אומרים שפעמים רבות הכלב הוא בעצם ׳הילד הראשון׳ של בני הזוג, כשהתינוק הראשון מצטרף למשפחה, הוא הופך גם את עולמו של הכלבלב, וכדאי לתת על כך את הדעת, כדי שהתמונה המשפחתית תהיה הרמונית בדיוק כפי שדמיינתם. אבל מה קורה כשזו דווקא האמא שמגלה פתאום שהכלב הוא, למעשה, כלב – ולא ילד, ושבואו של התינוק האנושי גורם לה להישאר חסרת סבלנות לבן המשפחה ההולך על ארבע?

תיבת הפנדורה הזו נפתחה לאחרונה באחת מקבוצות האמהות הפופולריות בפייסבוק ונשים רבות גילו שהן לא לבד: הכלב האהוב שהיה בן משפחה לכל עניין ודבר לפני הלידה הופך, אצל רבות מהן, למועקה, גורם מפריע ואפילו מציק. הן מגלות שאין להן סבלנות כלפיו ואת היכולת לסבול אותו, את הנביחות ואת הריח שלו כמו לפני ויותר מהכל – שהן ממש לא היחידות שמרגישות ככה.

View this post on Instagram

A post shared by M A R S H & M A C Y (@marshall_thegoldenr) on


"ילדתי לפני כשנה וחצי ומאז אני פשוט לא יכולה לסבול את הכלבה," מספרת אחת האמהות בשיחה עם mako, "היא הייתה הילדה שלי, היא איתי כבר 12 שנים, היינו ישנות ביחד במיטה ולפני הלידה הייתי כולי בחרדות איך היא תתמודד עם התינוק. בסוף אני זו שלא יכולה לשמוע את הנביחות והיללות שלה. היו כמה פעמים שהיא העירה את התינוק ממש צרחתי עליה בעצבים. הריח שלה קשה לי, אין לי סבלנות לתלותיות שלה. שנים חשבתי שהיא הילדה שלי אבל עכשיו שיש לי ילד אמיתי, אנושי, אני מבינה שהיא חברה, חיית מחמד, אבל לא ילדה".

אם נוספת מספרת שרק שנתיים אחרי הלידה סוף סוף מצאה את הכח לחזור להתייחס לכלב כמו קודם. "הוא באמת מסכן, אין מה להגיד. הוא חווה ירידה מטורללת במעמד שלו. התרסקות של ממש. זה לא שהוא לא קיבל את הצרכים הבסיסיים, אבל האקסטרה, האקסטרה ליטופים, פינוקים, כל מה שקצת מעבר, היה לי מאוד קשה לתת לו. הרגשתי שבאמת אין לי את הפניות הרגשית והנפשית להתמודד עם זה. עכשיו אני מפצה אותו אבל. נותנת לו את כל מה שפספס ועוד קצת".

View this post on Instagram

A post shared by ᎶᎥᏬᏝᎥᏗ (@giuliasalbego_) on


"אני מתביישת להגיד את זה," מתוודה אם שלישית, "אבל אם בעלי לא היה לוקח אחריות על הכלב בשנה הראשונה אחרי לידת התאומים שלי יש מצב שהייתי מוסרת אותו. הוא היה יכול להיעלם מהבית ואפילו לא הייתי שמה לב. הייתי כל כך מושקעת בילדים, בלהחלים מהלידה, בלהניק, בלהתמודד, בחזרה לעבודה שלמי יש את היכולת בכלל להתעסק עם הכלב".
View this post on Instagram

A post shared by Maverick (@maverick.sib.husky) on

ברגע שהתינוק נולד, פתאום כל האהבה עוברת לתינוק האמיתי

"הרבה פעמים זוג מתאהב, הם גרים יחד ואז מתאמנים ולוקחים ביחד חית מחמד, שזה כמו תינוק," מספרת סילבי דוד קוסיאקובסקי, פסיכולוגית קלינית לילדים ומבוגרים. "החיה מחברת בין בני הזוג. יש את הטיפול המשותף, אבל ברגע שהתינוק נולד, פתאום כל האהבה עוברת לתינוק האמיתי. זה לא טוב לבעל החיים כי הוא במקום האחרון – אין זמן בשבילו, כל מה שהיה אז חמוד אצלו עכשיו מעצבן, וזה מאוד לא פשוט. זה רגש מאוד נפוץ.

View this post on Instagram

A post shared by smuckers (@smuckersthedoodle) on



ההורים צריכים להכין את עצמם לבואו של התינוק. אפשר להתרחק רגשית מהכלב במהלך ההריון, ולשים אותו במקום השני. מי שרגילה לישון עם הכלב, מוטב שתשים לו סלסלה בסלון. לכולם זה מעמד חדש.
מרגע ששמים את הכלב במקום קצת יותר רחוק, של כלב אהוב, אבל לא של תינוק, זה יותר קל לכולם. האמהות לא ירגישו את התובענות ואת רגשי האשמה, והכלב לא ירגיש ננטש. זה קצת כמו שמכינים ילד לילד שני. ביום אחד זה משבר, אבל בהדרגה אפשר להסתגל."