גבר שמתנמנם לו בשקט בקורס הכנה ללידה, מתעלף כשהראש יוצא או נשאר המום ואובד עצות כשהוא לבד עם התינוק בפעם הראשונה זה ממש לא מצחיק, וכבר מזמן הפך לקלישאה טחונה מהאייטיז. גם גברים שלא יודעים להחליף חיתול, אגב, למרות שהילד שלהם כבר תכף גמול, או כאלה שלא סגורים על ההבדל בין אינהלציה לסטריליזציה, לא מצחיקים אף אחד.
אז נכון שלכל זוג יש את המודל שלו, שמתפתח לאורך ההריון, מתגבש בלידה וממשיך איתם לאורך החיים - אבל יש דברים שהם בייסיק, וזה בדיוק הזמן להתחיל לשנן. כמו מה למש? כל המידע שאתה צריך (כמעט) לפני שאתה מרווויח ביושר את הטייטל "אבא". גזור ושמור.
הכלל הוא כזה: היא לוחצת, אתה דואג למתנה שווה
1. אתה לא חייב להיות גיבור בחדר הלידה. רמת המחוייבות שלך לבת הזוג, כמו גם טיב האבהות שלך, ממש לא נקבע לפי משך הזמן שבילית בהצצה אל לב ההתרחשות, או אם היה לך אומץ לגעת בראש לפני שהוא יוצא. אתה יכול להיות יופי של בן זוג גם בלי מבחני אומץ כאלה, כך שאם לא התמחית בפקולטה ע"ש ד"ר האוס, ואתה לא הכי עמיד במראות מאתגרים, אתה לא חייב לעזור למיילדת פיזית.
2. יש מסורות שחבל לוותר עליהן. ככל הנראה, המנהג לקנות מתנה יקרה ליולדת התגבש בימים שבהם גברים כססו ציפרניים ועישנו סיגריות בשרשרת בחדר ההמתנה. מאז בני הזוג נכנסו לחדר הלידה, אבל אין שום סיבה לוותר על הקסם. לקראת סוף ההריון, נסה לברר בעדינות מה בא לה, ותתארגן בהתאם. יש דברים שלא משתנים: היא לוחצת, אתה מגהץ.
3. תתמקצע. זה ממש לא נלהב מדי או מביא מזל רע לשבת קצת על יו-טיוב, ולראות איך מוציאים גרעפס בצורה יעילה, איך עושים עיטוף קסמים בשמיכה או איך מרדימים תינוק בשתי דקות (וגם מוצאים את המטמון תוך כדי). אתה יכול לעשות מזה פעילות זוגית, או להחריש את הלימודים ולהפתיע ברגע האמת עם אטיטיוד של סופר-נני.
4. כנ"ל לגבי החלפת חיתולים. זה לא תורה מסיני, כן? רצוי גם לעבור סטאז' מקצועי אצל חברים עם תינוק. החדשות הטובות: הריח של תוצרי התינוק הפרטי שלך תמיד טוב יותר.
5. תתכונן להיות הכי מחוזר אי פעם. כמובן שלא תעשה עם זה כלום, אבל זה בונוס נחמד, שיכול לעודד אותך אחרי לילות קשים. משהו במראה של גבר אבהי ואוהב, רצוי עם מנשא (אבל גם עגלה זה בסדר), פועל כמו קסם על נשים, אפילו אם יש להן אחד בדיוק מאותו דגם.
קח בחשבון: אין סקס לפחות חודש וחצי אחרי הלידה
6. לא כל דכדוך הוא דיכאון. ועדיין, אתה צריך ואמור לצפות לסוג של דאון אחרי הלידה, שממש לא קשור למידת האושר של בת הזוג מהתינוק או ממך, אלא בעיקר להרכב ההורמונלי, שעובר עליו הוריקן מסחרר במיוחד בימים שאחרי הלידה. תהיה מכיל, תהיה תומך – ואם יש לך חשש, ולו הקל ביותר, שיש כאן משהו שמעבר לדיכי סטנדרטי, אל תהסס להתייעץ עם מישהו יותר מנוסה ומקצועי ממך.
7. תאוורר את ארגז הכלים הגברי שלך. לתקן מגירה תקועה בשידה, לשמן את הגלגלים של העגלה או לתלות (עוד) מדף לדברים של התינוק – הכישורים הדי פרימיטיביים האלה יקנו לך המון נקודות והערכה, אפילו אם בימי שגרה אתה מוכן להזמין הנדי-מן בשביל להחליף נורה בשירותים.
8. תפתח אזניים. אם פעם סיפורים של אבות טריים נשמעו לך כמו צ'יזבטים מיושנים או סיפורי בלהה, סביר להניח שצדקת. ועדיין, לקראת השינוי העצום שאתה עומד לעבור, יהיה חכם מצדך להקשיב, לאסוף מידע, ואפילו לדאוג לעצמך לאיזו קבוצת תמיכה גברית של אבות מנוסים בסביבת הגיל שלך, שלא ייחרדו מסיפורי קקי מחד, ולא ירביצו בך תורות עתיקות ושוביניסטיות מאידך.
9. תסמן וי על כל מיני "חובות". הדברים הסטנדרטיים: סרט, צימר, פאב, מועדון. למה? כדי שאחרי הלידה, תוכל להתלונן "כמה זמן לא היית ב...", ולא לחשוף את העובדה שגם לפני הלידה בעיקר רבצת מול המסך וראית עונה אחרי עונה של עקרות בית נואשות.
10. כן, גם במיטה. אם בת הזוג שלך בעניין, נסו למלא מצבורים לפני הלידה, לקראת השפל הכפוי שאחריה. ששת השבועות שהרופא מבקש נוטים לפעמים להתארך, וגם כאן, כדי להגיע מוכנים.