אחד הדיונים הראשונים סביב כל עריסה, בכל בית חולים בעולם, נשמע כמו כנס של מנתחים פלסטיים. "האף מזכיר את המשפחה שלך", "השפה העליונה שלי, השפה התחתונה שלך", "הוא קיבל את האזניים של אבא שלך". מה שמדהים, שבאותו רגע נתון הקביעות האלה נשמעות הגיוניות לחלוטין, אפילו שהן נאמרות על תינוק שמעוך עדיין משעות של לחץ פיזי מתון בתעלת הלידה.
עולם המדע לא נשאר אדיש לאובססיה ההורית חוצת התרבויות, וניפק לא מעט מחקרים בנושא הדמיון של הורים וילדיהם: כולם, כמה מפתיע, סותרים זה את זה, אבל בכולם יש תגליות מעניינות. קבלו סקירה קצרה של 5 מחקרים, שממש כמוכם, מנסים לפצח את הסוגיה למי לעזאזל התינוק שלכם דומה.
1. התינוק דומה יותר לאבא – כדי שלא ינטוש אותו
לפני עשור וחצי רעש העולם: סוף סוף נמצא הסבר מדעי, אבולוציוני ומניח את הדעת, לסוגייה שמשסעת משפחות: למי התינוק דומה. המחקר, שפרסמו צמד החוקרים ניקולס כריסטנפלד ואמילי היל במגזין המדעי היוקרתי NATURE אי שם בשנת 1995, קבע חד משמעית כי תינוקות דומים יותר לאביהם.
ההסבר, לטענתם, אבולוציוני: בעוד שהאמא בטוחה שהתינוק שייך לה, לאבות אין שום ערובה שהצאצא אכן שלהם. לכן, טענו החוקרים, הטבע צריך ליצור מנגנון פיצוי, שיבטיח שהאב יאמין בלב שלם שהתינוק החדש אכן שלו, וירצה לטפל בו ולדאוג לו. החוקרים ביקשו מאנשים להתאים בין תמונות של תינוקות לתמונות הורים, וגילו כי הנבדקים הצליחו לזהות ביתר קלות מי האב, מאשר מי האם. מכיוון שהאבולוציה לא שמעה על בדיקות אבהות ותשלומי מזונות, המסקנה שהגיעו אליה הייתה פשוטה: בשנה הראשונה לחיים, התינוק דומה יותר לאב.
2. אבות משקיעים יותר בתינוקות שדומים להם
אבות נוטים לבלות יותר זמן, ללטף יותר ולהיות פחות מתוחים בחברת ילד שסברו כי הוא דומה להם חיצונית. החוקרים, מאוניברסיטת ברוק שבאונטריו, קנדה, ציינו אמנם שייתכן כי ההשפעה של הדמיון החיצוני פועלת לשני הכיוונים – כלומר, אבות שסבורים שהילד דומה להם משקיעים יותר, אבל ייתכן גם כי אבות שמבלים יותר זמן עם הילד מרגישים כי הוא דומה להם יותר.
3. מגיל שנתיים: הבנים דומים לאבא, הבנות לאמא
מחקר שהתפרסם בשנת 2006 גרס שתינוקות קטנים דומים יותר לאמם מאשר לאביהם. ואולם, בין גיל שנתיים לגיל ארבע חל מפנה: הילדות ממשיכות להיות דומות לאמא, בעוד שהבנים משתנים ומתחילים להזכיר את אביהם במראם החיצוני.
83 ילדים נבדקו על ידי 209 שופטים, שהתבקשו לציין למי מהוריהם הם דומים יותר. הילדים חולקו לשלוש קבוצות גיל: בני שנה, בני 2-4 שנים ובני 4-6 שנים. התמונות צולמו כולן על ידי צוות המחקר, ועברו עיבוד מחשב שנועד לצמצם שינויים כמו צללים ותאורה שונה. ההורים התבקשו שלא לחייך, ולהביט ישירות למצלמה, והחוקרים עשו כמיטב יכולתם להשיג תוצאה דומה מהילדים. מרבית השופטים ציינו כי הבנים בקבוצה דומים יותר לאביהם מאשר לאמם.
4. אמהות מתוכנתות לטעון שהתינוק דומה לאבא
מחקר מרתק, עם מסקנות מרתקות עוד יותר: חוקרים ביקרו בבתי יולדות, שם פגשו ושוחחו עם נשים שילדו יום עד שלושה ימים לפני כן. החוקרים שאלו את האמהות למי לדעתן התינוק דומה, ושמעו מרוב מוחץ שלהן את התשובה: "לאבא" – במיוחד אם האב היה נוכח בעת הראיון.
לאחר מכן הציגו החוקרים תמונות של האב, האם והתינוק לשופטים חיצוניים, שלא ידעו מה ענתה האם. באופן מפתיע, אצל השופטים החיצוניים התוצאות היו שונות, ורובם ציינו כי התינוקות דומים יותר לאם.
ד"ר קלי מקליין, ממובילי אותו מחקר שנערך בשנת 2000, טען כי לשתי התוצאות – הדעה של האמהות והדעה של השופטים – יש הסבר אבולוציוני מובהק. "ברור מדוע האמהות מתוכנתות על ידי הטבע לטעון שהתינוק דומה לאבא. הטבע משכנע את האם שהתינוק דומה לאבא, כדי שתהיה אמינה כשהיא טוענת זאת באזניו", הוא הסביר.
5. התינוק לא דומה לכם עכשיו? גם כשיגדל הוא לא יהיה דומה לכם
בשנת 2000 נערך ניסוי בהשתתפות 180 סטודנטים מאוניברסיטת ליז' שבבלגיה, עם חלוקה שווה בין גברים לנשים. המטרה: לראות האם אכן תינוקות דומים יותר לאב כשהם קטנים, ולאחר מכן לאם. החוקרים ביקשו מ-28 משפחות – כולן ממוצא אירופי מובהק, כדי למנוע הטייה גזעית – לספק חמש תמונות לצורך המחקר: שלוש תמונות של הילד (בגילאים שנה, שלוש וחמש), ושתי תמונות של ההורים, ששתיהן צולמו באותה תקופה (כשהילד היה בן שנה).
התמונות היו כולם באותו גודל, ואיש מההורים לא היה עם זקן, שפם, פירסינג או משקפיים, שעלולים לשנות את מראה הפנים. כל סטודנט קיבל שלוש תמונות של אבות אפשריים לכל ילד, ושלוש אמהות אפשריות – ולמרבה ההפתעה, לא הייתה עלייה או ירידה ביכולת הזיהוי והשיוך של התמונות, ולא היה הבדל בין היכולת למצוא מי האב ומי האם באף אחד מהגילים. מסקנה: אם התינוק לא דומה לכם עכשיו, הוא לא יהיה דומה לכם אחר כך.
צפו: הדרך האידיאלית לשמור על עור תינוקכם
בינתיים היכנסו וקבלו חיתולי פמפרס להתנסות מתנה