בכל רשימה לחדר לידה, מככבת המצלמה באחד המקומות הראשונים. אתם מוודאים מיליון פעמים שהסוללות טעונות, שיש מספיק מקום בכרטיס הזיכרון והלחוצים לוקחים גם מצלמת גיבוי. אבל איכשהו, ברגע האמת רובנו כושלים.
רוב התמונות מחדר הלידה ומהשעות הראשונות בבית החולים נראות יותר כמו יצירת אמנות אבסטרקטית, ופחות כמו תיעוד אותנטי. ההתרגשות, הלחץ וההמולה מסביב מסיחים את הדעת, ואם לפני כן לא הייתם צלמים דגולים, עכשיו הכישורים שלכם במגמת ירידה. אז נכון, אף אחד לא מצפה שתביאו הפקות אפנה מלוטשות של מיטב קולקציית חלוקי הלידה, אבל בכל זאת –כמה טיפים מועילים לצילום הרגעים הראשונים של התינוק שלכם יעשו את ההבדל. הכינו את האלבומים.
לא לפספס: המבט על הפנים של אמא והרגליים הקטנות עם הצמיד
1. בטלו את הפלאש. אם לכם הפלאש כואב לפעמים בעיניים, רק דמיינו איך מרגישה יולדת טרייה כשהוא מבזיק לה בפנים – שלא לדבר על תינוק, שבילה תשעה חודשים באפלולית נעימה. המזכרת שאתם נחושים להשיג אמנם חשובה, אבל הרגעים הראשונים האלה, של ההתקשרות בין האמא לתינוק, לא חוזרים – וממש כדאי שלא תפריעו להם.
2. אל תפספסו את המבט הראשון של אמא. נכון, זה הרגע הכי מרגש בעולם, וגם מיילדות מנוסות מזילות לא פעם דמעה. אבל זה גם הרגע שהכי כדאי לצלם, ולהתמקד באופן מיוחד בעיניים של האמא. המבט הזה מרכז ציפייה של תשעה חודשים, את העוצמה שבלידה ואת ההקלה והאחריות העצומה שמגלם הסטטוס החדש שלה.
3. לא להחמיץ את המקלחת הראשונה. בעוד שאת השקילה הראשונה, החיבוק הראשון מאמא וההחתלה הראשונה אפשר לשחזר (שלא לומר לזייף), את האמבטיה הראשונה שיעשו לתינוק שלכם תתקשו לביים מחדש: שאריות הדם והורניקס תישטפנה, ובמקלחות הבאות הוא ייראה כבר כמו תינוק, ולא כמו עובר שהגיח לפני שנייה מהבטן. אל תפספסו את ההזדמנות להנציח אותו על קו התפר.
4. תמונת הרגליים עם הצמיד. יותר קטן מזה הוא לא יהיה. הרגלים הקטנטנות האלה, שעד עכשיו ראיתם רק באולטרסאונד, ועוד בקושי יש בהן חריצים, יהוו את אחת התמונות הכי מקסימות באלבום שלכם. נסו לתפוס גם את הצמיד על השם ומספר הזהות, וכמובן לשמור את הצמיד המקורי ולשים באלבום לצד התמונה המנציחה אותו.
5. צילום של לוחית הזיהוי על העריסה. גם אם אין לתינוק שם עדיין, ההנצחה של "לוחית הרישוי" שלו – הטיוטה לתעודת הזהות שלו, אם תרצו – מתעדת את הנתונים הראשונים שלו: המשקל, שעת הלידה ואפילו החדר שבו אתם ישנים בבית החולים. צלמו את הכרטיס, ותשלפו אותו כקלף ניצחון בכל פעם שיתעורר הוויכוח על "כמה הוא נולד".
6. אל תשכחו את אבא. הוא אמנם צלם בתפקיד, אבל גם הוא עובר אירוע מרגש. בין פריים אחד לשני, אל תשכחו לדאוג שהאבא יעביר את המצלמה לכל מי שמוכן: הדולה, המיילדות ואפילו הורים אחרים שנקלעים לאזור. הקפידו לצלם אותו לבד עם התינוק, ולהפיק כמה תמונות משפחתיות. זו ההתחלה של האלבומים המשפחתיים שלכם.
7. תתמקדו. בבית חולים יש כל כך הרבה גירויים מסיחים. סדינים צבעוניים, חלוקים מודפסים, ערימות של ציוד רפואי. כשאתם מצלמים את התינוק שלכם, אתם חייבים לדאוג לרקע נקי ככל האפשר. הוציאו חיתולים מודפסים מהעריסה, פרשו חיתול לבן על פי'גמת בית החולים של אמא והתמקדו רק בפלא הקטן שלכם.
8. אל תזניחו את האחים. מיד כשהם מגיעים, ארגנו אותם לצילום משותף עם התינוק. נכון, הם בשוק, ומתקשים אולי לקבל את השינוי, אבל צילום מרגש שלהם עם התינוק לא רק יהפוך לנוסטלגיה נעימה, אלא יוכל לשמש אתכם ככלי לעיבוד החוויה החדשה. משפטים כמו "תראו, הנה אתם עם התינוק", "תראו איך הוא מסתכל עליכם בתמונה" או "זוכרים שאמא נתנה לכם להחזיק אותו?" יעזרו לאחים להפנים את השינוי בהדרגה.