בהתחלה זה הכי חמוד ומצחיק בעולם – תינוק בן יומו שנוחר כמו נהג משאית קטן. אתם משתעשעים בשאלה ממי הוא ירש את התכונה הנפלאה הזו (רמז: לא מאמא), אבל לאט לאט אתם מבינים שנחירות עלולות להצביע על בעיה.
עתה מגלה מחקר חדש, כי נחירה בשינה, כתוצאה לבעיות נשימה שונות, עלולה לגרום גם לבעיות התנהגות בגיל מבוגר יותר.
היפראקטיביות, חרדה וקושי ביצירת קשיים חברתיים
המחקר, שהקיף 11,000 ילדים ויפורסם בגיליון אפריל של כתב העת הרפואי היוקרתי Pediatrics, עקב אחרי הילדים מגיל שישה חודשים ועד שהגיעו לגיל שבע. החוקרים תשאלו את ההורים לגבי תופעות הנכללות במסגרת "תסמונת הנשימה הבעייתית בשינה", כמו נחירות, נשימה מהפה והפסקות נשימה בשינה, המכונות "אפניה", בנקודות זמן שונות לאורך ינקותו וילדותו המוקדמת של הילד.
בנוסף, התבקשו ההורים למלא שאלונים התנהגותיים, שכללו מגוון שאלות באשר לעולמו הרגשי וההתנהגותי של ילדם. השאלונים חולקו להורים כשהילדים היו בני 4 ובני 7, והעלו תוצאות מפתיעות: ילדים שסבלו מבעיות נשימה בשינה היו בסיכון כפול לסבול מהפרעות כמו חרדה, דיכאון, התנהגות אלימה וקשיים ביצירת קשרים חברתיים.
החוקרים חילקו את הילדים לארבע קבוצות, בהתבסס על חומרתן של הנחירות והפסקות הנשימה הליליות. בגיל 7, סבלו חברי הקבוצה הבעייתית ביותר מבחינת נשימה מ-85% יותר הפרעות התנהגות היפראקטיביות, לעומת ילדים שלא סבלו כלל מנחירות. כמו כן, לנחרנים הכבדים היו 60% יותר בעיות רגשיות שונות, ו-40% יותר קשיים ביצירת קשריםעם חברים בני גילם.
"הורים חייבים להיות עם יד על הדופק במה שקשור לשינה של הילדים שלהם, ואם נראה להם שמשהו לא עובד שם כמו שצריך, לפנות לרופא הילדים או למומחה לשינה", אומרת פרופ' קארן בונוק מה"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק, שערכה את המחקר.
אחת ההשערות של החוקרים היא שהפרעות הנשימה פוגעות באיכות השינה של הילד, והעייפות היא זו שמעודדת את ההתנהגות הבעייתית מכיוון שילד עייף רגיש יותר לגירויים חיצוניים.
מחקרים קודמים העלו השערה אחרת, לפיה בעיות הנשימה בלילה גורמות למחסור זמני של חמצן במוח, חוסר המוצא ביטוי בהפרעות התנהגות. "אנחנו ישנים כדי לבנות ולחזק את המוח שלנו", הסבירה פרופ' בונוק, "אצל ילדים זה אפילו משמעותי יותר, מכיוון שהמוח שלהם נמצא בהתפתחות מואצת".
"תינוק שנוחר באופן קבוע חייב טיפול"
ד"ר היידי קונולי, מנהלת מחלקת רפואת שינה בבית החולים רוצ'סטר שבניו יורק מציינת שההשפעות של הפסקות נשימה בשינה על ההתפתחות היו ידועות, וכעת נראה שגם לנחירות יש אפקט משמעותי. "אנחנו צריכים למצוא דרכים לאתר את הילדים שמועדים לבעיות כאלו ולטפל בהם, כדי למנוע החרפה של המצב. חשוב שההורים יבינו שאם הילד שלהם נוחר באופן קבוע, ולא רק כשהוא מצונן או חולה, זה מצב שמחייב טיפול".
"ידוע שדום נשימה בשינה יכול לגרום להפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות והפרעות קוגניטיבות כמו קשיים בלימודים וכו'", אומר ד"ר אריה גורדין, מומחה בכירורגיית אף אוזן גרון ילדים. "בדרך כלל טיפול ניתוחי פותר את הבעיה. אצל ילדים בדרך כלל הבעיה היא שקד שלישי, וכריתה שלו בדרך כלל משפרת מאוד את המצב".
ד"ר גורדין מציין, כי הקשר בין ההפרעות בגיל התינוקות להפרעות בגיל 7 חדש יחסית, ולדעתי תלוי באיזו תקופה של נחירות מדובר. "יש ילדים שנוחרים בתקופות מחלה, וזה כשלעצמו לא חייב לגרום נזק. אחת מההתוויות לביצוע התערבות ניתוחית היא הפרעות קשב וריכוז, כך שהקשר בהחלט מבוסס, כשההנחה וההיקש ההגיוני הוא שמדובר בעניינים של ירידה בריווי החמצן במוח. בינתיים ההסברים הם נסיבתיים, וצריך עדיין לחקור כיצד פועלת ההשפעה בדיוק. חשוב לציין שמעבר לעניינים התנהגותיים ולימודיים ישנן השפעות נוספות, כמו עלייה בלחץ הדם, הרטבת לילה ובעיות לבביות".
חשוב לציין שהטיפולים האפשריים לנחירות נגזרים מחומרת הבעיה והמקור שגורם לה. הם יכולים לכלול, בין היתר, טיפול בגורמים אלרגיים, טיפול במכשירים שפותחים את דרכי הנשימה ובמקרים קשים אפילו ניתוח להסרת שקדים ופוליפים מהאף.
צפו: מהי הדרך האופטימאלית לשמירה על עור התינוק?
לקבלת חיתולי פמפרס להתנסות מתנה הכנסו