יש את המסודרות, שהולכות לפי הספר: משבוע 36+0 התיק ארוז, מונח ליד הדלת ומכיל בגדים מגוהצים, חטיפי אנרגיה אורגניים וחוט דנטלי. הבעל עבר הדרכה מפורטת איפה נמצא כל פריט, התיק מחולק לפריטי חדר לידה, אביזרי אשפוז וציוד ליום השחרור והמסמכים מנויילנים וממויינים בקלסר.
לעומתן, יש את הזרקניות. אלו שהעבירו את השעות הראשונות של הצירים בנסיון למצוא את תיק כלי הרחצה, אותו הן זרקו לשקית סופר עם כמה בפלות מתפוררות וקיוו לטוב. תזהי אותן גם לפי הבגדים שהבעל הביא להן ליום השחרור: טייץ עם כתמי אקונומיקה בברכיים וחולצה של מנופי אבי.
אז נכון שכמעט בכל בית חולים אפשר למצוא פארם מצוייד בכל טוב, ואפשר להסתדר בתנאי הישרדות עם מה שמספק בית החולים, אבל למה לך להסתכן? ומכיוון שלא פעם הלידה והשהות בבית החולים מעלות קונוטציות של טירונות, גם הרשימה הזו מחולקת לשלוש: מה הכי נחוץ, מה פשוט הזוי ויכול להישאר בחוץ וכמה דברים שלא תמיד מופיעים ברשימות הסטנדרטיות, שעליהם בטוח תברכי, תאמיני לנו.
הנחוצים: לא לשכוח תחתוני רשת
תמרים. מה שטוב לרצי אולטרא מרתון, טוב גם בשבילך. אם את לא מועמדת מיידית לקיסרי, רוב הצוותים בחדר הלידה יפרגנו לך לנשנש קצת כדי שיהיה לך כוח ללחוץ.
כפכפים. ידוע שמקלחת חמה מקלה מאוד על הצירים. ידוע גם שבזמן הלידה מופרשים כל מיני דברים שהשתיקה יפה להם, וזה עוד לפני ענייני הפטרת הזכורים לטוב מימי הצבא/הקייטנה/הטיול בהודו. לכן, אל תעזי לשכוח כפכפים, קרוקס, זיווניות או כל חיץ אחר שיעמוד בינך לבין הרצפה.
טרנינג/טייץ שחור.החלוק של בית החולים אולי הכי נוח (ולא דורש כביסה לאחר השימוש), אבל מדיניות עידוד ההנקה של משרד הבריאות הוסיפה לו שני פתחים בצד, להקלה על שליפת הציץ. לך ולתינוק זה יופי, למבקרים – טו מאץ' אינפורמיישן. . מלבד זאת, לפעמים התפרים מקשים על ישיבת ליידי אלגנטית ברגליים משוכלות, כך שגם תחתונייך המביכים (ע"ע) בסכנת חשיפה. כדאי להביא חולצה נוחה להנקה (אם את מעוניינת בכך), כמו חולצת מעטפת או כזו בעלת פתח רחב בצוואר, וגם טייטס או טרנינג בצבע שחור. לא חום, לא אפור: שחור. אין לדעת מה ידלוף, וכדאי להקדים תרופה לפאדיחה.
תחתוני רשת. יש דבר כזה ולא, זה ממש לא מה שאת מדמיינת לעצמך. תחתונים חד פעמיים זה הדבר הכי טוב שתעשי לעצמך בתקופה הזו, תסמכי עלינו. בניגוד לכל החליפות של 0-3 שרכשת לתינוק (שאחרי יומיים לא יעלו עליו בשום דרך אפשרית) זה פריט חיוני באמת - והמוצר הגאוני הזה ימשיך ללוות אותך באהבה גם בבית. את, בעלך ומכונת הכביסה שלך תודו עליו יום יום.
ההזויים: זה לא הזמן לחוטיני
חליפת תינוק מפונפנת ליציאה. יש קטע כזה עם חליפות יציאה מבית החולים, שלא משנה איזו חליפה זו תהיה היא לעולם לא תתאים למידות התינוק, ו/או למזג האוויר בחוץ ו/או לכל מאורע אחר (חליפה חד פעמית בעליל, שיותר בחיים לא תלבישי לילד, ובצדק).
כמו שלכל בחורה יש את התמונה עם העץ מהטירונות, כך לכל תינוק יש את תמונת היציאה מבית החולים בסלקל - אם תשימו לב, רובם מכוסים בשמיכה, כך שאי אפשר ממש להתרשם מהגרדרובה. אז אם לא מדובר בבגד מסורתי שעובר במשפחה כבר כמה דורות, ותרו על חליפה מוקפדת עבור התינוק ולכו על משהו פשוט, נעים ונוח.
איפור. למרות הטרנד המתרחב, יש להניח שלא תתחילי להצליל את עצם הלחי בין הנקה להנקה, ושצוות התינוקייה כבר ראה יולדות בלי אייליינר ושרד כדי לספר. אם את לא מכורה כבדה, אפשר להשאיר את תיק האיפור בבית. ככה יתפנה לך מקום לעוד תחתונים חד פעמיים.
חוטיני. גם אם את ממש פורצת גבולות, זה לא הזמן להוכיח זאת. הסיפור על הבחורה שהחליטה לא להיכנע לנורמת תחתוני הסבתא מהשוק והביאה את התחתונים הרגילים שלה- חוטיני קטנטן - ייזכר לעד במסדרונות בית החולים. למותר לציין שכאשר נשלף הפריט מהתיק פרץ הצוות בצחוק, והבעל נשלח אחר כבוד לארגן לנז'רה נאה פחות אך פרקטי הרבה יותר. גם חזיות פוש-אפ, חלוקי משי ובייבי-דולים מעוצבים לא הכי מתאימים למחלקת יולדות. שמרי אותם עד שתחזרי הביתה, או במקרה של רובנו: עד שהילדים ילכו לכיתה א'.
לא מוערכים מספיק: שימי בתיק, גם אם את עדיין לא יודעת למה
אלופירסט/ארניקה/עזרקאין: כדאי ורצוי להתארגן מראש, גם שכרגע אין לך שמץ של מושג למה את צריכה את זה. תיכף תביני. אלופירסט - ספריי אלוורה לתפרים, לא נמכר בפארמים, ולהתחיל להריץ טלפונים בניסיון לאתר משווקת, כשהתפרים משגעים אותך, זה תענוג קטן ביותר. במחלקות מספקים אמנם פדים קפואים ספוגים בתמיסת מגנזיום, אלא שלרגישות שבחבורה מדובר בעזרה מפוקפקת למדי. מספיק התפרים, באמת שלא צריך גם כוויית קור.
גם ארניקה - תמצית הומאופטית לטיפול במצבי טראומה לגוף, או עזרקאין - משחה קונבנציונלית לטיפול בטחורים, שבשל פעולת האלחוש המבורכת שלה מתאימה גם למי ש"סתם" נחתכה או נקרעה בלידה, יעזרו לך כמעט מיד אחרי הלידה, ולא כדאי לבזבז זמן יקר של מנוחה בנסיון להשיג אותם.
שקיות: לא אקולוגי, ונשמע גם קצת טריוויאלי. אבל כשתגיעי הביתה ותנערי מהבגדים שלך את פירורי הבורקס השמנוניים שהתגוררו לפני הכביסה שלך בשקית, אין מצב שלא תגשי לאקסל ותוסיפי לרשימת הלידה כמה שקיות ניילון נקיות. לבגדים המשומשים, ולבקבוקי השמפו (לא, הסבון הנוזלי שנשפך בשקית לא מוריד את כתמי השמן של הבורקס, ניסינו).
לפטופ: לאפידורלניקיות, מדובר בפריט חובה שמשום מה מושמט מכל רשימה סטנדרטית שמסתובבת בפורומים וברחבי הרשת. אחרי שהאפידורל בפנים, והאווירה בחדר הלידה משתנה אט אט מזירה של עבודה פיזית מאומצת המצריכה ריכוז עילאי לחדר המתנה מנומנם, סביר להניח שתחפשי תעסוקה.
במקרה כזה, הטלוויזיה בחדר הלידה היא משענת קנה רצוץ, ועדיף לראות פרקים של האנטומיה של גריי (עדיף לא כאלה שאדיסון מככבת בהם, מסיבות מובנות) במחשב מאשר להיתקע מול שידור חוזר של ג'אז בים האדום. נכון שברוב חדרי הלידה עדיין אין ווי-פיי (להבא, תוסיפי לרשימת הדרישות מבית החולים) ולא תוכלי לעדכן בפייסבוק כמה הפתיחה, אבל בדיוק בשביל זה יש לך סמארט-פון.