"יש לי חבר שהוא חבר נפש שלי, חבר הכי טוב. הוא ואשתו כמהים לילד כבר המון שנים. ראיתי את ההליך הקשה שהם עוברים ולא יכולתי לעמוד מהצד", מספרת מ', תורמת ביצית בשנות ה-20 לחייה, "החלטתי שאני אעשה את הכול למען זוגות כמותם, בתקווה גדולה שעוד נשים כמוני יתרמו ויעשו הבדל לזוגות שלא יכולים להביא ילד לעולם. למעט ההורים שלי, אחיי והחבר הטוב הזה, לא שיתפתי אף אחד בהחלטה, כי לא רציתי להיכנס לדיונים מיותרים, אולי בהמשך אשתף שעברתי הליך כזה בדיעבד. נראה לי מאוד טבעי והגיוני לקבל החלטה כזו. אמנם אני בשנות ה-20 ועוד לא אמא בעצמי, אבל התחושה שאני עוזרת לאחרים מעצימה אותי מאוד. זו חוויה שמאפשרת לך להיות חלק ממשהו כל כך גדול! למעשה, זה אפשר לי להתחבר לבני אדם שלעולם לא אכיר – זה מדהים".

לעומת התורמת הרווקה שלא שיתפה איש בהחלטתה, ד', תורמת נשואה שלה שלושה ילדים, דווקא שיתפה את הקרובים לה, והיא מספרת: "הסביבה שלי התנגדה, לא הבינו למה אני רוצה לעשות את זה, כלומר למה שאני ארצה שיהיה עוד ילד 'מבשרי' שיבוא לעולם – בייחוד שאני יודעת מה ההשלכות הרגשיות הכרוכות בלהביא ילד לעולם, אך בעלי מאוד תמך כי הוא ראה עד כמה נחושה הייתי ועברנו ועדת חריגים לאישור".

ד' שמחה בהחלטה גם היא. "אני מרגישה שעשיתי מצווה גדולה", היא מספרת, "יש לי קרובות משפחה שמסיבות בריאותיות לא יכולות להביא ילדים. כשהן גילו שהן לא יכולות להביא ילד לעולם רציתי להציע להן להיות פונדקאית, אבל ההורים שלי עצרו אותי והתנגדו בכל תוקף. אני רואה במעשה זה תחליף למה שרציתי לעשות עבורן. התהליך היה מאתגר, ייתכן שאעשה זאת שוב, אבל אקח לי זמן לחשוב על זה, למרות שאני מתקרבת לגיל שלא אוכל כבר לתרום".

כמו מ' וד', תורמות רבות שעברו את התהליך ציינו כי זו זכות גדולה ומצווה, והידיעה כי בזכותך אישה שכמהה להיות אמא תוכל להגשים את חלומה מנצחת את החששות ואי הנוחות שגם הם לעיתים חלק מהתהליך. אם את שוקלת לתרום ביצית, זה מה שאת צריכה לדעת:

מהי תרומת ביצית?

תרומת ביצית היא אחת הדרכים להרות באמצעות תהליך הפריה חוץ גופית (IVF) עבור נשים שאינן מצליחות להרות באופן טבעי. במרבית המקרים מדובר בנשים הסובלות מכשל שחלתי, המתבטא בהיעדר ביציות בשחלה וחוסר ביוץ.

מי יכולה להיות תורמת ביצית?

לפי הגדרת משרד הבריאות, תורמת ביציות יכולה להיות כל אישה בטווח הגילים 21-35, תושבת ישראל ולא נשואה, שבחרה מרצונה החופשי לתרום ביציות באמצעות הליך שאיבת ביציות. מטעמים ברורים אסור שיהיה לה קשר משפחתי לאם או לאב המיועדים.

כמה פעמים אפשר לתרום?

כל תורמת יכולה לבצע עד שלושה מחזורי שאיבה בחייה עבור תרומת ביציות, במרווח של 180 יום בין שאיבה לשאיבה. מכל מחזור שאיבה אפשר לתרום לשלוש נשים לכל היותר.

האם התרומה אנונימית?

התורמות לא מקבלות מידע מזהה על האישה שאליה מועברות הביציות ולהפך.

כמה כסף מקבלים עבור התהליך?

הפיצוי הכספי עבור תרומת ביציות קבוע בחוק ועומד על 20,708 שקל למחזור שאיבה. 

האם אפשר להקפיא את הביציות?

התורמות רשאיות לבקש כי חלק מהביציות שנשאבו מהן יוקפאו לשימוש עתידי.

האם אפשר להתחרט תוך כדי התהליך?

התורמות יכולות להתחרט ולמנוע את השימוש בביציות לאחר שאיבתן, כל עוד לא בוצעה ההפריה. במקרה זה, לא יינתן פיצוי כספי.  

איך מתבצע התהליך?

שלב א': טפסים ובדיקות

מכתב בקשה לתרום: כדי לקבל אישור לתרום ביציות, עלייך לפנות בכתב לבנק הזרע לבחירתך.

חתימה על טופס הסכמה: הטופס כולל את הסכמתך לביצוע ההליך ולהכנסת פרטייך למאגר הנותנים הארצי ומאגר הילודים – שניהם מאגרים חסויים, שהרישום בהם נועד למנוע נישואים, בבוא היום, של הצאצא עם קרוב/קרובת משפחה. 

בדיקות מקיפות: כל מועמדת לתרומת ביצית מתבקשת לבצע בדיקות מקיפה הכוללות בין השאר: בדיקות דם רגילות ובדיקות לזיהוי מחלות זיהומיות, שלילת מחלות מין, בדיקות סקר גנטי, בדיקת צוואר הרחם, ממוגרפיה ועוד. 

חוות דעת פסיכולוגית: כדי לקבל את אישור הוועדה, עלייך לקבל חוות דעת פסיכולוגית המאשרת את התאמתך לעבור את ההליך.

המצאת תעודת יושר מהמשטרה

פירוט מלא של התהליך: צוות המרפאה יפרט בפנייך את כל התהליך הצפוי ויענה על כל השאלות שיש לך.

שלב ב': ועדת האישורים

ועדת האישורים היא הגוף המאשר אותך כתורמת לאחר שעברת את כל ההליכים הנדרשים. הוועדה כוללת מומחה פריון, רופא בכיר מתחום התמחות שאינו פריון, נציג ציבור, עובדת סוציאלית/פסיכולוגית ואחות. הוועדה תעיין בחומרים שהגשת, תראיין אותך ותתרשם מהסיבות שהביאו אותך לקבל את ההחלטה לתרום ביציות.

שלב ג': בדיקת התאמה בין התורמת לנתרמות פוטנציאליות

כדי להבטיח התאמה מלאה, מוזנים הנתונים שלך ונתוני הנתרמת הפוטנציאלית לתוכנה מיוחדת של משרד הבריאות, ורק כשמתקיימת התאמה מלאה מתחילים בביצוע ההליך עצמו.

בדיקת ההתאמה נועדה להבטיח כי את בת דתה של הנתרמת (אם לא, קבלת התרומה מותנית באישור וועדת חריגים), שאינך קרובת משפחה של הנתרמת או של האב הגנטי ושאינך נשואה.

עם קבלת אישורי וועדת האישורים ומאגר המידע של משרד הבריאות ניתן להתחיל בהליך הרפואי לקראת שאיבת הביציות.

שלב ד': ההליך הרפואי

מתחילים בהתאמת פרוטוקול טיפולי הורמונלי, כבכל תהליך IVF, כדי לגרום לשחלה לייצר יותר מביצית אחת, כדי שבתהליך השאיבה תהייה כמות יפה של ביציות שתעלה את סיכויי הצלחת ההפריה. ככל שיש יותר ביציות גדל הסיכוי שתימצאנה ביציות תקינות וקלות להפריה. הטיפול ההורמונלי המקדים אורך כעשרה ימים עד שבועיים.

תוזמני למעקב זקיקים, שבו עוקבים אחר התפתחות הביציות בשחלות שלך באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם הורמונליות. בהתאם לתוצאות המעקב תקבלי הנחיות אילו תרופות הורמונליות להזריק לבטנך, באילו מינונים ומתי, במטרה לתזמן את מועד השאיבה המדויק ביותר.

שאיבת הביציות מתבצעת בחדר ניתוח, בהרדמה כללית. הרופא המטופל יעדכן אותך בסיום השאיבה במספר הביציות שהוצאו מגופך ואיכותן.

לאחר הוצאת הביציות הן נלקחות למעבדה, שם הן מופרות בזרע של בן זוגה של הנתרמת (או בזרעו של תורם), ומוחזרות לרחמה של הנתרמת בתהליך שדומה בעיקרו להזרעה תוך רחמית. 

 * המידע באדיבות בנק הזרע, הרצליה מדיקל סנטר