לפני שנתיים הביאה יהודית, כלכלנית בת 42 ממרכז הארץ, את בנה הבכור בעזרת טיפולי IVF. בימים אלה היא ובעלה מעוניינים להביא לעולם ילד נוסף, אך היא יודעת שהאחוזים ממש לא משחקים לטובתה: גם אם תחליט לעבור הליך נוסף של IVF , מספר הביציות שיהיה אפשר לשאוב ממנה, שלא לדבר על איכותן, עשוי להיות מינימלי אם בכלל.
לשמחתה, עוגמת הנפש נחסכה ממנה. לפני שש וחצי שנים, כשהיא עוד רווקה, החליטה לעבור שימור ביציות מבחירה. בפועל זה אומר שהיום יש לה ביציות קפואות "צעירות", אותן אפשר להפרות עם הזרע של בעלה, ליצר עוברים ולהחדיר אותם לרחמה. "בראייה לאחור אין ספק שזה הדבר הכי טוב שעשיתי", היא אומרת. "למרות שהתחתנתי וילדתי בגיל יחסית מאוחר, אני עדיין יכולה לאפשר לעצמי ילדים נוספים ואפילו שלא יהיו צפופים מדי בגילאים".
מה הביא אותך להקפיא ביציות?
"עמדתי לחגוג יום הולדת 36. שנתיים קודם לכן נפרדתי מבן זוג ועדיין לא מצאתי זוגיות חדשה. התחלתי להילחץ מהאפשרות שהזמן יעבור, ושגם אם בסופו של דבר אמצא זוגיות, אהיה מבוגרת מדי בשביל להרות וללדת. מי שעודד אותי לעשות זאת היה רופא הנשים שלי. הגעתי אליו לבדיקה שגרתית והוא זה שאמר לי שאני יכולה להקפיא את הביציות שלי למרות שאני לא נשואה ולא סובלת מאף בעיה רפואית".
רק שזה לא היה בחינם.
"נכון. אז זה גם היה הרבה יותר יקר מהמחירים של היום: מחזור אחד של שאיבה עלה לי 20 אלף שקל. לא היה לי כסף מיותר וזו בהחלט לא הייתה החלטה קלה. היה לי ברור שההליך הזה יבוא במקום טיול לחו"ל או שדרוג הרכב. אבל בסופו של דבר הרגשתי שזה הדבר הכי נכון לעשות עבור העתיד שלי. מה שכן, בגלל העלות, עשיתי רק מחזור אחד במהלכו הצליחו לשאוב ולהקפיא לי 16 ביציות".
איך עבר עליך ההליך מבחינה פיזית?
"לשמחתי הוא היה מהיר וממש לא נורא. ההורמונים שהייתי צריכה להזריק לעצמי אולי גרמו לקצת עייפות ותנודות במצב הרוח, אבל לא למשהו מעבר. גם היום שבו עברתי הרדמה לצורך שאיבת הביציות, עבר בקלות. רק מבחינה נפשית היה לי לא קל: בניגוד ל-IVF שעשיתי כמה שנים מאוחר יותר כשכבר הייתי נשואה וידעתי שבסופו אני עשויה להפוך לאמא ממש בקרוב, היה לי קשה אז למצוא את עצמי לבד, בתהליך קר ומנוכר, בלי שבסוף גם יצא ממנו ילד. מצד שני, שבועיים אחרי שהתחלתי את ההליך כבר חזרתי לשגרה, ובסופו של דבר הוא רק הקל עלי נפשית: כבר לא הייתי חדורת מטרה למצוא בן זוג רק כדי שאוכל להפוך לאמא. יותר עניין אותי למצוא מישהו שבאמת יתאים לי ושיהיה לי טוב איתו. אני די משוכנעת שדווקא בגלל שזה הוריד ממני המון לחץ, פחות משנה אחרי זה הכרתי והתאהבתי במי שהיום הוא בעלי".
כשהייתה בת 38 נישאה, וזמן קצר לאחר מכן היא ובעלה ניסו להרות באופן טבעי. אחרי שלא הצליחו, פנו ל-IVF. "לא השתמשתי אז בביציות הקפואות שלי גם כי עדיין הייתי בגיל שבו היו לי ביציות משלי, וגם כי ידעתי שארצה יותר מילד אחד והעדפתי שתעודת הביטוח שלי תישאר במקומה", היא מסבירה. "עכשיו הגיע הרגע שבו אני מתכוונת להשתמש בה ואני כל כך שמחה שיש לי אותה. מעבר לעובדה שאני לא צריכה שוב ליטול הורמונים ולהיכנס שוב להליך הלא פשוט של IVF, אני יודעת שלא רק שיש לי ביציות קפואות בצד אלא שגם מדובר בביציות איכותיות כי שאבו לי אותן בגיל צעיר יחסית".
הקפאת ביציות מבחירה, שידועה כ"הקפאת ביציות סוציאלית" אושרה על פי החוק כבר ב-2011. המשמעות היא שנשים מורשות לבצע שימור ביציות גם ללא סיבות רפואיות. עם זאת, לחוק ישנם כמה סייגים: מדובר בנשים שמלאו להן 30 שנים אך טרם מלאו להן 41; מספר הטיפולים המרבי שאושר להן הוא עד 4 שאיבות או עד השגת 20 ביציות (מה שיבוא קודם); וההליך אינו כלול בסל הבריאות, מה שאומר שהוא עולה לא מעט.
אבל, לאחרונה הוחלט במרכז הרפואי שיבא תל השומר להוזיל באופן משמעותי את העלויות, כדי לאפשר לכמה שיותר נשים לעבור את התהליך בגיל יותר צעיר. "הרבה נשים שהגיעו אלינו ליחידה והיו בסוף שנות ה-30 לחייהן, סיפרו לנו שהן רצו לעבור את ההליך כבר כמה שנים קודם, אבל נמנעו מלעשות זאת כי הן היו צריכות קודם לחסוך את הסכום הנדרש", מסביר פרופ' ראול אורביטו, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית IVF בשיבא. "מאחר שלכל שנה שעוברת יש משקל רב על פוריות האישה, החלטנו ללכת לקראת הנשים ולהוזיל את המחיר. אם עד עכשיו שני מחזורים של שאיבה עלו אצלנו 17 אלף שקל, לא כולל תרופות שעולות כ-4,000 שקלי, היום הסכום עומד על 12 אלף שקל . בנוסף על מנת לחזק את תחושת הביטחון והיחס האישי , אנו מאפשרים לבחור את הרופא המטפל מתוך נבחרת הרופאים של שיבא ".
אם גם ככה מותר לשאוב רק עד 20 ביציות, למה הגיל מהווה כזה פקטור?
"ראשית, מאישה בת 40 אפשר להפיק פחות ביציות באופן משמעותי לעומת אישה בת 35 ומטה. זאת גם הסיבה שהחוק אינו מתיר לנשים מגיל 41 ומעלה לבצע את ההליך. הסיכוי לשאוב מספיק ביציות בגיל זה, שיאפשר בסופו לידת חי, עומד על אפס. שנית, גם האיכות של הביציות בגיל צעיר היא טובה יותר. חוץ מזה, העובדה שמותר להפיק עד 20 ביציות, אינה אומרת בהכרח שזה יהיה בסוף המספר המקסימלי. במחזור הראשון למשל יכולות לצאת 19 ביציות ובמחזור השני 30 ביציות, כך שבפועל יהיו לאישה 49 ביציות מה שיעלה עבורה באופן משמעותי את הסיכויים ללדת בעזרתן בעתיד ילד חי ובריא".
איך בדיוק מתבצע ההליך?
"האישה מגיעה אלינו ליחידה בתל השומר, ויושבת מול רופא שעורך לה תחקיר רפואי: אם היא סובלת מבעיה בריאותית מסוימת, לוקחת תרופות על בסיס קבוע, עברה ניתוחים בעבר, אם הוסת שלה סדירה וכו'. בהמשך הוא מפנה אותה למספר בדיקות, ביניהן שלילת צהבת B ונגיף HIV, וכן ספירת דם ופרופיל הורמונלי שבודק בין היתר את הרזרבה השחלתית שלה. אחר כך היא מקבלת תכנית טיפול שמתחילה ביום השני או השלישי למחזור. במשך חמישה ימים רצופים היא מקבלת זריקה של הורמונים שמטרתם לגייס כמה שיותר זקיקים. אחר כך היא מקבלת זריקה נוספת שתפקידה לשלוט בזמן הביוץ ולהגדיר את זמן הבשלת הזקיקים. לאחר כ- 14-12 ימים מאז מתן הזריקה הראשונה, המטופלת מגיעה לבית החולים, וכשהיא תחת הרדמה כללית אנחנו שואבים בעזרת צפייה באולטרסאונד את הזקיקים שבתוכם אמורות להיות הביציות. את הנוזל הזקיקי אנחנו מעבירים למעבדה, ששם תחת מיקרוסקופ, מחפשים את הביציות, אוספים אותן, ומקפיאים במכלי שימור מיוחדים בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. פעולת השאיבה אורכת בין 20 דקות לחצי שעה. אחר כך המטופלת נמצאת בהתאוששות למשך חצי שעה, מועברת להשגחה במחלקה למשך שעה וחצי, ואז היא רשאית להשתחרר".
מה לגבי הסיכונים?
"בכל הליך של הרדמה כללית, כמו בשאיבה, יש סיכון לזיהום או זיהום, אך הוא נמוך מאוד. יש נשים שחוששות כי ההורמונים מסרטנים, אבל במחקרים נמצא שהם לא משפיעים על סרטן השד. אמנם נמצאה עלייה קלה של סרטן השחלה בנשים שנטלו הורמונים, אולם הסברה היא שזה קשור יותר לעובדה שהן סבלו מאי פריון, ואנחנו כאמור לא עורכים את השימור בקרב נשים לא פוריות".
עד כמה זמן מותר לשמור את הביציות הקפואות והאם לזמן שעובר יש משמעות על איכותן?
"הביציות נשמרות עד כמה שצריך. למרות שאנחנו לא רשאים להחדיר עוברים לאישה מעל גיל 54, אנחנו לא מורשים על פי משרד הבריאות להיפטר מביציות או עוברים מקופאים. לגבי האיכות: ברגע שהביציות עוברות תהליך הקפאה, אין לכך שום משמעות אם הן מוקפאות מזה חודש או מזה עשר שנים".
לא עדיף לנשים שמחליטות לעבור תהליך שכזה, לבצע ליתר ביטחון גם הקפאת עוברים?
"זה בהחלט מומלץ. הסיכוי להיריון מעוברים מוקפאים גבוה יותר מביציות מוקפאות. כדי להגיע ל-80 אחוז סיכוי של לידת חי, אישה זקוקה ל-15 ביציות אבל רק ל-10 עוברים. ברור גם שלמען יצירת עוברים עדיפות ביציות טריות על קפואות. מאחר והרבה נשים שעושות 'הקפאה מבחירה' לוקחות בחשבון שאולי יום אחד הן יאלצו להביא ילד לבד, אני תמיד ממליץ להן להקדים את המאוחר: להקפיא ביציות ובמקביל להפרות גם חלק מהן עם זרע. יש לזכור שהזרע הוא החלק הזול בסיפור. תרומת זרע עולה כ-1000 שקל. בנוסף, החוק מגביל את מספר כמות הביציות\עוברים שניתן לשאוב ולשמור כ- 20. זה אומר שגם אם במחזור הראשון שאבתי ממטופלת 20 ביציות, במידה והפריתי חלק מהן עם זרע ויצרתי עוברים, בפועל נשארו לי פחות עוברים ואני יכול להמשיך איתה לסבב נוסף. ככה כל האופציות נשארות פתוחות, וזה מעלה עוד יותר את הסיכויים שבעתיד תוכל להפוך לאמא".
אבל האם כל האפשרויות הללו לא עשויות להוביל לשאננות? לגרום לנשים עוד יותר לקחת את הזמן?
"אני תמיד מדגיש שההליך אומנם נותן ביטחון אבל לא ביטחון מלא. זה שיש לך ביציות ו-80 אחוז סיכוי ללידת תינוק חי, זה עדיין לא 100 אחוז. נשים צריכות להבין שלגיל שלהן יש משמעות. שלא משנה איך את נראית או כמה חדר כושר את עושה, מספר הביציות שלך יורד, האיכות שלהן יורד, מה שמוביל ליותר הפלות ועוברים לא בריאים. לאף אחת אסור להיות שאננה ובהחלט חשוב להתעורר בזמן".
מרגישה שאולי הגיע הזמן? צרי קשר עם היחידה להפריה חוץ-גופית בשיבא:
טלפונים: 03-5303048, 03-5302882
דוא''ל: Mirp.Ivf@sheba.health.gov.il