חודשיים אחרי לידת בתה הבכורה, אלי מרים, ואנה בול, דוגמנית והפרזנטורית של "רמי לי", מרחפת על עננים של אושר ועל מעט מאוד אדי שינה, אבל למי אכפת?. "אני מרגישה מהמם מבחינה פיזית, כאילו מעולם לא הייתי בהריון ואני מאוהבת בטירוף באפונה הקטנה שלי שגדלה להיות אדם", היא אומרת לנו בחיוך גדול. איך עברה עליה הלידה וממה הכי נהנתה בהריון? תפסנו אותה לשיחה.

איך עבר עלייך ההריון?
היה כיף נורא, אבל אני מודה שזו לא איזו חוויה שאני מתגעגעת אליה, אף על פי שלא סבלתי משום תופעת לוואי כזו או אחרת, מלבד מעט עייפות בשבועות הראשונים של ההריון. אבל מאז טפו טפו לא היה לי כלום, הבטן גדלה לה ממש ממש לאט והאמת שכל ההריון הרגיש לי כמו נצח. אולי בגלל זה כבר רציתי ללדת בשבוע 13!"

ממה הכי נהנית בהריון?
"עברתי כל כך הרבה דברים בתהליך הזה שקשה לי להצביע על רגע אחד. זה התחיל עוד בבדיקת ההריון הראשונה והביתית שעשינו ומסתבר שבכלל לא קראתי אותה נכון וחשבנו שאנחנו לא בהריון, אבל אז גילינו שאנחנו כן. משם המשכנו לבדיקת האולטרסאונד הראשונה, אז ראינו גרגיר אפונה קטן, ואני זוכרת שהרגשתי הכי מאוהבת בעולם בדבר הזה שטרם ידעתי אז שזאת אפונה ולא אפון. האמת שכל שלב בבדיקות ריגש אותי, במיוחד כשסיפרו לנו בסקירה שזו בת ואני כבר התחלתי לחשוב שהנה, יש לי חברה חדשה בחיים שאותה אוהב כל חיי. ואז משום מקום, היא פתחה עיניים (בסקירה) והרגשתי שהיא כאילו מסתכלת עליי ויודעת שאני רואה אותה באותו רגע. ואז גם הגיעו הבעיטות הראשונות והקטנות שהתחזקו והורגשו עד לרגע המכונן כששמו לי אותה בידיים. זה כל כך קלישאתי שאומרים את זה אבל זה הדבר הכי מרגש שבנאדם יכול לחוות כל חייו". 

אנה בול לרמי לי (צילום: גיא כושי)
"בהתחלה קראנו את הבדיקה לא נכון וחשבנו שאנחנו לא בהריון". אנה בול לרמי לי | צילום: גיא כושי

או, בואי נדבר רגע באמת על הלידה עצמה.
"טוב, זה סיפור לא נורמלי. הייתי בשבוע 39 והגעתי לבית החולים בעקבות מיעוט מי שפיר. מיטב המומחים של איכילוב התייעצו והחליטו שנתחיל סוג של זירוז שגורם לצירים, ואז הגיע המשפט הכי מרגש שהרופאים אומרים: 'מפה תצאו שלושה'. מלבד התרגשות מטורפת לא הרגשתי בעצם כלום, עד שבשתיים בלילה, כשהתכוננתי לישון קצת - התחילו לי צירים עדינים שהלכו והתחזקו והתגברו ואפשר להגיד התחרפנו. שעתיים וחצי אחר כך, הצירים כבר היו בתדירות של כל 3 דקות למשך חצי דקה, אבל בלי פתיחה עד שמונה בבוקר. במשך 6 שעות של צירים התפתלתי מכאבים וכבר לא יכולה לנשום מרוב כאב. בשעה שמונה בבוקר, הגיעה האחות לבדיקה ובישרה לי שיש פתיחה. של אחת (!) וזה מוקדם מדי לקבלת אפידורל.

"לשמחתי, בכל זאת קרה משהו, והכול פתאום התקדם במהירות. אבל ברגע שהתקבלה סוף סוף החלטה לעלות אותי לחדר לידה - כל חדרי הלידה היו בתפוסה מלאה. וככה, המתנתי שעתיים נוספות עד שנכנסנו לחדר לידה בשעה עשר בבוקר. המיילדת עזרה לי להחליף לבגדי הלידה המסורתיים  (חלוק!) תוך כדי שאני מתפתלת מכאבים נוראיים והיא מחברת לי אינפוזיה ומבטיחה לי שברגע שנגיע לחצי שקית, אקבל את האפידורל המיוחל! בדיוק אז הרגשתי שממש לוחץ לי והיא ברוגע הבינה שכבר הגעתי ליעד. הייתי בפתיחה 10 ובלי שהתכוונתי בכלל, ילדתי לידה טבעית לחלוטין שהסתכמה ב-25 דק וארבע לחיצות. 

אנה בול לרמי לי (צילום: גיא כושי)
"ההריון הרגיש כמו נצח. הייתי מוכנה ללדת כבר בשבוע 13". אנה בול לרמי לי | צילום: גיא כושי

חוץ מההתקדמות המהירה, היה משהו שהפתיע אותך בלידה?
"האמת שלא השארתי לעצמי הרבה מקום להפתעות כי התכוננתי ללידה הזאת בטירוף וקראתי כל מה שהיה לגוגל לומר על הריון ולידה. עשינו גם קורס הכנה ללידה וכמובן שהלכתי לסיור בבית החולים כדי לדעת מה מצפה לי. הייתי הריונית סקרנית במיוחד ובכל זאת - שלושה דברים הצליחו להתקיל אותי: הראשון הוא שאני באמת יולדת ושאני שיניתי סטטוס ברגע זה לאימא, השני היה העובדה שילדתי לידה טבעית על אף שהכנתי את הבן זוג שלי ללחוץ עליהם לתת לי כל חומר כזה או אחר לאלחש את הכאב! הייתי מוכנה לקבל הכל! והאחרון הוא שהגבר שלי, הכי גבר שיש והכי רציני וקשוח שמעולם לא ראיתי אותו דומע, הפך בחדר הלידה לחמאה במחבת שחוממה מראש ב-400 מעלות"

בלי לחץ, ובכל זאת - יש לך כבר לקחים שתקחי איתך להריון הבא?
"האמת שאני די שלמה עם כל מה שעשיתי בהריון הראשון שלי, למעט הלחץ הפנימי שלי עם עצמי והחרדות שהיו בשיאם. מקווה שבפעם השנייה אדע לשחרר יותר. אה, ואם אפשר לקנות באיזה שוק שחור אפידורל או להביא מהבית – אנסה את זה". 

אנה ומתן (צילום: עופר חן)
"הוא המתנה שלי. מתנהג כאילו יש לו שבט בבית". אנה ומתן יוצאים מבית החולים עם אלי מרים | צילום: עופר חן

מה הכי הפחיד אותך לפני שהפכת לאמא?
"וואי, מה לא? הלילות, חוסר השינה ואיך אדע לטפל בה, להרדים אותה, לקלח אותה? בקיצור, הייתי כל כולי בפחדים. אבל, על אף שאני חוזרת על הקלישאה, גיליתי שאת הופכת להיות לביאה כי את חייבת לשמור על הגור שלך, ואז פתאום הכל הופך לקלי קלות. ובכל זאת, אני יכולה לתת טיפ קטן: הרבה רוגע והרבה סבלנות, וכל השאר יבוא טבעי. אני שמחה לומר שמבחינה תפעולית הולך לי די סבבה. האתגר האמיתי בעיניי הוא להעניק לה את החינוך הכי טוב שיש ולהיות קשובה לה תמיד. אבל עד אז, אני בעיקר עסוקה בלאתגר את עצמי כמה שעות אצליח לישון ב-24 שעות הקרובה".

A photo posted by Ana Bul (@anabul) on


מה הדבר שהכי עזר לך בימים הראשונים אחרי הלידה?
"לשמחתי קיבלתי מאלוהים מתנה קטנה, מטפלת צמודה שאני מאוהבת בה כבר שנה ומשהו, והיא יודעת קצת יותר טוב מאמא לתשעה ילדים. אני מדברת על הבן זוג שלי. הכל בא לו הכי טבעי כאילו יש לו שבט בבית כבר. תמיד ידעתי שהוא אוהב ילדים ויש לו כימיה מטורפת איתם, ובכל זאת - להחזיק ילדה במשקל של שני קילו בהכי נונשלנטית שיש – זה לא היה ברור מאליו. אבל הוא עושה הכול הכי טבעי שיש. בלעדיו היה לי פי כמה יותר קשה". _OBJ

חזרת לעצמך?
"אשקר אם אגיד שכן כי באמת שאכלתי לא מעט בהריון ועליתי ממש הרבה יחסית להריוניות אחרות. נשאר לי עוד כמה קילוגרמים קטנים לגזרה שלפני".

מה הכי כיף לך עכשיו?
"האוצר הקטן הזה שלי, שהיא אפילו לא יודעת עדין את המושג אהבה, אבל מפוצצת לי את הלב באהבה וממלאת לי את כל החסרונות שהיו קיימים בי, ונותנת לי את האושר הכי גדול שחוויתי אי פעם! וזאת היא, הכל היא, ברגע שהיא נולדה – הבנתי סוף סוף את פירוש המילה 'מציאות'".

A photo posted by Ana Bul (@anabul) on


>>  לעוד סיפורי לידה מרגשים ומעוררי השראה