חיכית, רצית, וזה הגיע. את בהיריון. כבר דמיינת את הלידה, כבר התרגשת, ואז התחילו לך כאבים, או דימום, או שהיית בבדיקה שגרתית, זה לא באמת משנה איך ומתי זה קרה – זה תמיד קשה ומכאיב ושובר לב: הפלה טבעית. חשוב שתדעי – את לא לבד, ואין זה אומר שלא תוכלי להיכנס להיריון בעתיד. מדובר באירוע שכיח המופיע ב-15%-20% מהמקרים, כאשר ההערכה היא שהשכיחות הנכונה קרובה ל-50%, היות ובפועל רוב ההפלות מתרחשות בשלבים מוקדמים של ההיריון, עוד לפני הופעת האיחור של הווסת.

עם זאת, נתונים לחוד וכאב לחוד, ואם קשה לך להתמודד עם האירוע הקשה, דברי עליו עם בן או בת הזוג, עם חברה טובה או אפילו עם איש מקצוע, אך אל תישארי עם התחושות האלו לבד. את חווה אובדן, וזה לא קל כלל. תני לעצמך את הזמן, תני לעצמך להרגיש את כל מה שאת מרגישה, ועשי כל מה שיכול להקל עלייך בתקופה הזו.

הפלה
אל תישארי עם זה לבד | צילום: Shutterstock
  

מהי בעצם הפלה טבעית? מדוע היא מתרחשת והאם יש דברים שאפשר לעשות כדי להקטין את הסיכון לכך? "הפלה טבעית היא אירוע מצער שבו העובר מפסיק להתפתח באופן טבעי במהלך 20 השבועות הראשונים להריון", מסביר ד"ר אביעד כהן, מומחה במיילדות וגיניקולוגיה, סגן מנהל בכיר מחלקת נשים, ביה"ח "ליס" ליולדות ונשים.

מהן הסיבות להפלה?

"יכולות להיות כמה סיבות להפלה טבעית. מעל ל-70% מההפלות בשליש הראשון של ההיריון מתרחשות עקב הפרעות כרומוזומליות אקראיות בעובר. מדובר בתקלה אקראית אשר אינה נובעת מבעיה גנטית אצל ההורים. לעומת זאת יכולה להיות גם הפרעה כרומוזומלית מורשת - הפרעה כרומוזומלית מאוזנת אצל אחד ההורים הגורמת להפרעה כרומוזומלית בלתי מאוזנת אצל העובר. במקרים כאלה יש סיכויים גבוהים להישנות של הפלה בעתיד. גם גורמים הורמונליים, כגון הפרעה בפעילות בלוטת התריס וסכרת לא מאוזנת, עלולים לגרום להפלה, וכך גם גורמים אנטומיים - מומים מולדים (רחם דו-קרני, מחיצה) או ליקויים נרכשים במבנה הרחם (שרירנים, הידבקויות בחלל הרחם) - עלולים לגרום להפרעה בהשתרשות השלייה או בהתפתחות העובר.

"כמו כן, גורמים זיהומיים ויראליים וחיידקיים יכולים להוביל לאובדן הריון. בדרך כלל מדובר באירוע בודד ולא בגורם סיכון להפלות חוזרות. הפרעות קרישה עלולות אף הן להוות גורם סיכון להפלות, הפרעת קרישה נרכשת המופיעה בשל הימצאות נוגדנים נגד פוספוליפידים, הגורמים לקרישי דם בכלי דם קטנים המובילים לשילייה. וכמובן, אלכוהול, עישון וצריכה מוגברת של קפה נמצאו גם הם כגורמי סיכון להפלות. חשוב לציין כי אצל חלק מהנשים לא מאובחנת סיבה ממשית להפלה".

מה התסמינים? כיצד מזהים שמתרחשת הפלה?

"תלונות שכיחות במקרים של הפלה טבעית הן דימום המלווה בהתכווצויות וכאבי בטן תחתונה. חשוב לציין שתופעות אלה גם שכיחות בהריונות תקינים. לעיתים האישה אינה חווה כל שינוי ורק בבדיקת רופא תאובחן ההפלה. האבחנה של הפלה טבעית יכולה להתבצע על ידי בדיקה קלינית של הרופא, בדיקת אולטרה סאונד ובדיקות דם להורמון B-HCG, אשר מדגימות עליה לא תקינה של ההורמון. לעיתים נידרש לבצע מספר בדיקות במרווח של כמה ימים לאישור האבחנה".

הפלה
זה יכול להתחיל בכאבי בטן אך לעיתים רבות אין שום תסמין | צילום: joel.bubble.ben | shutterstock

האם יש סוגים שונים של הפלות?

"ישנם מספר מינוחים שאנו משתמשים בהם בהקשר של הפלות:

הפלה מאיימת - דימום לדני בהיריון צעיר נקרא הפלה מאיימת. לא מדובר בהפלה ממשית אלא בסיכון להפלה אפשרית. חשוב לציין כי דימום בהיריון צעיר הוא תופעה שכיחה ובמרבית המקרים לא מתרחשת הפלה וההיריון נמשך.

הפלה בלתי נמנעת – הפלה מסוג זה מאובחנת כאשר בבדיקה קלינית צוואר הרחם פעור ללא יציאה של תוצרי ההיריון. במצב זה הסיכוי שההיריון יסתיים בהפלה כמעט ודאי.

הפלה שלמה - מצב שבו כל התוכן ההריוני נפלט מהרחם ללא התערבות רפואית, במקרה זה אין צורך בהתערבות רפואית נוספת.

הפלה נדחית - מצב שבו הרחם מכיל תוכן הריוני שחדל להתפתח.

הפלה בלתי שלמה - פליטה חלקית של תוכן הריוני. במצב זה יש עדיין שיירי הריון בחלל הרחם וההפלה לא הושלמה".

מהן הדרכים לסיים את ההיריון במידה שאין מדובר בהפלה שלמה?

"הטיפול בהפלה טבעית תלוי במספר גורמים - סוג ההפלה, שבוע ההיריון וכמובן רצון האישה. במידה ובבדיקת סונר אובחנה הפלה שלמה, אין צורך בהתערבות רפואית. בהריונות צעירים הטיפולים המקובלים הם מעקב שמרני, טיפול תרופתי וטיפול כירורגי. מעקב שמרני מתבצע ללא כל התערבות רפואית או כירורגית. תהליך זה עלול להיות ממושך ושיעורי ההצלחה המדווחים הם בין 25%-76%. טיפול תרופתי נעשה על ידי תרופות הגורמות לכיווץ הרחם. הטיפול המקובל הוא על ידי הכדור ציטוטק הניתן דרך הפה או בהשמה בנרתיק. התרופה פועלת תוך מספר שעות ובדרך כלל מלווה בדימום וכאבי בטן תחתונה. תופעות לוואי של הטיפול התרופתי הן בחילות, הקאות, שלשולים ואף חום. המעקב לאחר הטיפול התרופתי יתבצע על ידי אולטרה סאונד. הצלחת הטיפול התרופתי עומדת על 84%.

"אופציה נוספת היא טיפול כירורגי - ריקון כירורגי של הרחם מתבצע על ידי שאיבה של התוכן ההריוני, פעולה המתבצעת ברוב המקרים בהרדמה כללית. בשלב הראשון של מתבצעת הרחבה של צוואר הרחם ובשלב השני תתבצע שאיבת התוכן ההריוני. הטיפול הכירורגי נחשב בטוח עם אחוז סיבוכים נמוך. חשוב לציין כי שני הטיפולים, התרופתי והכירורגי, נחשבים לבטוחים ללא הבדל בשכיחות הזיהומים ותוצאות פריון לטווח הארוך".

האם יש גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסיכון להפלה? והאם יש דרך להקטין אותם?

"גיל האישה הוא גורם סיכון משמעותי לאובדן היריון, עקב עלייה בשכיחות בבעיות כרומוזומליות אצל העובר. אחוז ההפלות הנמוך ביותר הוא בנשים בנות 25-29 (10%) ועולה בהדרגה עם הגיל עד ל-57% בנשים בנות 45 ומעלה.

"גורמי סיכון נוספים הם עודף משקל, מחלות כרוניות של האישה (סכרת לא מאוזנת, מחלת כליה, מחלות אוטואימוניות, יתר לחץ דם לא מאוזן), חשיפה לתרופות מסוימות, וכפי שציינו, עישון, צריכת סמים וצריכה מופרזת של אלכוהול.

"חשוב לציין שלרוב הפעילויות היומיומיות שלנו כמו קיום יחסי מין, מאמץ גופני והרמת משאות אין השפעה על תוצאות ההיריון".

מדוע מתרחשות הפלות חוזרות ומה ניתן לעשות?

"על פי ההגדרה אישה שחוותה מעל לשתי הפלות טבעיות עונה על ההגדרה של אישה שחווה 'הפלות חוזרות'. אין הכרח כי ההפלות יהיו ברצף, ולאחרונה יש עובדות התומכות בהתחלת הבירור לאחר שתי הפלות ולא שלוש כפי שהיה נהוג בעבר. השכיחות של הפלות חוזרות באוכלוסייה נעה בין 1%-2%.

"הבירור לסיבת ההפלות החוזרות כולל בירור גנטי להורים לשלילת הפרעה כרומוזומלית, הדמיה של חלל הרחם (אולטרה סאונד תלת-ממד והיסטרוסקופיה) לשלילת ליקויים מבניים של הרחם, ובדיקות דם לשלילת קרישיות יתר והפרעות אנדוקריניות. אבחון לגבי גורם ההפלה הקשור בעובר (הפרעה כרומוזומלית אקראית) יכול להיעשות על ידי בדיקה גנטית של הנפל לאחר גרידה. הפרעה זו אינה דורשת טיפול והפרוגנוזה בהריונות הבאים טובה. על אף כל הבדיקות האלו, חשוב לציין כי בחלק מהמקרים לא מזוהה הסיבה להפלה.

"הטיפול בהפלות חוזרות מבוסס על טיפול בגורם האחראי להישנות התופעה. אם הבעיה היא הפרעות כרומוזומליות מורשות יש לבצע ייעוץ גנטי ואבחון טרום לידתי בסיסי או דיקור מי שפיר בהריון. אופציה נוספת היא אבחון גנטי טרום-השרשתי (PGD) של עוברים שהושגו בהפריה חוץ גופית (IVF). כאשר מדובר במומים רחמיים - במקרים של  רחם מחיצתי או הידבקויות בחלל הרחם - ניתן לבצע היסטרוסקופיה לכריתת המחיצה או הפרדת ההידבקויות. אם מדובר על הפרעות קרישה - הטיפול הוא על ידי תרופות נגד קרישה, כגון קלקסן ואספירין. גם בהפרעה אנדוקרינית ניתן טיפול תרופתי בהתאם לסוג ההפרעה".

מתי הכי כדאי לנסות להיכנס להיריון אחרי הפלה?

"אין שום המלצה לגבי דחיית הריון עתידי לאחר הפלה לצורך מניעת הפלה טבעית עתידית או סיבוכי הריון. לכן ניתן לנסות להרות שוב מיד לאחר השלמת תהליך ההפלה".