הרבה אחרי שאת שוכחת את כאבי הצירים והתפרים נמסים לאטם, את זוכרת את המיילדת שלך, או את הרופא/ה שניסו לשכנע אותך ללחוץ גם כשאת היית בכוונה מלאה לעצור הכול, וותר על כל העניין וללכת הביתה. ובדיוק כמו שאת תוהה מי עושה סתימות לרופא השיניים שלך, תמיד מסקרן לדעת איפה המיילדת שלך ילדה בעצמה, והאם גם היא איימה על המיילדת שלה שאם האפידורל לא יוגש עכשיו, מיד ובטמפרטורת החדר - היא קופצת מהחלון. אספנו מיילדות, רופאות ואת מנהל חדרי הלידה במרכז הרפואי קפלן, שמאמין בכל לבו בכוחן של נשים, שאלנו אותם איך משלבים את העבודה האינטנסיבית הזו עם חיי משפחה, איך נותנים לקולגות לבדוק לך פתיחה ומה הרגעים הכי מרגשים במשמרת - והכנו פרופיל של חדר הלידה ומי שגורם לקסם להתרחש.  

אביבית קרני צנחני,  אחות ראשית בחדר הלידה.

אביבית כהן צנחני (צילום: באדיבות בית החולים קפלן)
אביבית קרני צנחני | צילום: באדיבות בית החולים קפלן
איפה ילדת? 
"ילדתי את ילדיי שחף ופלג בקפלן, בחדר הלידה בו אני עובדת כמיילדת מזה 28 שנים. לעבור את חווית הלידה במקום העבודה היומיומי, כרוך ברגשות מעורבים. מחד גיסא, יש תחושה של כמעט לידת בית, בחיק המשפחה ועם הקולגות שלי, אבל מצד שני החשיפה עצומה, ומרגישים קצת מוגבלים ואינטימיים מדי. את ההחלטה ללדת דווקא בקפלן קיבלתי, בסופו של דבר, מתוך מחשבה רציונאלית: רציתי את התמיכה של החברים והחברות שלי, שאני גם סומכת עליהם מבחינה מקצועית בעיניים עצומות, ואני שמחה שהם לקחו חלק בתהליך המופלא הזה, יחד עם בן זוגי, שעובד כרופא בבית החולים. 

איך את משלבת את העבודה עם חיי משפחה?

"זה לא ספק אינטנסיבי ומרגיש כמו מירוץ אין סופי יומיומי. העבודה בחדר לידה היא קשה מנטלית ופיזית. שיעור העלייה במספר הלידות עולה משנה לשנה וכשחוזרים הביתה צריך להיות סבלניים וקשובים לילדים, וזה לא תמיד קל. בנוסף יש רצון להגשמה ופיתוח אישי. לשמחתי, גם לזה מוצאים זמן וכעת אני  לפני סיום לימודיי לתואר ראשון במשפטים. 

אחרי 28 שנים בתפקיד, לידות עוד מרגשות אותך?
 
"בהחלט וכל פעם מחדש. זו ממש בריאה ויצירת מופת. כל תינוק שנולד מיוחד בעצמו, ועולם שלם נרקם סביבו. אני נהנית מדמעות השמחה ומההתרגשות בחדר - של היולדת, הבעל, הסבתא והמשפחה,  ולא פעם הן גורמות גם לי לדמוע איתם משמחה".

ד"ר שירה חדד, רופאה גינקולוגית בחדר הלידה.

דר שירה חדד (צילום: באדיבות בית החולים קפלן)
ד"ר שירה חדד | צילום: באדיבות בית החולים קפלן
איך את משלבת את העבודה בחדר לידה עם חיי משפחה?
"אין ספק שהעבודה במקצוע הרפואה ובחדר לידה בפרט, מקצוע בו מתעסקים בחיי אדם, דורשת ממך המון זמן פרטי והשקעה מעבר לשעות העבודה, אך בעזרת סביבה תומכת במקום העבודה, חברים טובים וכמובן הכי חשוב משפחה שתמיד עוזרת ותומכת - הכל אפשרי. זה זמן טוב להגיד תודה לאמא ואבא, שהופכים את החיים מחוץ לעבודה ליותר קלים".

איך זה מרגיש להיות בלידה בכל יום?
"אני מתמחה בשנתי הראשונה, כך שהעבודה בחדר לידה עדיין מרגשת אותי כל יום מחדש, אבל יש לידות מסובכות יותר, שבהן אנחנו, הרופאים, נדרשים להתערב. הרגעים האלו תמיד מותחים, מרגשים ומורטי עצבים לבני הזוג וגם לנו, אנשי המקצוע. אבל כשאחרי כל הדרמה חולפת ונולד תינוק בריא - אלו רגעים שמשמחים ומרגשים בלי גבול. לא כל אחד זוכה לעזור הביא חיים חדשים לעולם. 

איפה הקשיים שאת חווה בתפקיד?
"המשמרות שלנו, המתמחים, אורכות 26 שעות, ודורשות הרבה אורך רוח והתעלות עצמית. לפעמים העייפות כמעט מכריעה, אבל אז נושמים עמוק וממשיכים הלאה, כי העבודה בחדר לידה אף פעם לא נגמרת". 


ד"ר יעל וינטר, רופאה גינקולוגית בחדר הלידה.

דר יעל וינטר (צילום: באדיבות בית החולים קפלן)
ד"ר יעל וינטר | צילום: באדיבות בית החולים קפלן

איך את משלבת את העבודה בחדר לידה עם חיי משפחה?
"אין נוסחה ברורה לשילוב בין חיי משפחה לעבודה בחדר לידה - זה הרבה עניין של ג׳גלינג (מזל שאני אישה). למזלי, יש לי בן זוג מאוד תומך, שמבין את השעות המטורפות, הטלפונים המהירים ואת היעדר הפניות שלי לעתים. מצד שני, הסיפורים המרגשים, העצובים והמורכבים מכניסים הרבה פלפל לחיי הבית, ונעים שיש מישהו לשתף אותו בכל אלה. אני ממש בתחילת ההתמחות שלי, וכל לידה עדיין מרגשת עד דמעות בעיניי - אני רק מקווה שזה לא ייפסק לעולם". 

ד"ר שרית אורון, רופאה בכירה לגניקולוגיה בחדר הלידה.

דר שרית אורון (צילום: באדיבות בית החולים קפלן)
ד"ר שרית אורון | צילום: באדיבות בית החולים קפלן
איפה ילדת?
"את שלושת ילדיי ילדתי בחדר הלידה שבו אני עובדת. זו זכות גדולה שאני יכולה לבוא ללדת במקום שבו אני מרגישה כמו בבית, והצוות המטפל הם חברים טובים שלי. במהלך הלידה הפעילה העדפתי להישאר ביחידות עם המיילדת הנהדרת שהיתה איתי, על-מנת שאוכל להתרכז בתהליך הלידה ולעבור את הצירים ללא אפידורל".

איך את משלבת את העבודה בחדר לידה עם חיי משפחה?
"קשה לשלב התמחות אינטנסיבית עם 8 תורנויות כולל שבתות וחגים ומבחנים קשים עם חיי משפחה, ובמקרה שלי - בעל ושני תינוקות קטנים. שני דברים חייבים להיות על-מנת לשרוד - חייבים לאהוב את המקצוע, וחייבת להיות תמיכה מהמשפחה - קודם כל מבן הזוג, וגם מהמשפחה המורחבת - אחרת, זה בלתי אפשרי".

יש לידות שנחקקו בזכרונך?
"יש לא מעט, אבל ללא ספק אלו שקרובות אליי אישית זכורות לי במיוחד: ביניהן לידת אחייניתי, בתו הבכורה של אחי. ליוויתי את גיסתי ואחי לאורך כל תהליך הלידה והיה מרגש מאוד, אלו רגעים שנחרתו בזכרוני לעד. עם זאת, לצד הזכות העצומה לעזור להביא חיים חדשים לעולם, יש גם רגעים קשים: כאשר אתה נוכח באירוע שבו לידה מסתיימת עם תוצאות לא טובות - כלומר, תינוק לא בריא, ובמקרים נדירים יותר אמא לא בריאה. אלו אירועים שמאוד משפיעים על הצוות הרפואי, גם כאשר פעלנו בצורה הטובה ביותר ולא היה בידינו לשנות את התוצאה - אבל הצד השני של המטבע הוא הסיפוק שמתלווה להרגשה שעשינו משהו כדי לאפשר לאמא ולתינוק לסיים את הלידה בריאים ושלמים, זו זכות אדירה".

פרופ' ציון חגי, מנהל חטיבת נשים ויולדות ברכז הרפואי קפלן וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית.

פרופ ציון חגי (צילום: באדיבות בית החולים קפלן)
פרופ' ציון חגי | צילום: באדיבות בית החולים קפלן
"80% מהמתמחים במחלקה שלי הן נשים - ובכלל, כיום בישראל אנחנו רואים יותר מתמחות בתחום הגינקולוגיה - ואין ספק שזו תרומה ייחודית ומשמעותית לתחום. רופאת נשים יכולה, קרוב לוודאי, לראות דברים מזווית אחרת שרופא נשים לא בהכרח רואה", הוא מסביר. "לכן, בדיונים מחלקתיים בקפלן אנחנו ערים לנקודת מבט נשית של הרופאות לנושאים רפואיים מסוימים, שלא תמיד הרופאים הגברים היו ערים לה בתקופות אחרות". 

פרופ' חגי מסביר כי מקצוע הרפואה הוא מאוד תובעני, ומי שבוחרת להתמחות בגינקולוגיה יודעת שההשקעה במהלך 6 שנים היא אינטנסיבית ובאה לרוב על חשבון המשפחה. "למרות זאת, חשוב לציין כי בעקבות ההסכם החדש של הרופאים בשנת 2011 נוספו מתמחים למחלקות, מספר התורנויות ירד באופן משמעותי ומקל על נשים להיכנס לתחום ולהוות גורם משפיע ודומיננטי בהתקדמות תחום הרפואה".

עוד ב-9 חודשים:

>> התינוקות שנולדו זקנים
>> ירדה 18 קילו באימוני עגלה עם התינוקת
>> טיפים להתאוששות מהירה מניתוח קיסרי