מארי מרגריטונדו ומייקל גלארדו הם זוג מבוגר יחסית, שניהם עברו את גיל הארבעים, וכשהחליטו להביא ילד לעולם, החליטו במקביל לחגוג את האירוע המרגש והצפוי ולהנשא. החתונה שתוכננה אמורה היתה להתקיים שבועיים לפני תאריך הלידה הצפוי, מתוך מחשבה שבלידות ראשונות לרוב עוברים את התאריך, ושיהיה בסדר. אלא שלחיים ולתינוק היו תוכניות מעט שונות.
השניים היו בדיוק בעיצומו של מעבר דירה לבית חדש, ויומיים לפני תאריך החתונה שנקבע. כנראה שהמתח מהמעבר, וגם מהחתונה, תרמו לירידת המים, שם, בין הארגזים. בני הזוג מיד נכנסו לרכב ונסעו לבית החולים הקרוב בניו ג׳רזי. בבית החולים הגישו לשניים טפסים. כשראו שגלארדו נרשם בטפסים כ"ארוסה" של מארי, החליטו לעשות מעשה.
"מה שבאמת הטריף אותי היה שבגלל שאנחנו לא נשואים, לא איפשרו לנו לרשום את מייקל בתור האדם הקרוב והאחראי משפטית," מסבירה האם הטריה, בת ה-44. השניים החליטו לברר, על אף הצירים, האם יש בבית החולים כומר או אדם המוסמך לחתן. "הרופא היה בטוח שאנחנו מתלוצצים," היא מספרת. "אבל ברגע שהבין שזו לא בדיחה כל הצוות נכנס לפעולה."
אחת האחיות נכנסה לרשת על מנת לברר מה ההליך הדרוש על מנת לקבל רישיון לחתן, ועשתה את ההליך בזריזות. בינתיים אחות אחרת יצאה לקטוף פרחים על מנת ליצור זר חגיגי. למזלם של כולם, רכשה האם מבעוד מועד רישיון נישואים, והחבורה הזמינה את המשפחות הקרובות, שהגיעו למקום בדיוק בזמן על מנת להיות חלק מהטקס.
"אמרנו איי דו, ואז הרופא מיד אמר: קדימה, והסיע את המיטה שלי לחדר הניתוח, לניתוח קיסרי," האם נזכרת. דקות ספורות אחר כך יצא התינוק פרסטון אל העולם. "זו דוגמה מצויינת לכך שאי אפשר לעשות תוכניות אמיתיות לחיים," אומר האב. "פרסטון הוא תינוק-נס מבחינתנו, וכבר החלטנו שבשנה הבאה נעשה ביחד איתו חגיגת נישואים, לכבוד יום ההולדת שלו. אלא אם כן, כמובן, שוב יהיו לו תוכניות אחרות."