הוא לא מפסיק לבכות, "רוצה" להיות רק על הידיים וחסר מנוחה. הוא גם לא ממש מצליח לישון ליותר מחצי שעה, גם אם את מנענעת את העגלה כמו משוגעת. ומה שהכי נורא, זה שהתינוקות של החברות שלך ישנים 5 שעות רצוף בלילה, מסכימים שכולם יחזיקו אותם והן הרבה פחות עייפות ממך. "מה לא בסדר עם התינוק שלי?" זו שאלה שנשאלה כבר אינספור פעמים במאות פורומים. אם זה נשמע לך מוכר, את בחברה טובה. והסיבה שהתינוק שלך מתנהג ככה היא בגלל שככה הוא. לא בגלל מי שאת, אלא בגלל האישיות שלו.
את הדיון הזה בטמפרמנט של תינוקות, העלו המומחים באתר ask Dr. Sears, אתר עצות להורים שמופעל על ידי שלל מומחים. הם החליטו לדון בשאלה של ההיי מיינטננס בייבי לאחר שאלות רבות של אמהות שלא מבינות למה התינוק שלהן פשוט לא מתנהג כמו כל התינוקות.
במובן מסוים, כל התינוקות הם עם צרכים גבוהים, אם לא בכל התחומים אז בחלק – או שקשה להם באוכל, או בשינה, או שהם רוצים רק להיות על הידיים. והטמפרמנט הזה הוא ספקטרום – יש כאלה שקשה להם הרבה יותר, ויש כאלה שפחות. וככל שקשה יותר לתינוק, כך הוא יותר תובעני, וכך את יותר מותשת ועייפה. יש הורים שיכולים להכיל יותר את הצרכים הגבוהים, ויש כאלה שפחות, זה תלוי בהרבה גורמים, כמו, למשל, כמה עזרה מקבלים ואיזה ילד זה – לרוב לילדים שניים או שלישים יותר קל כי ההורים כבר יותר מנוסים ורגועים.
צוות המומחים של אתר ההורות צפה בהמוני תינוקות בעלי צרכים גבוהים במהלך השנים, והחליט להרכיב פרופיל של אותו תינוק. לכל התינוקות יש חלק מהפיצ'רים שמובאים פה בחלק מהזמן, ולכל אחד מקווי האישיות הללו יש את היתרונות והקשיים שלהם, ומה שממש לא מומלץ לעשות זה לתייג אותם בתור טובים או רעים. אלה פשוט שינויים בין תינוקות. התכונות הללו הן מה שהופכות את התינוקות התובעניים מאתגרים להורים. הדגש, מבהירים, הוא לתעל את האתגר לכיוון החיובי, ככה שהתכונות של הילד והפעוט יעבדו בסופו של דבר לטובתו.
ואלה המאפיינים של תינוקות שהם היי מיינטננס:
1) אינטנסיביים: אפשר לזהות אותם לפעמים עוד בתינוקייה. הם לרוב יהיו אלה שצורחים לאמא בזמן שתינוקות אחרים נחים בשלווה. הבכי של תינוק תובעני הוא לא בקשה, אלא דרישה דחופה. אלא תינוקות שישקיעו יותר אנרגיה בכל דבר שהם עושים. הם מגיבים באינטנסיביות אם התחושות או הרגשות שלהם נפגעים. "אם אני לא מאכילה או מיד כשהוא מבקש הוא פשוט מתפרק", אמרה אמא אחת.
2) אוכלים לעתים קרובות: כשהתינוק גדל מעט, ההורים מבינים שאכילה היא לא רק למטרות שובע, אלא הרבה פעמים נועדה כדי לנחם. מחקרים הראו שתינוקות שאוכלים לעיתים קרובות, בתרבויות שבהן התינוק נמצא רוב היום על אמו למשל, רגועים יותר ובוכים פחות מאשר תינוקות שמואכלים על ידי לו"ז מעט יותר נוקשה כמו בתרבות המערבית. האתגר של אם לתינוק היי מיינטננס אם כך, הוא למצוא דרך ביניים שתאפשר לאם חופש פעולה מחד, ולתינוק את כל הנחמה שהוא זקוק לה מאידך. ההמלצה היא להניק את התינוק על פי דרישה, כי הוא יכול ללגום כמה שלוקים ולהתנחם מבלי להתיש את האם.
3) מתעוררים לעתים קרובות: הם צריכים הרבה יותר מכל דבר – חוץ מאשר שינה, מתלוננים לעיתים הורים. אבל תינוקות בעלי צרכים גבוהים באמת לא תמיד מוכרחים לישון הרבה, ואי אפשר להכריח אותם. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עבורם הוא לספק להם סביבה תומכת ועקבית של שינה, ולהכיר בזה שבסופו של דבר, העניינים יירגעו מעט והתינוק ישן יותר, וכך גם ההורים.
4) בלתי מסופקים: לא להצליח לספק את צרכי התינוק זו חוויה מאוד מתסכלת להורים. זאת נראית כמו התקפה ישירה על היכולות שלהם. אבל עם תינוקות תובעניים יהיו ימים שתניקי, תנענעי, תחזיקי, תסיעי, ותנסי כל טכניקה ידועה לאדם – והם עדיין יבכו ולא יהיו מסופקים. זה לא סימן לכישלון, זה פשוט חלק באישיות של התינוק. הדבר היחיד הוא להמשיך להנסות עוד ועוד כלים להרגעה ולגלות מה עובד. ניסוי וטעייה יובילו בסופו של דבר לבניית יכולת ההרגעות של התינוק.
5) סופר רגישים: תינוקות תובעניים מופרעים בקלות – כל דבר יעיר אותם או יציק להם. זה מרגיש כאילו צריך ללכת על ביצים לידם. הם יעדיפו סביבה מוכרת ובטוחה וכמה שפחות רעשים (בלנדר? שואב אבק? ממש לא!). הם בוכים בקלות ובקולי קולות כשהדבר הכי קטן לא נוח להם, עד שזה נדמה שהם ממש כועסים על העולם. אבל אלה ילדים שמכווננים למה שקורה סביבם ושמים לב להכל, הם בהחלט לא מנותקים. בסופו של יום, הם הופכים לילדים אכפתיים שאוהבים ללמוד ולשאוב גירויים מהסביבה שלהם. אז תחזיקו מעמד בכמה חודשים הראשונים – זה ישתלם.
