מחקרים רבים מדגישים את חשיבות המשחק והאינטראקציה עם תינוקות לאיכות ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית שלהם, אבל יש הורים שמתקשים לרדת לגובה העיניים התינוקי, להפשיל שרוולים ולשחק עם יצור שעוד לא מדבר, לא הולך, ובכלל - היכולות שלו מוגבלות כל כך.
אבל עכשיו, מחקר חדש וראשון מסוגו מראה עד כמה המאמץ משתלם. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון ביקשה לבדוק כיצד מוחות של תינוקות והורים מתנהגים במהלך פעילויות שונות, וכיצד נראית הפעילות הנוירולוגית אצל שני הצדדים - ולא רק אצל התינוק. להפתעתם, הם נדהמו לגלות שם פעילות דומה מאוד.
הפעילות המוחית של תינוקות והוריהם ששיחקו יחד בצעצועים ובפטפוטים עלתה וצנחה באותו הזמן. "מחקרי עבר הראו שהמוח הבוגר מסתנכרן למוח בוגר אחר בסביבתו כשרואים יחד סרט או מקשיבים לסיפור, אבל לא ידענו שהסנכרון מתבצע גם עם תינוקות קטנים", מסבירה אליז פיאצה, מצוות החוקרים במכון התינוקות של מחלקת מדעי המוח של פרינסטון, שעומדת מאחורי המחקר שהתפרסם בכתב העת Psychological Science.
החיפוש אחר הקשר המוחי בין הורה לתינוק הוא מורכב, ומחקרי עבר מצאו שהוא חמקמק. במרבית המחקרים נסרקו מוחות המבוגרים בעזרת טכנולוגיית fMRI, אבל לשם בדיקת הפעילות בעת אינטראקציה כל כך מיוחדת, נדרשו החוקרים ליצור שיטת לתעד את הפעילות המוחית שהיא ידידותית לילדים. לשם כך פיתחו מערכת חדשה שנחבשת כמו כובע, שמיועדת לבדיקת שני מוחות, בטוחה במיוחד ומקבלת אותות על פעילות המוח על ידי ניטור חימצון הדם. המערכת מאפשרת לחוקרים לבחון את הדמיון וההבדלים בין התינוק לבין המבוגר בפעילות משותפת.
42 תינוקות השתתפו במחקר, מתוכם 3 סירבו לחבוש את הכובע הטכנולוגי, ועוד 21 התפתלו יותר מדי. בסופו של דבר, 18 תינוקות לקחו חלק בניסוי. הכובעים קיבלו מידע מ-57 ערוצים שונים במוח, המקושרים לציפייה, התפתחות השפה והבנה של האחר.
המדענים סיכמו שבזמן שהיו התינוקות פנים אל מול פנים עם המבוגרים, פעילות המוח של התינוק והמבוגר הייתה מסונכרנת בחלקים המוחיים הקשורים להבנה ברמה גבוהה של העולם. כשפנו אחד מהשני, הקשר נעלם.
"הופתענו לגלות שהמוח הצעיר הוביל את המוח הבוגר פעמים רבות, בכמה שניות, מה שגורם לנו להאמין שהתינוקות לא מקבלים אינפורמציה באופן פאסיבי, אלא אולי להפך, מובילים את המבוגר לעבר הדבר הבא שהם מעוניינים להתמקד בו: איזה צעצוע לבחור, אילו מילים לומר". הגישה הדיאדית הזו להתפתחות המוח עשויה לפתוח דלתות רבות בהבנת היחסים והלמידה של תינוק, גם במקרים של התפתחות א-טיפיקלית כמו אוטיזם, ולשפר את הגישה לילדים. החוקרים הנרגשים מבטיחים שזוהי רק ההתחלה.