כל הורה צעיר מכיר את הרגע המאיים הזה מול אחות טיפת חלב, כשהיא שוקלת, מודדת ומקלידה את הנתונים של התינוק שלכם: גובה, משקל, היקף ראש - הכל נמדד, ומשמש ראייה נגדכם.
אולי החלב שלך לא מספיק לו? אולי אתם לא מטפלים בה מספיק טוב? למרות ביקורת הולכת ומתרחבת של רופאי ילדים ואנשי רפואה על האחוזונים הללו, אותו מדד סטטיסטי שממקם את התינוק ביחס לבני גילו בקטגוריות של משקל, גובה והיקף הראש, הם עדיין משמשים כפוסק האחרון במקרים רבים – ודנים לא מעט הורים לחודשים של מתחים וחרדות.
במאמר שפורסם בשבוע שעבר ב"וול סטריט ג'ורנל", ניתן שם לחרדה ההורית הנפוצה הזו ומעתה אמרו: "חרדת אחוזונים".
"הלחיצו אותנו ללא הרף, שקלנו אותו בכל יום"
המאמר הביא את סיפורם של בני משפחה אחת, הורים ופעוט חמוד בן שנתיים וחצי, שעברו שבעת מדורי גיהנום בחסות האחוזונים. מעדויות נוספות שאספו, הרכיבו תמונת פסיפס של ההורה המערבי ההמוצע: חרד, מרוט ומלא פחדים מהביקור הבא בטיפת חלב או אצל רופא הילדים.
אליאס, התינוק שכיכב בכתבה נולד במשקל תקין, באחוזון ה-25 (כלומר: 75% מהתינוקות שקלו יותר ממנו). בחודשים הראשונים לחייו ירד בהדרגה לאחוזון הראשון (כש-99% מהתינוקות שוקלים יותר ממנו), אולם משהתחיל לאכול מוצקים גילה גרגרנות בריאה, ועלה לאחוזון ה-99% - רק 1% מהתינוקות היו שמנמנים יותר.
בינתיים, ההורים שלו קיבלו על הראש מכל כיוון אפשרי. "הרגשנו שאנחנו משתגעים", אמרה אמו, רנדי. "העצות היו סותרות, הרגשנו רק אשמה ודאגה, ודי מהר שכרתי משקל מיוחד, והיינו שוקלים אותו כל יום בבית. זה כמובן לא הרגיע אותנו, אלא רק הוסיף דאגות".
לא רק המשקל: גם היקף הראש שלו גדל מהר. די מהר הוא הגיע לאחוזון 99%, ורופא הילדים שלו שלח אותו לבדיקת MRI, כדי לבדוק האם יש בעיה מוחית שגורמת לכך. "כאן כבר סירבתי", אמרה האם. "הוא התפתח נהדר, והיה בריא ומתוק – לא ראיתי שום סיבה לעשות את הבדיקה הזו. לי יש ראש גדול, לאבא שלו יש ראש גדול, זה בסדר גמור".
אפילו עכשיו, בגיל שנתיים וחצי, נמצאים בני המשפחה במירוץ אחוזונים. "בביקור האחרון אצל הרופא שמענו שהוא באחוזון 85 מבחינת BMI, יחס גובה ומשקל. עכשיו זה כבר לא מפחיד אותי ולא מכניס אותי ללחצים, אבל אי אפשר למדוד ולהעריך את הילדים שלנו כל הזמן".
"כלי יעיל למעקב אחר התפתחות התינוק"
לטענת כותבי המאמר, הורין של אליאס לא לבד. יותר ויותר ילדים יוצאים בשנים האחרונות מהאחוזונים, לשני הכיוונים. בין היתר, משפיעים על כך שיעור ההשמנה העולמי, שהולך וגדל, העלייה המטאורית במספר לידות הפגים, במיוחד בהריונות מרובי עוברים והשוני הביולוגי בין אוכלוסיות שונות, שמתערבבות זו בזו בגלי הגירה. גם להתחזקות מעמדה של ההנקה הבלעדית יש חלק בהיסטריה, מכיוון שבדרך כלל, תינוקות יונקים עולים במשקל לאט יותר מחבריהם שניזונים מפורמולה.
בנוסף, בחלק ממדינות המערב ישנן שתי מערכות אחוזונים שונות – של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ושל המרכז לבקרת מחלות (CDC), כך שקל ללכת לאיבוד בסבך המספרים. מעבר ללחוץ הנפשי, שבוודאי לא תורם להורים, אי עמידה באחוזונים מובילה לעתים להפסקה מיותרת של הנקה, ומעבר לפורמולה גם בקרב אמהות שרוצות להניק – מה שיוצר עוד ועוד מתחים ותחושת כישלון הורית שלא לצורך.
"אחוזונים זה דבר חשוב לרופאי הילדים, שצריכים קריטריון לגדילה עקבית", אומר ד"ר רון שאול, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונת ילדים במרכז הרפואי רמב"ם. "בשנים האחרונות האחוזונים שופרו משמעותית, ונערכו בהם התאמות לגודל הממוצע של האוכלוסייה בארץ, וכן לתינוקות יונקים, שגדלים בדרך כלל פחות מהר מילדים שניזונים מפורמולה. כל עוד הילד בתוך האחוזונים, ושומרים פחות או יותר על אותו אחוזון, אנחנו לא מודאגים, אבל אם יש שבירה כלפי מעלה או מטה, אנחנו נרצה לבדוק מדוע".
ד"ר שאול מסביר, כי השבירה הזו לא חייבת להיות מדאיגה, אבל בהחלט כדאי להתייחס אליה. "צריך לדעת להשתמש בכלי היעיל הזה, ולא להפוך אותו לחזות הכל. הרופא אמור להתייחס גם לגובהם ומשקלם של ההורים, ולא להלחיץ אותם שלא לצורך. צריך גם לשים לב לתנאי השטח: אם הילד היה חולה לאחרונה, לדוגמה, סביר שהוא יירד קצת באחוזוני המשקל, ואם שני ההורים של הילד גבוהים ורחבים, ניבהל פחות אם הוא יהיה באחוזונים הגבוהים של הגובה והמשקל מאשר אם מדובר היה בבן לשני אנשים קומפקטיים".