הדרך לעצמאות אינה מסתכמת בתחום אחד של החיים ובוודאי שלא טמונה רק באוכל, אבל היא בהחלט יכולה להתחיל שם. זאת מכיוון שהאוכל מאפשר מגיל מאד צעיר לתקשר עם העולם ולבטא דרכו את העדפותיהם האישיות לטעמים, ריחות ומרקמים וכך הם מובילים (לא אחת, אגב, בעידודנו ההורים) מאבקי שליטה מרים דרכו. רבים מאתנו מתייחסים להעדפות אלו כאל בררנות באכילה ומתוך דאגה לגדילה ולהתפתחות, אנחנו מוצאים את עצמנו הופכים את הנושא למרכזי בהתעסקות היומיומית עם ילדינו.
אם נבין מראש איך ילדים מפתחים העדפות לאוכל, מה משפיע עליהם בבחירת המזונות, מה הכמויות שהם אמורים לאכול ומה התפקיד שלנו ושלהם - נוכל לעזור להם לבחור נכון ונוכל להתמודד טוב יותר עם הבחירות שלהם.
התפקידים מאוד ברורים: אנחנו, ההורים, אחראים לקבוע לתינוק מהם סוגי המזונות המוצעים, להכתיב את זמני הארוחות ומיקומן ולחנך ולהקנות הרגלי אכילה נבונים תוך מתן דוגמה אישית בהיותנו מודל לחיקוי.
בעוד שתפקיד הילדים הוא לבחור מה הם רוצים לאכול מתוך מה שהצענו להם ובכך לבטא את העדפותיהם האישיות, להחליט כמה לאכול - תינוקות בריאים נולדים עם מנגנון רעב ושובע והם מווסתים את כמוות האוכל שלהם בהתאם לצרכים האמיתיים של הגוף וחשוב שנכבד זאת ונאפשר לילד לסיים את הארוחה כאשר הוא מרגיש מלא (גם אם לא אכל מספיק לטעמו של ההורה), ההורה מעודד אותו להבחין בתחושתו ולכבד אותה.
מגילת העצמאות
כהורים אנחנו בהחלט יכולים לקבוע את "חוקי היסוד" עליהם תהיה מושתתת המשפחה שאנחנו מקימים. הנה כמה הצעות לחוקים וכללים שבהחלט יסייעו להם ההורים לגדל ילדים עצמאים, בריאים, בטוחים בעצמם ושמחים:
קבעו סדר יום קבוע בו יש זמן לשינה, לארוחות , למשחקים וכדומה. סדר יום ושגרה קבועה מהווים מסגרת חשובה שמקנה בטחון ומשרה רוגע על תינוקות וילדים קטנים. הקפידו על אכילה במקום אחד – פינת האוכל או המטבח אך לא בחדרים ולא תוך כדי פעילויות אחרות.
כבדו את הסימנים של התינוק אותם הוא מביע באמצעים לא מילוליים, כאשר הוא לא מעוניין להמשיך לאכול, אל תנסו להאכילו תוך כדי הסחת דעת ובוודאי שלא בכוח. זכרו שהוא לא עושה זאת בכוונה והוא כלל לא מודע למידת הטרחה שהייתה כרוכה בהכנת המזון. הוא ככל הנראה באמת פשוט שבע.
שמשו כמודל לחיקוי – אם אתם רוצים שילדכם יאכל בריא, הקפידו לאכול כך בעצמכם. אם התפריט של כל המשפחה יהיה מגוון, יכלול פירות וירקות מכל הצבעים ובכל יום, יכיל גם דגנים מלאים ויהיה מוגבל בממתקים ובחטיפים – זה מה שהילדים יתרגלו לאכול ויקבלו זאת כמובן מאליו.
תנו להם לבחור – עודדו את תחושת העצמאות של הילדים בכך שתאפשרו להם לבחור מה לאכול. הציעו להם 2-3 אפשרויות לבחירה ואל תשאלו שאלה פתוחה וכללית מדי כמו " מה בא לכם לאכול?".
עודדו אכילה עצמאית – למידת אכילה היא תהליך כמו כל למידה אחרת והיא מלווה בניסיונות מוצלחים יותר (ופחות). מגיל די צעיר סביר שהתינוק ירצה לאכול בעצמו ולא רק להיות מואכל ע"י מבוגר בכפית. אז נכון שזה מלכלך אבל תהליך ההתנסות הינו הכרחי לרכישת מיומנות אכילה ובטחון עצמי. תנו חיזוקים חיוביים על התנהגות חיובית ונסו להתעלם או להגיב במתינות להתנהגויות שליליות על מנת שלא לחזקן.
תנו להם ליהנות – אוכל הוא חוויה והנאה ודרכו אפשר לחוות הצלחות ("אני יכול לאכול בעצמי"), הנאות ("האוכל החדש ממש טעים לי"), הפתעות ("פתאום הילד התחיל לאכול ירקות") ולפתח כישורים חברתיים דרך אכילה משותפת סביב שולחן המשפחה ושיתוף בחוויות היום.
זכרו: ילדים אינם מבוגרים קטנים. עבורם העולם הוא מקום מסקרן ומעניין בו הם חווים לראשונה כל כך הרבה דברים שעבורנו הם כבר עניין שבשגרה. אפשר להגדיר גבולות ברורים המקנים בריאות, בטחון ויציבות אבל חשוב לאפשר במסגרתם חופש בחירה, לאפשר התנסות, לעודד הצלחות ולהקנות בטחון גם בכישלונות.
*רננה מזרחי היא דיאטנית קלינית , מנהלת מדעית מטרנה.