"זכיתי כי חמש שנים לא הצלחתי להביא אפילו ילד אחד", מספרת יפעת פאר (42) מכפר סבא, בחצי חיוך והרבה כאב. פאר מעידה על עצמה כאחת שתמיד רצתה להיות אמא. "התחתנתי בגיל עשרים ושלוש והדבר שהכי רציתי להיות בעולם זה אמא. שנים לא הצלחתי להיקלט וזה נורא תסכל והכאיב. חמש שנים לא הצלחתי להיכנס להריון וניסיתי הכל  מטיפולים ועד דיקור סיני. עשיתי כל מה שאמרו לי וכל מה שהציעו לי. לקחתי תערובות של תבלינים, ענף של ערבה שמקדשים עליו בסוכות, קראתי תהילים. ואז זה קרה, בטיפול מספר חמש עשרה שלי נכנסתי להריון. זה היה הריון מאוד קשה, הייתי בסיכון גבוה ושלושה ימים אחרי שקיבלתי תשובה חיובית הייתי צריכה לשכב כי דיממתי. בסופו של דבר ילדתי בשבוע 32 בלידה רגילה".

לאחר הקשיים הרבים, פאר החליטה לגדל את הילדים ולהיות איתם בבית. "גידלתי אותם במשך שנתיים. כשהם היו בני שנתיים, בעלי ואני שוחחנו ואמרנו שאנחנו רוצים עוד ילדים אך לא יכולים לדעת כמה זמן ייקחו לנו הפעם הטיפולים, ולכן החלטנו להתחיל שוב בתהליך. עשינו טיפול אחד ונקלטתי, נכנסתי להריון וכבר בבדיקת הדופק הראשונה אמרו לי שיש לי תאומים. הייתי בשוק חיי, בעלי היה מבסוט ובעננים. זו הייתה זו שמחה גדולה מאוד. הפעם ההיריון היה נהדר, הכל היה בסדר גמור וילדתי בשבוע 38".

תאומים עם תאריך לידה שונה

למרות ההריון המקדים שהתנהל בצורה חלקה, הלידה הפעם הייתה שונה לחלוטין ומסובכת. "הבן ראשון יצא בלידה נרתיקית, בוואקום, אבל יובל (הבן השני. ר.ע) לא רצה לצאת ולי כבר נגמרו הכוחות. לכן הוא נולד בתאריך שונה, כשהתאריך כבר התחלף. בלית ברירה החליטו לנתח אותי קיסרי. לקחו אותי לחדר ניתוח ולי כבר לא ממש היו כוחות והאפידורל כבר לא השפיע".

באותו שלב הרופא ביקש לחתוך את פאר כדי לזרז תהליכים אך היא ביקשה הרדמה מלאה. "הייתי עייפה וחלשה, ממש רבתי איתו שירדים אותי לגמרי והוא לא הסכים, רק אחרי הרבה שכנועים", היא נזכרת, "כשפקחתי את העיניים כבר הייתי בחדר אחר, עדיין כאב לי כאב נוראי, לא יכולתי להזיז את הבטן. הרגיעו אותי שהכל בסדר ורצו לתת לי לנוח כדי להתאושש, אבל התעוררתי כל הזמן מכאבים. גם אחרי שהאחיות נתנו לי כדור המשכתי לצרוח מכאב. בסופו של דבר לפנות בוקר הגיעה אליי רופאה תורנית שהבינה שמשהו לא בסדר".

אישה מסתכלת על מוניטור בחדר לידה בבית חולים הדסה עין כרם (צילום: קובי גדעון , פלאש 90)
אילוסטרציה | צילום: קובי גדעון , פלאש 90

מה שגילתה הרופאה הוא כי הרחם של פאר לא התכווץ והיא איבדה הרבה מאוד דם. "קצת אחרי הלידה הראשונה שלי יצא לי לקרוא כתבה בעיתון שדיווחה על אישה שנפטרה לאחר לידת תאומים מסיפור דומה", משתפת פאר, "כל ההריון הזה ישבה עליי מועקה מאז. בזכות אותה כתבה הייתי ערנית ועמדתי על שלי, בסופו של דבר זה מה שהציל אותי". לאחר אותו ביקור רופאה, פאר נלקחה לניתוח בטיפול נמרץ ובעלה הוזעק למקום. "אמנם חלפו מספר שנים מאז אבל אני זוכרת את זה כל כך ברור. עד שהתאוששתי עברו שלושה ימים, אחרי חמישה ימים הגענו הביתה והיינו הורים לארבעה בנים". 

"במקרים נדירים יולדת עלולה להגיע לטיפול נמרץ"

פרופסור קובי בר, מנהל אגף נשים במרכז הרפואי וולפסון ומנהל חוג מיילדות וגניקולוגיה באוניברסיטת תל אביב מספר כי המקרה של פאר נחשב לנדיר בלידות של תאומים. "הגישה המקובלת כיום בלידת תאומים היא החלטה על ניתוח קיסרי לפי מצג העובר המוביל שהוא הראשון שנולד", הוא מסביר, "אם שני העוברים באותו מצג ניתן לאפשר לידה רגילה. כאשר המיילד מיומן ומנוסה הוא יודע איך ליילד את הלידה באופן נרתיקי גם אם העובר במצב עכוז או במנח רוחבי. לעיתים במצבים נדירים המניפולציות של המיילד נכשלות וצריך ללכת לניתוח קיסרי. כמו כן יכול גם לקרות מצב, אחרי שמחכים מספיק זמן, שצוואר הרחם נסגר ומתאפשרת לידה נוספת. זה תלוי מה המצג של העובר השני לאחר לידת העובר הראשון".

למרות זאת, לדבריו קיימות כמה סיבות שבגללן יולדת עלולה להיות מאושפזת בטיפול נמרץ. "לעיתים מדובר בסיבוך זיהום שמתפתח, חיידקים שמופיעים בדם או מצב אחר בו יש מחלות רקע או רעלת הריון. מצבים כאלו מצריכים השגחה קפדנית, במיוחד אצל יולדת צעירה", הוא מסביר, "בנוסף יש מקרים רגישים בהם הצוות הרפואי יעדיף להשגיח על היולדת בטיפול נמרץ מאשר על מחלקת יולדות. רופאים יכולים להחליט גם על אשפוז ארוך יותר על מנת לאפשר לאישה, בין אם היא אחרי לידה רגילה או אחרי ניתוח קיסרי, להיות מטופלת בטיפול נמרץ ולאחר מכן תוך יום יומיים לשוב למחלקת יולדות במצב הרבה יותר טוב ויציב. במקרה של יפעת, לדבריה הדופק שלה היה נמוך מאוד והרחם לא התכווץ בחזרה. היא איבדה הרבה דם ולכן הוכנסה לניתוח חירום".

"זה הדבר האחרון שציפינו שיקרה לנו"

למרות החוויה המסעירה שעברו, יפעת ובעלה לקחו את הזמן וניסו להתאושש ממנה ולחזור לשגרת החיים החיונית, אלא שמה שקרה אחר כך תפס אותם לא מוכנים. "לקח לנו זמן למצוא אוטו עם שבע מקומות", היא נזכרת בערגה", זה לקח לנו חצי שנה. אני זוכרת שזה היה יום מיוחד כזה עם אווירה שונה. בבוקר קנינו את הרכב ובעל הסוכנות נתן לבעלי את המפתח והתלוצץ איתו שיש לו מקום לעוד ילד". 

חמישה ילדים בארבע שנים  (צילום: אנה גור)
משפחת פאר בהרכב מלא | צילום: אנה גור

"בערב התקשרתי לבעלי וביקשתי ממנו שיביא בדיקת הריון", ממשיכה פאר ומתארת את התרחשות המקרים, "אמרתי לו שאני מרגישה שמשהו לא בסדר, אני ממש זוכרת שהוא לא הבין והייתי צריכה לשכנע אותו. כשעשיתי את הבדיקה, ראיתי שיש עוד פס קטן ונחמד. בכיתי והתרגשתי נורא. כשסיפרתי לבעלי הוא כל כך התרגש שאני אף פעם לא אשכח את הקפיצה שלו מהספה כשהוא שמע את הבשורה. הוא היה בהלם מוחלט, זה היה הדבר האחרון שציפינו שיקרה לנו. אחרי תשעה חודשים נולדה אלה, בדיוק בחודש שהגדולים שלי נולדו, וכך תוך ארבע שנים נולדו לי חמישה ילדים".  

ואחרי כל המסע הזה, יש לך אולי איזה מסר או טיפ לנשים או אמהות שכל כך מצפות להריון?

"כשהייתי בחמש השנים שרק ניסיתי הדבר היחיד שכל הזמן שאלתי את אלוהים. אמרתי לו אני לא רוצה לדעת מתי אבל אני רוצה לדעת שאני אהיה אמא. זה  הדבר היחיד שהחזקתי בתוכי. אמרתי לעצמי שאני לא הולכת לוותר על החלום הזה. מעניין אותי שאהיה אמא, זה משהו שהחזיק אותי, האמנתי שלמרות הכל אני אהיה אמא, לא משנה באיזה דרך. זה היה לי ברור אפילו חשבתי על אימוץ וכבר  הלכנו לפגישה. אבל למרות כל הקושי, אני ידעתי שאני לא אוותר".

בהריון או אחרי לידה? באפליקציית איזי ריכזו את כל מה שחשוב לדעת: