אמא ותינוק בבית1 (צילום: THINKSTOCK)
"בעיניי החיים קלים יותר כשהם שחור ולבן". אילוסטרציה | צילום: THINKSTOCK
אחרי התקדים המשפטי שנקבע השבוע לפי זוגות לסביות עם ילדים יוכרו כשתי אמהות כבר מרגע הלידה, מגיעה לה בשורה מהפכנית נוספת – הפעם בגזרת תרומות הזרע. לפי הרפורמה החדשה של משרד הבריאות, תורמי זרע יוכלו להיחשף בפני ילדיהם העתידיים, כך דווח ביום רביעי בידיעות אחרונות.

מדובר במסלול מקביל למסלול התרומה האנונימי שקיים כיום, במסגרתו ניתן יהיה לחשוף בפני הילדים את זהות האב הביולוג, זאת כמובן באישור תורם הזרע והאם. על פי עקרונות המסלול, זהותם תיחשף בפני הילד בלבד עם הגיעו לגיל 18, ותישאר אנונימית בפני האם בזמן קבלת התרומה. מסלולים אלו פועלים לא מעט שנים במדינות שונות בעולם. כך למשל בשבדיה נקבע חוק דומה כבר ב-1985, בנורבגיה בוטלו תרומות הזרע האנונימיות ב-2003, ובאוסטריה ילד שנולד מתרומת זרע יוכל לקבל מידע על זהות אביו הביולוגי כבר בגיל 14.

י', 38 ממרכז הארץ היא אמא לבת שנתיים וחצי שנולדה מתרומת זרע. " כשקראתי אתמול את הכותרת הבולטת המרוחה על דפי העיתון, הייתי צריכה רגע לחשוב מה אני מרגישה לגבי זה. בארץ אמנם מתייחסים לזה כאל רפורמה מהפכנית, אבל אני זוכרת בבירור איך לפני ארבע שנים ישבתי על הספסל הקר במחלקת 'פוריות הגבר' בבי"ח אסף הרופא, ושמעתי את האופציות העומדות בפניי, כאשר אחת מהן היא לבחור תורם לא אנונימי מחו"ל. ויתרתי על הנתיב הזה בצורה מושכלת וברורה, ולעצמי בחרתי אבא ייעודי לילדה שלי מקטלוג דל למדי של תורמים מהארץ. אנונימיים. כולם".

למה לא אנונימי בעצם?
"כי המחשבה שהילדה שלי תצטרך לחיות את חייה בתחום 'אפור', בידיעה שיש לה אבא, אבל בעצם אין לה באמת אבא, הטרידה את מנוחתי אז, ודעתי לא השתנה בנושא גם היום. האמת היא שאני די מתקשה למצוא את היתרונות בכך. הרי לא מדובר באנשים שהחליטו לתרום תרומה שאינה אנונימית כדי להיות אבות מתפקדים. ומה יקרה בגיל בגרות כשתיגש ילדתי האהובה ותבקש לדעת מיהו אביה הביולוגי? האם הם יתחבקו ויתנשקו והוא יכיר בה כילדתו? סביר שלא. ואיך אוכל לקחת על עצמי את האחריות על מיהו אותו אדם שממנו הריתי? אני רק בחרתי את הזרע שלו, לא בחרתי בו כאב לילדיי, גם לא פגשתי בו מעולם. אני מודה שהמחשבות האלו עושות לי כאב בטן". 

תרומת זרע (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מסלול מקביל וחדש: הילד יוכל לראות מיהו תורם הזרע בגיל 18 | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

ומה תסבירי לבתך אם היא תביע רצון בעתיד להכיר את תורם הזרע?
"אני מוצאת שיותר קל בחיים להתמודד עם מצבים של שחור ולבן. תחומים אפורים תמיד מלחיצים אותי, ולכן לא ארצה ליצור תחום כזה לילדיי. לגדול כל החיים בתחושה שיש לך אי שם אבא, אבל הוא לא נוכח ולא קיים, ומי יודע אם בכלל יום אחד ירצה להכיר בך, היא תחושה קשה מנשוא. ואולי בכלל מעבר לפינה מצפה לה אכזבת ענק עם אדם שלא מעוניין בכלל להיות אבא. תודה אבל לא תודה. אני אמשיך את דרכי במסלול האנונימי ואמשיך להודות בלב לאותם גברים שאפשרו לי להיות אמא".

נ', 40, אמא לשני בנים שנולדו מתרומת זרע מחו"ל ממרכז הארץ חושבת דווקא אחרת. "אני בחרתי בתורם אנונימי מחו"ל משתי סיבות מרכזיות: ההיבט ההלכתי וגם החשש לגילוי עריות מתורם בישראל. אני מודה שבדיעבד אולי עשיתי טעות שלא הלכתי על תורם לא אנונימי. אני חושבת שהמסלול החדש הוא נפלא בעיקר לילדים ועל טובתם אני חושבת. ילד שנולד לאמא בלבד מוצף בשאלות ומסתובב בעולם כשמשהו עלום ומסתורי אופף אותו. אני מאמינה שכן יגיע שלב שבו הילדים יתחילו לשאול שאלות. באמצעות המסלול הזה, הם יוכלו לפחות לראות מי האדם מאחורי הסיפור,  נפתח בפניהם דף חדש בחיים שיכול להעניק להם תשובות טובות לשאלות חשובות כמו ידע על מחלות, קרובי משפחה ועד כמובן לראות את הפרצוף – האם הם דומים לו או לא. אני לא מאמינה שגם אם הילדים ותורם הזרע ייפגשו, אי שם בגיל 18, הוא יהיה להם לאבא. זה פשוט תשובה גדולה להרבה שאלות. מצד שני, זה גם בהחלט עלול להציף בלבולים נוספים. אבל החיים, איך שאני רואה את זה, הם ממש לא שחור-לבן ואני כן מברכת את המהפכה החדשה שנכנסה לישראל". 

רוב הנשים שמגיעות להורות יחידנית יבחרו בתורם אנונימי

"ברוב המקרים נשים מגיעות לבנק הזרע מתוך מקום של 'כורח'", אומר לנו ד"ר גדעוני, מומחה בתחום הפוריות, שירותי בריאות כללית ובי"ח אסף הרופא. "חלקן חלמו (ועדיין חולמות) על משפחה וזוגיות, אך נסיבות החיים לא בהכרח עולות בקנה אחד עם החלום, אך הן מצדן לא מוכנות לוותר על האימהות שלהן, ועל כן חלקן פועלות להיות אימהות בהורות יחידנית. אלו מהן שנאחזות בחלום המשפחה, ומקדשות את המסגרת ומוצאות בה חשיבות ומשמעות, יבחנו בקפדנות את המסלול של הורות משותפת, בדרך הזו הם ימצאו גם דמות אב לילדם. עם זאת, רוב הנשים שמגיעות להורות יחידנית מבנק הזרע, ממוקדות במסלול של הורות יחידנית, על כל יתרונותיו וחסרונותיו, ולא בהכרח הן ימהרו לבחור בתורם שאינו אנונימי".

אף שבארץ מדובר על בשורה חדשנית וראשונית, בעולם מדובר בתופעה ידועה ונפוצה מאוד, אומר ד"ר גדעוני. "אם להודות על האמת, זוהי אופציה שעשויה לייצר לעתים תפיסה מעט מעוותת של המציאות. הלוא תורם שאינו אנונימי לא באמת יתפקד וישמש כאב לילדיו מבנק הזרע. האישה לא תוכל לבוא אליו בשום דרישות לעולם. אכן ישנה אפשרות עבור הילד לגלות מיהו אביו הביולוגי בגיל בגרות, אך הסבירות שאותו תורם באמת ישמש כאבא היא לא גדולה לעניות דעתי, ועל כן זהו סוג של חלום, שמציג תקווה לצד אכזבה אופציונאלית".

_OBJבשנה האחרונה ישנה התעוררות מצד משרד הבריאות, בדמות רצון כנה לייצר סדרים בבנקי הזרע בארץ, על מנת למנוע "נדידת" תורמים מבנק לבנק ועל מנת לאפשר לצאצא לקבל את מידע גנטי נרחב, נוסף על זה הניתן בכל הליך תרומת זרע. שילוב תורמים שאינם אנונימיים במערכת זהו מהלך שיוכל להקל ולו במעט על עבודת משרד הבריאות לייצר הלכה למעשה את הסדר הנדרש בין הבנקים. "עם זאת, ישנו מחסור כללי בזרע תורמים מהארץ", מסביר ד"ר גדעוני. "אינני סבור שהוספת מסלול תרומה שאיננו אנונימי יגדיל את מספר התורמים אך אם יש סיכוי שמסלול חדש כזה (כמובן שבהתאמה מקבל עליו התורם סכום כסף גבוה יותר מזרע אנונימי), יוכל להגדיל את מספר התרומות ולעבות את המאגרים, זה אך מהלך מבורך.

>> תורמי הזרע בישראל: אנחנו מקבלים יחס משפיל