אישה עושה בדיקת הריון (צילום: istockphoto)
כל אישה בהריון שראיתי ברחוב גרמה לי לפרוץ בבכי | צילום: istockphoto

באחד מימי השיגרה שכה אהובים עליי, קיבלתי שיחת טלפון שזרקה אותי ברגע מספר שנים לאחור. חבר של בעלי הזמין אותנו לחגוג בפארק את יום הולדתו של בנו היקר. בעלי, בתבונתו, לא אישר את בואנו מראש אלא התקשר אלי בכדי לשאול אם אני מעוניינת להצטרף לחגיגה.

צירוף המילים יום הולדת + פארק, העלה לי מיד צמרמורות וחרדות. כיצד ניתן להסביר לכולם שבמשך חמש שנים המסיבות הללו היו הסיבה לחלק נכבד מהתפרצויות הבכי הבלתי נשלטות שחוויתי במהלך תקופת טיפולי הפוריות? זה בלתי נתפס. כבר אז נשבעתי לעצמי לכשייוולד ילדי, לעולם לא אערוך לו מסיבות בפארק, ולמסיבות יום ההולדת אזמין רק קרובי משפחה מדרגה ראשונה. אני לא אכריח את כל החברים שלנו ובטח לא את אלו שאין להם ילדים לשבת בפארק ולהביט כיצד ילדי הקט מתרוצץ בין המתקנים ורודף אחרי בלונים.

אז אולי הגיע הזמן לפתוח את הנושא הזה – כשאישה עוברת טיפולי פוריות יש דבר אחד שמפריע לה יותר מהכל, יותר מהבדיקות, יותר מהזריקות ויותר מהכאבים – הקנאה. גם אני חוויתי את התופעה בצורה קשה ולא הצלחתי להבין כיצד מאישה חברותית ומפרגנת הפכתי לקנאית כל כך.

כל אישה בהריון שראיתי ברחוב גרמה לי לפרוץ בבכי וכל טלפון מחברה שסיפרה לי על כך שמגיע לה מזל טוב בשעה טובה, גרם לי להיכנס לדיכאון עמוק ולרצון עז להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה לעולם. בעקבות הבכי והדיכאון התחלתי לפתח רגשות אשם, על כך שאיני מצליחה לשמוח בשמחת החברות שלי.

ניתקתי קשר עם כל חברותיי ההריוניות

ישנה תופעה נוספת אצל נשים בטיפולי פוריות, הן מנתקות קשר עם החברות ההריוניות שלהן או עם חברות שיש להן ילדים, הן גם מתנתקות מהפייסבוק שמלא בתמונות זאטוטים ופשוט צוללות לעולם משלהן בפורומים השונים של טיפולי הפוריות. גם לי היה קל ונעים הרבה יותר להתכתב בפורומים עם נשים במצבי מאשר ללכת לחגוג בבריתות וימי הולדת.

אין תמונה
איור: עדי שוורץ. את שומעת? יש לי משהו לספר לך

אז מה אמורה לעשות מישהי בהריון שיש לה חברה שעוברת טיפולי פוריות? לנסוע לחו"ל, ללדת את הילד בסתר ולהחביא אותו במרתף עד שאותה חברה תצליח בשעה טובה להיקלט? עכשיו כשהבן שלי כבר בן שנתיים זה נראה קצת קיצוני, אבל לו נשאלתי על כך לפני שלוש שנים סביר להניח שלא הייתי פוסלת את האפשרויות הללו כל כך מהר. מי שלא עברה טיפולי פוריות ולא חוותה אף קושי להיכנס להריון, אולי לא תצליח להבין את הכאב והתסכול ולכן תחשוב שאני מגזימה בדרישות שלי, לכן אני מתנצלת מראש. זאת באמת בקשה לא פשוטה לבקש מאישה בהריון לחשוב על מישהי אחרת ולא על עצמה כפי שבדרך כלל נהוג בתקופה הזו, אבל אם החברה שלכן חשובה עבורכן אז באמת שאין ברירה.

את בהריון וחברתך מנסה להרות? אל תספרי לה על כל בדיקה

אז במיוחד לאלו מכן שאיכפת להן, אני מצרפת שלל עצות שיכולות לעזור לכן לשמור על קשר בריא עם אותה חברה שכל עולמה חרב עליה בכל חודש מחדש עם קבלת המחזור:

1. ספרי לה על ההריון. אל תסתירי מפניה את דבר הריונך ותמתיני שמישהו אחר יספר לה. מאד לא נעים להיות האחרונה שיודעת רק כי לא היה נעים לך לספר._OBJ

2. אל תרחמי עליה. כשתספרי לה על ההריון, תעשי זאת בשמחה אמיתית. אל תנסי לרחם על אותה חברה ואל תהרסי את הרגע עם משפטים בסגנון "בקרוב אצלך". חברתך יודעת שההריון שלך לא בא על חשבון ההריון שלה.

3. סנני מידע. בבקשה. את בהריון, החברה הכי טובה שלך לא מצליחה להיכנס להריון. את עוברת כרגע את אחת התקופות המאושרות בחייך והיא עוברת כרגע את אחד המשברים הגדולים שהחיים יכלו לזמן לה. את חייבת לשמור על איזון. אז למרות שזה קשה ואת ממש צריכה להתאפק – אל תספרי לה על כל בדיקה וחוויה הקשורות להריון.

4. אל תגררי אותה איתך לחנויות למוצרי תינוקות, בכדי שתעזור לך לבחור חדר לתינוק או בגדים ליום השחרור מבית החולים לאחר הלידה. בתור מישהי שחוותה זאת על בשרה, אוכל לומר שלקח לי זמן רב בכדי להתאושש מהחוויה. גם אם מדובר בחברה הכי טובה שלך, עדיף שתחפשי לך מישהי אחרת עבור הפעולות האלו. תאמיני לי שאת לא רוצה לעשות את זה לחברה שלך.

5. אחרי הלידה, במידה ויש ברית אל תכריחי אותה להגיש את התינוק למוהל כסגולה לפרי בטן. אם ברצונך לכבד אותה בתענוג, אנא הכיני אותה מראש לסיטואציה ותשאלי אותה אם היא מעוניינת בכך (יכול להיות שזו הברית הרביעית שלה בחודשיים האחרונים ושהיא קצת מאסה בתפקיד...)

6. תני לה מרחב וזמן. לא להידבק בכוח. אם החברה קצת מתרחקת תני לה את הזמן שלה, אבל אל תוותרי עליה לגמרי. מומלץ ליזום שיחת טלפון פעם בשבוע ולשאול לשלומה.

_OBJ

7. הפחיתי את מינון התמונות שאת שולחת לה במייל. לא חייבים לשלוח כל יום 20 תמונות של התינוק החדש. אם אותה חברה תרצה להסתכל בתמונות היא תוכל לעשות זאת בזמנה הפנוי בפייסבוק שלך.

8. אל תכריחי אותה להחזיק את התינוק. אם היא לא מבקשת, אל תציעי.

9. אל תתלונני בפניה כמה קשה לך. שאת לא ישנה כמו שצריך וכמה מעצבן להתעורר בכל שעה בגלל קולות של בכי. היא היתה מוכנה להתחלף איתך מיד ואפילו לא לישון שנה שלמה העיקר לחוות את מה שאת עוברת עכשיו.

10. והכי חשוב – מזל טוב! הילד בן שנה. החלטתם לחגוג לו בפארק? יופי! אם היא אומרת שהיא לא מרגישה טוב ושכואב לה הראש, פשוט תוותרי לה.

*מאירה ברנע-גולדברג מחברת רבי המכר: "משפחה לדוגמה", "כראמל" ו"כמה רחוק את מוכנה ללכת". שותפה ב"כריכה" סוכנות לסופרים.