאיר את ההיריון". לאחר שנחבלה ושברה צלעות בחודש השמיני, נאלצה להיות בהשגחה בבית החולים. "גם כשהגעתי לשבוע 40 הנסיכה עוד לא רצתה לצאת. הגעתי לבית חולים לזירוז. שם בישר לי רופא שיש לי ריבוי מי שפיר, שבשליש מהמקרים יכול להעיד על פיגור ועוד מיליון דברים. מצד שני אם נעשה מי שפיר עכשיו התוצאות יגיעו רק אחרי הלידה. חייכתי ואמרתי לו 'תכניס אותי לחדר לידה, הכול טוב'".

שרה, 30, מירושלים, אומרת: "אין לי סבלנות לבדיקות ולרופאים. התייעצתי עם רופא והוא הפנה אותי לבדיקות. משלב מסוים של ההיריון, כל בדיקה שעשיתי הייתה יותר גרועה מהקודמת. אושפזתי בהיריון בסיכון, וחודש לפני רצו שאפיל. לא הסכמתי ויצא לי ילד בריא ושלם. מאז אני לא עושה שום בדיקה, ועברתי היריון בריא וגם הפלה לצערי".

בדיקה במרפאה בפלורידה (צילום: Joe Raedle, Getty Images)
בדיקה במרפאה בפלורידה | צילום: Joe Raedle, Getty Images

"בחודש רביעי התחיל לי דימום קשה", מספרת נחמה, "הרופא אמר שהילדה לא תשרוד, השליה קרועה וצריך לבצע הפלה. לא הסכמתי כל עוד יש דופק. נולדה לנו פגית בסוף חודש שישי, חצי שנה היא היתה מונשמת בבית חולים, והרופא לא הפסיק להגיד שעשיתי טעות והיא כנראה איבדה חמצן בזמן ההיריון. עכשיו, 25 שנה אחרי, היא בריאה שלמה ואמא לשניים. לא תמיד הרופאים יודעים הכול".

"אני מעדיפה להשקיע את זמני במיינדפולנס ובחשיבה חיובית במקום להיות לחוצה כל פעם מעוד בדיקה נוספת שקופת החולים מפנה ומבקשת"

חלי, 40, רמת גן

 

"הייתי צריכה לבצע בדיקת חלבון עוברי והזמן חלף. הרופאים היו לחוצים והיסטריים כי לא היו לי את תוצאות הבדיקה", מספרת יונת, בת 46, "הייתי בת 28 ואמא לארבעה. הרופאים חישבו שהסיכוי שיצא ילד פגוע גבוה ולכן שלחו אותי לשלל בדיקות. ראו גם כתם קטן באזור הלב באולטרסאונד. הופניתי מיד לבדיקת אקו לב אבל הכול יצא תקין. שיא השיאים היה שהרופאים שלחו אותי לבדיקה גנטית בהדסה. הלכתי לשם לבד כי מה כבר יקרה, ושם ישבה רופאה ובפנים חמורות סבר הסבירה לי שיש סיכוי גבוה שהילד שלי פגוע והמליצה לי חד משמעית בשבוע 24 לבצע הפלה. שום רגישות תרבותית לאשה דתייה שיושבת מולה, שום רגישות לעובדה שאני לבד. יצאתי משם בוכה והמומה. כמובן שלא עשיתי הפלה. העברתי את שאר ההיריון בחרדות ותפילות. ביום שישי הבא הילד הזה יהיה בן 18. הוא גבוה, יפה, טוב לב, חכם ומהמם והוא בריא לחלוטין בעזרת השם. שנים אני מסתובבת עם המחשבה על קלות הדעת של הרופאים, על הלחץ שהפעילו עלי, על הפחדים שהסתובבתי איתם במקום לשמוח בהיריון שלי, וגם עם המחשבה שאולי יש אמהות שמקשיבות לעצות כאלה ומאבדות את הילד הגבוה, היפה, החכם וטוב הלב שהיה יכול להיות להן".

שיאנית בדיקות ההיריון בעולם

ישראל, מתוודים גורמים בכירים בקופות החולים, היא שיאנית בדיקות ההיריון בעולם. כך למשל, אם ההמלצה הכוללת במצב נורמטיבי היא לעשות שש בדיקות בממוצע במהלך היריון – בישראל נשים עושות כתריסר בדיקות, לא מעט מהן בדיקות אולטרסאונד.

אישה יכולה לבקר אצל הרופא כאוות נפשה ולבקש אולטרסאונד ללא עלות, הכול על חשבון קופת החולים. היא יכולה לבקש להגיע לבית החולים, ובלא מעט מקרים קופת החולים תשתתף בעלות. לעתים מדובר רק בבזבוז של כסף ואנרגיה, אך במקרים מסוימים הבדיקות המיותרות יכולות להוביל גם לקבלת החלטות שגויות.

 

"שנים אני מסתובבת עם המחשבה על קלות הדעת של הרופאים, על הלחץ שהפעילו עלי, על הפחדים שהסתובבתי איתם במקום לשמוח בהיריון שלי"

יונת, 46

 

אז למה בכל זאת זה קורה? הסיבה העיקרית היא אין המלצה ברורה באשר לכמות הבדיקות הרצויה במקרים נורמטיביים. זאת בשונה מארצות אחרות, שבהן הנושא מעוגן בחוק. בארצות הברית וקנדה, למשל, הנשים מחויבות בשבע בדיקות והן בדרך כלל לא חורגות מכך.

ליליאנה מגרמניה, למשל, מספרת שהיא ממש מבקשת לעשות בדיקות נוספות אך זה לא כל כך פשוט. "בגרמניה ממעיטים בבדיקות. המדינה לא מבקשת דבר ולא מחייבת דבר", היא אומרת, "הפציינטית צריכה לבוא עם רשימת דרישות, הרופאים לא ממש מציעים. מי שפיר עושים רק מעל גיל 40 וגם לזה צריך להתחנן, העדיפות היא לבדיקת ניפט (בדיקת דם שנועדה לזהות הפרעות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון), עושים בדיקות סוכר, שקיפות עורפית וסקירה ראשונה. סקירה שנייה לא כולן עושות וסקירה שלישית בכלל נדיר פה. אולטראסאונד ממומן בעיקרון שלוש פעמים במהלך ההיריון".

 

"בגרמניה ממעיטים בבדיקות. המדינה לא מבקשת דבר ולא מחייבת דבר. הפציינטית צריכה לבוא עם רשימת דרישות, הרופאים לא ממש מציעים. מי שפיר עושים רק מעל גיל 40 וגם לזה צריך להתחנן"

ליליאנה, גרמניה

 

בת אל, המתגוררת באנגליה, מספרת שרק בשבוע השמיני להיריון היא נפגשה עם אחות, בשבוע 12 עברה אולטרסאונד ובדיקת דם, בשבוע 20 סקירת מערכות אחת וזהו.

אישה בהיריון מחכה לבדיקה בבית חולים באוקראינה (צילום: ap)
אישה בהיריון מחכה לבדיקה בבית חולים באוקראינה | צילום: ap

גם באמריקה המציאות דומה. שירי, שעברה לגור בצפון קרוליינה, מספרת גם היא על מיעוט בדיקות. אולטרסאונד ראשון בשבוע 11, סקירת מערכות אחת והעמסת סוכר בשבוע 26.

לירון, המתגוררת באוסטרליה, אומרת שגם שם הסתכלו עליה בעין עקומה כאשר ביקשה להרבות בבדיקות, ולכן עשתה רק חמש בדיקות אולטרסאונד במהלך ההיריון." הליווי מתבצע על ידי מיילדת", היא מספרת, "יש אפשרות  לשלב עם רופא משפחה המתמחה בליווי לידה, או ללכת באופן פרטי לרופא נשים. כשביקשתי לעשות מי שפיר שאלו אותי אם אני יהודייה, ואמרו שאנחנו תמיד מקפידות יותר. לא כל כך הבנתי מה הקשר, למה אישה אחרת צריכה לדאוג שונה לעובר שלה?"

 "היקף הבדיקות נשאר דומה לאורך השנתונים"

על פי נתוני קופת חולים כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל שלו מערך ארצי של מרכזי בריאות האישה, היקף הבדיקות (שקיפות עורפית, ייעוץ גנטי, בדיקות גנטיות, סקירת מערכות) נשאר דומה לאורך השנתונים האחרונים, עם תזוזות קלות לכאן או לכאן. חשוב לזכור גם כי ישנן נשים רבות שמעדיפות לבצע בדיקות באופן פרטי.  

בבדיקות מי שפיר דווקא נרשמה עלייה של כ-18 אחוזים (נדגיש: נתוני 2020, השנה שבה התפרצה הקורונה, אינם מייצגים, משום שבשנה זו נרשמה ירידה בצריכת כלל השירותים הרפואיים, בשל הסגרים והריחוק החברתי).

נתונים: קופת חולים כללית. הנתונים מתייחסים לבדיקות המצוינות, ולא לכלל בדיקות ההיריון

"בדיקות היתר – לא באשמת המערכת הרפואית"

אסנת לוי, מיילדת במרכז הרפואי הלל יפה וראש ועדת הסברה בארגון המיילדות בישראל (המייצג את 1,300 המיילדות בבתי החולים הציבוריים בארץ וכן את מיילדות הבית והקהילה), אומרת כי המיילדות מודעות לסוגיה ומכירות אותה היטב. "ישנם חיסונים כמו שפעת ושעלת שחיוני לעשות, ובהזדמנות זו אנחנו קוראות לנשים בהיריון לגשת ולהתחסן בהקדם", היא אומרת, "נוסף לכך ישנן בדיקות בסיסיות שחשוב לבצע. הודות לחוק בריאות ממלכתי הבדיקות האלו מתבצעות במסגרת קופת החולים. עם זאת ישנן גם בדיקות שמוצעות באופן פרטי והן נועדו לבדוק עומק כשיש ספק, אי ודאות ואולי גם חרדה – כולם טבעיים ולגיטימיים בתקופת ההיריון.

 

"בימים אלה אנחנו מובילות בארגון המיילדות מודל ליווי היריון רציף לנשים שיאפשר להפנות לבדיקות רפואיות כשיש צורך חיוני ואמיתי ולא כדרך להתמודד עם אי ודאות וחרדה"

אסנת לוי, מיילדת וראש ועדת הסברה בארגון המיילדות

 

"בימים אלה אנחנו מובילות בארגון המיילדות מודל ליווי היריון רציף לנשים עם משרד הבריאות, קופות החולים והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, שבין השאר נועד להפחית חרדות ואי ודאות באמצעות פרוטוקול אישי לכל אישה במהלך כל ההיריון ולא רק ברגע השיא של הלידה. המודל יאפשר להפנות לבדיקות רפואיות כשיש צורך חיוני ואמיתי ולא כדרך להתמודד עם אי ודאות וחרדה, שלהם כאמור יינתן מענה באמצעות המודל."

אישה בהיריון מסתכלת על בדיקות אולטרהסאונד (אילוסטרציה: Ilona Titova, shutterstock)
למה בעצם צריך מעקב רצוף? | אילוסטרציה: Ilona Titova, shutterstock

פרופ' יוסף פרדו, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות, מנהל מרכז בריאות האישה, כללית ר"ג-בני ברק, מודה כי בישראל עושים לא מעט בדיקות בהיריון, אבל האשמה, לטענתו, היא לא של המערכת הרפואית.

 

"שכבת הבסיס של הבדיקות מדויקת וטובה, כמו באירופה המערבית. הבעיה היא שיש ניצול של המערכת. נשים נמצאות בחרדה ומגיעות יותר מדי פעמים לאולטרסאונד כי זה זמין ונגיש. זה לא לפי הפרוטוקול אבל אי אפשר למנוע את זה"

פרופ' יוסף פרדו

 

"שכבת הבסיס של הבדיקות שמדינת ישראל מציעה היא נכונה, מדויקת וטובה, כמו מדינות אירופה המערבית, כמו צרפת, איטליה, גרמניה וספרד. הבעיה היא שיש ניצול של המערכת. הייתי מוריד את מספר הביקורים אצל הרופא, אבל נשים נמצאות בחרדה ומגיעות יותר מדי פעמים לאולטרסאונד כי זה זמין ונגיש. זה לא לפי הפרוטוקול אבל אי אפשר למנוע את זה. בגלל שהשירותים שלנו זמינים יש ניצול יתר של הרופאים ואנחנו לא יכולים לעשות דבר. אישה יכולה לקבוע תור לרופא נשים ואי אפשר להגיד לה אל תבואי. אלה החוקים במדינת ישראל. גם אין לה עונש שהיא לא באה, היא יכולה לקבוע תור לסקירה לא להגיע ולא להודיע, תור של 20 דקות. לא שכחתי, החלטתי במקום אחר".

מה קורה בשאר מדינות העולם?
"אני מכיר אישית נשים בארה"ב שנמצאות בתחילת ההריון, וואני אומר לך שהמעטפת שנותנים לך, אפילו עם ביטוח רפואי טוב, זה פחות ממה שמקבלת אישה מהפריפריה בישראל. אישה בשבוע 14 לא רואה רופא, וזה רע. איפה כל בדיקות הסקר שאנחנו עושים, איפה הדרכה ממה להימנע ומה לאכול, איפה בדיקות גנטיות מקדימות – כל זה לא קיים".

"אנחנו לא ארצות הברית וקנדה – שם הרפואה פחות טובה. ארצות הברית היא מדינה מפגרת מבחינת רפואה, יש לי מטופלות שבאות מארצות הברית שבאות לכאן במיוחד. יש להם עשרות אלפי תינוקות חירשים, שבבדיקות מוקדמות זה יכול להימנע. בארץ יש אבחון מוקדם. צריך להשוות את ישראל לכי לאירופה ולמדינות סקנדינביה. באוסטריה, למשל, אם יש חשש לפגיעה ממהרים לעשות בדיקת MRI עוברים. אל תחשבי שאנחנו מתקדמים במיוחד. רפואת הנשים בארץ טובה אבל היא יכולה להיות יותר טובה".

את כל הבדיקות באמת צריך לבצע? היית משנה משהו?
"הייתי עושה את השקיפות ואת הסקירה יחד בשבוע 13 במקום לטרטר את האישה. הסקירה המוקדמת חשובה מאוד. יש בדיקות סקר שעושים בתחילת ההיריון, יש פרוטוקול מסודר עם פיקוח של משרד הבריאות, מאחורי כל דבר יש מחשבה.

"לגילוי מוקדם של מומים בעובר יש משמעות לא רק מבחינת החלטה אם כן או לא להפיל, הבדיקות מגלות בעיות שצריכות טיפול כבר במהלך ההיריון. יש עוברים שצריכים ניתוחים עוד ברחם. בלי ניתוח הם ימותו ברחם, עם ניתוח הם ייוולדו בריאים. יש עוברים שעקב בעיה כזו או אחרת לא ישרדו לידה נרתיקית, אבל אפשר ליילד אותם בניתוח קיסרי. יש עוברים שלא מתפתחים כראוי בגלל ליקוי בשליה, וניתן להצילם ביילוד מוקדם. את כל אלה ניתן לדעת אם עושים בדיקות ולא ניתן לדעת בלעדיהן."

פרופ' יואב פלד
פרופ' יואב פלד

 

"אני לא סוציולוג ולא חוקר תרבות, אבל כך מקובל בישראל, ומי שלא עושה זאת, מרגישה חריגה. מדינת ישראל מזמן לא נמצאת לפי המלצות משרד הבריאות"

פרופ' יואב פלד

 

לא היית מוותר על בדיקות הדם?
"בבדיקות דם אפשר לגלות מחלות כמו עגבת, שיש לה פתרון, צהבת. אלה דברים חשובים, זה לא סתמי. אני כל יום רואה את הצרות של דברים שלא נעשו. הכי חשוב זה ייעוץ טרום היריון. יש סוכרת, לחץ דם, להכין אישה להיריון יותר חשוב מלעקוב אחריה בהיריון. אפשר לאזן".

מה אתה חושב על נשים שלא נבדקות?
"הרבנים לא מבינים, יש איזה חוסר הבנה, המטרה שלנו לא לחתור להפסקות היריון, אבל אם אנחנו יודעים שיש מום בלב, אפשר לתת תרופות, או אם יש חסימה במעי – הכירורג יחכה בלידה. הם מונעים עזרה וגורמים ללידת עוברים פגומים. הייתה לי מטופלת חרדית שאבא שלה היה רב חשוב. היא אמרה לי 'ד"ר, תקשיב, אבא שלי יגדל את הילדים שלו, אני אגדל את הילדים שלי. אתה תעשה את כל מה שחשוב וצריך. אני רוצה ללדת ילדים בריאים'".

ד"ר אוהד כץ, רופא נשים במכבי שירותי בריאות במחוז הדרום, טוען כי כאשר עורכים השוואה בין המטופלות הממוצעות בעולם המערבי-מודרני לבין אלה בישראל, ניתן לראות כי בארץ נעשות הרבה יותר בדיקות במהלך ההיריון. "במרבית מדינות המערב לא מתבצעת סקירה מוקדמת", הוא אומר, "אלא רק בדיקת שקיפות עורפית וסקירת מערכות סביב שבוע 22-20. לעומת זאת, בישראל מקובל לערוך בדיקות נוספות כמו סקירה בשליש השלישי. מאחר שחלק מהבדיקות בישראל הן בסל הבריאות הממלכתי ומרבית האחרות מסובסדות על ידי קופות החולים או ביטוחים פרטיים, הנגישות של האישה הישראלית לבצע אותן גבוהה יותר, ובהתאמה נשים רבות יותר מבצעות אותן בהשוואה לרוב המדינות בעולם המערבי. היכולת שלנו לבצע בדיקות אבחנתיות מקיפות לאורך ההיריון, שמרביתן נטולות סיכון לאם או לעובר, חוסכת קושי רב מההורים במידה שמתגלה בעיה שניתן לטפל בה עוד בהיריון, או לחלופין מום שרצוי להפסיק בגינו את ההיריון.

"צריך לזכור, כי בדיקת מי שפיר זו בדיקה ללא סיכון גבוה בניגוד לאיך שהיא נתפסת. הסיכוי לאתר הפרעה גנטית בעובר, עומד בממוצע על 1:100 לעומת הסיכון להפלה שעומד על 1:1,000 מקרים. בחו״ל מבצעים בדיקת מי שפיר בדרך כלל רק אם קיימת אינדיקציה ברורה. בארץ נשים מעל גיל 35 יכולות לבצע את הבדיקה ללא תשלום גם בהיעדר אינדיקציה רפואית.

גם פרופ' יואב פלד, מומחה לרפואת נשים, מנהל מרכז לבריאות האישה בכללית הוד השרון ורופא בכיר במחלקת נשים בבית חולים בילינסון, מודה כי המדינה שלנו עושה בוודאות הרבה יותר בדיקות ממה שמקובל בעולם המערבי. למה? "בגלל התרבות, בגלל שככה מקובל בישראל. בסופו של דבר יש תרבות ארגונית של מעקבי היריון. בישראל עושים המון בדיקות במהלך ההיריון ולפני ההיריון" הוא אומר, "אני לא סוציולוג ולא חוקר תרבות, אבל כך מקובל בישראל, ומי שלא עושה זאת, מרגישה חריגה. הרופא חייב להציג לאישה את כל האפשרויות, אך ברור שהבחירה בידי המטופלת. יש בדיקות שחובה לעשות לפי הוראות משרד הבריאות, כמו העמסת סוכר והערכת משקל, אבל לא יביאו אף אחת באזיקים, לא ישלחו אותה למשטרה אם לא. זה לא תפקידי להחליט כמה, אבל מדינת ישראל מזמן לא נמצאת לפי המלצות משרד הבריאות כי אנשים עצמם קבעו את הכללים, הציבור קבע את דברו ומרבית הנשים עושות הרבה מאוד בדיקות. אם למשל נשים בעבר היו עושות בדיקות וסקירות בקופות החולים, כיום נשים רבות הולכות למכונים פרטיים כדי לקבל תמונת תלת ממד של העובר.

"בסופו של דבר יש תקציב בריאות מוגבל, אבל אנשים בכסף הפרטי יעשו מעבר. הציוד בקופות החולים מצוין אבל יש בדיקות, למשל ספירת אצבעות, שלא עושים בקופת החולים אבל בבדיקה הפרטית כן עושים. יש אנשים שיגידו שהם לא מוכנים להיות המקרים הבודדים שייפגעו ורוצים להשקיע עוד כסף. זה כמו שישאלו אותי על תקציב המדינה. תפקידי לעזור לאנשים ולא להחליט להם על תקציב".

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אין במדינת ישראל חובה לעבור בדיקות ואולם מומלץ לעשות כן על מנת לשמור על הבריאות. ככל שאישה בהיריון מומלץ כמובן לה ולעובר לדעת את זה בהקדם האפשרי כדי להתחיל במעקב היריון מסודר על פי המלצות משרד הבריאות.