בשנים האחרונות הורים רבים קוראים תיגר על דברים שבדור הקודם אפילו לא חשבו עליהם פעמיים. דוגמה לכך היא הטרנד המסוכן של התנגדות לחיסונים, עם הורים שהחליטו לקחת שליטה על מתן חיסונים לילדים שלהם, על אף שזה מסכן ציבור שלם. דוגמה נוספת היא ברית המילה – תחום שהיה טאבו מוחלט עד לאחרונה, ורק בודדים ואמיצים החליטו לקחת החלטה לוותר עליה. לאחרונה יש תנועה הולכת וגדלה של הורים שבוחרים לא למול את ילדיהם, ויש להם טענות נחרצות וברורות.
"אני חושבת לא לעשות ברית", אומרת אפרת, חיפאית הנמצאת בהריון מתקדם עם בן. "אני לא רואה שום סיבה לגרום לילד לסבל ולפגיעה בגוף השלם שלו. אני כל כך מקפידה בהריון על סביבה נכונה עבור העובר – לא אוכל להביא את עצמי להרשות למישהו לגשת אל התינוק עם סכין, כשהתינוק שוכב בתמימות וסומך עלינו שנשמור עליו מכל משמר, ולפגוע בו בלי שום סיבה רציונלית".
מה עם החשש שהבן שלך יהיה שונה?
"אם נמשיך למול בגלל פחד משוני, איך אי פעם המנהג הזה ייעלם מהעולם? למה להמשיך עם הסבל למשך דורות כדי להימנע משוני? כמו שלא נעשה שום ניתוח פלסטי אחר בגיל ינקות כדי שהילד 'לא יהיה שונה', אותו דבר לגבי מילה. אם התינוק היה מסוגל לדבר לתאר את הפחד והסבל הנורא שלו, זה היה הרבה יותר קשה להורים והם היו עושים את זה הרבה פחות".
אפרת חזרה בשאלה, אך משפחתה עדיין דתית. היא משוחחת עם בני משפחתה על הנושא, והגיעה למסקנה שקיים פחד עצום משונות במקום שממנו היא באה. "הפחד שלהם מאוד חזק, במיוחד אם הרעיונות האלה יזלגו בעתיד למוחם של הילדים שלהם עצמם, ואז גם הם יהיו שונים. אני מרגישה שקשה מאוד בחברה הדתית לקבל שונות. לאנשי הדת היה חשוב לשמור על המסורת הזאת מסיבות של כניעה ושליטה".
אפרת לא לבד. קבוצות הפייסבוק "הורים לילדים לא נימולים& מתלבטים " ו"ילדים שלמים - תמיכה" המונה למעלה מ-2,000 חברים, מביעות את רצון חבריה להשאיר את הילדים שלהם "שלמים". הן מיועדות לאלה שמתלבטים בנושא, לפני לידה ולהורים שיש להם כבר ילד לא נימול ורוצים להתייעץ בנושאים הקשורים לכך. רונית טמיר, מנהלת את הקבוצות, מספרת שעוד לפני פייסבוק הוקם בשנת 2000 ארגון קה"ל (קבוצת הורים לילדים לא נימולים), על ידי טמיר ועל ידי ארבע משפחות שלא מלו את ילדיהן.
בכל חודש מקיים הארגון הזה מפגש הנקרא "הכרות עם קה"ל" המיועד למתלבטים שרוצים להיפגש עם הורים ותיקים. במפגשים האלה היו כבר (מאז שנת 2000) אלפי הורים. במטרה לקשר בין הורים שלא מלו, בתור קבוצת תמיכה, ובין כאלה שעדיין מתלבטים בנושא והם נפגשים מדי חודש. היום גם להם יש קבוצת פייסבוק בשם הורים לילדים שלמים.
לדברי טמיר הקבוצה "הורים לילדים לא נימולים & מתלבטים" מיועדת למתלבטים ובה עולות שאלות כמו "האם יש בעיות חברתיות לילד לא נימול? האם זה כואב? מה תפקידי העורלה? האם יש יתרונות בריאותיים לברית מילה? האם ילד לא נימול הוא יהודי? האם צפויות בעיות בבית הספר או בצבא? "שואלים שם: איך לספר למשפחה? האם לספר לגננת או למטפלת שהילד לא נימול? איך והאם מנקים מתחת לעורלה? מה עושים כשהולכים למיון או לרופא (למשל עם דלקת אוזניים) והרופא מתחיל להטיף 'חבל שלא עשיתם לו ברית מילה'".
לדבריה הכל התחיל ממפגש של חמש משפחות. "בהתחלה עשינו מפגשים חברתיים כי היה חשש שתהיינה בעיות חברתיות או בריאותיות, ורצינו קשר עם משפחות דומות. אחר כך התברר שאין בעיות לא חברתיות ולא בריאותיות ולא אחרות, עברנו לעשות רק מפגשים למתלבטים".
>> ברית המילה צריכה להיות מוצעת להורים כמו חיסון
>> ברית מילה: כן או לא?
איך הגעת לנושא הזה?
"מאז ומעולם הייתי נגד ברית מילה, עוד כנערה. הייתי פעם בברית, ושיחקתי בחצר בזמן הברית. ראיתי שם את האמא של התינוק, והיא הייתה מאוד עצובה. ניגשתי ושאלתי אותה למה היא בחוץ ולמה היא עצובה. עד אז חשבתי שברית זה שמח, שלתינוק לא כואב, שזה עניין פעוט וחסר סיכונים. יש לי בן, הוא כמעט בן 18, והוא לא נימול כמובן".
איך היו התגובות? זה בהחלט לא היה מקובל לפני 18 שנה.
"אני חילונית. לכרות לבן שלי חתיכה מהגוף לדעתי זה לגמרי מיותר. בעלי איתי והוא התחתן איתי מראש בידיעה שאני נגד ברית מילה. המשפחה בחלקה קיבלה את זה יפה ובחלקה כעסה, אבל למען האמת אחרי שנתיים כולם ישרו קו וכיום איש אינו כועס עלינו או מרגיש פגוע. הבן שלי הוא ילד אהוב ומוצלח. לא הכרתי מעולם מישהו שהתחרט שלא מלו אותו אבל כן נתקלתי בהרבה מאד כאלה שמתחרטים על ברית המילה שעשו לילדיהם".
ד"ר אבשלום זוסמן- דיסקין, גנטיקאי ויו"ר הקודם של עמותת "בן שלם" טוען כי: "זה פשע לכרות לתינוק חסר ישע חלק מהגוף. אנשים בישראל לא באמת עושים זאת מסיבות בריאות, זוהי טענה מגוחכת לדעתי. נשים לא כורתות שד כריתת מניעה כדי למנוע סרטן אבל כן עושים את הטקס הזה. לדעתי כ 10% מהציבור החילוני לא מל את ילדיהם, אנשים חוששים שהילד יהיה חריג, לדעתי זו חריגות לטובה, ולכן זה נהיה נפוץ יותר".
רני כשר י"ור ועד עמותה "בן שלם" הנוכחי ומחבר הספר, "מילה - מחשבה שניה על ברית המילה" ואחד ממנהיגי "קהילת טבעי" אשר אנשיה בוחרים לחיות אורח חיים טבעי. "עקרונית העניין של המילה מתאימה לרוח הזו, אמנם אלו שדתיים לא מוותרים על זה אבל הרבה מאוד בקהילה בדיוק כמו שבוחרות ללדת בית או בוחרות להניק 3-4 שנים, בוחרות לא לחסן, האי מילה היא אחת מהם באופן טבעי".
כשר מסביר שכתב את הספר כדי שאנשים ידעו שאין הצדקה רפואית להוריד את העורלה. "חילונים לפעמים הרבה יותר שמרנים מהדתיים. זו שמרנות לא רציונלית אבל לאט לאט זה מחלחל כל מי שמסכים לשמוע על הנזק של ברית המילה. יש כאן עניין מהותי של זכויות. מדובר בפעולה שנעשית בכפייה על אדם שלא יכול להסכים, כל המילות נעשות מסיבות חברתיות וקוסמטיות. מדובר על ניתוח קוסמטי שאתה עושה לילד בגין שמונה ימים ויש לו נזק בעקבות הצדקה תרבותית חברתית, יש כאן פגיעה קשה בזכויות של האדם".
את בנו השלישי החליט כשר לא לימול. "קראתי מאמר והבנתי שמיותר ולא כדאי לעשות ברית מילה, הוא זכה להישאר שלם ואחריו הגיעו שני בנים וגם הם שלמים".
בניו הגדולים כן עברו ברית מילה. "אני מנסה לשכנע אותם שיכעסו עלי אבל לא מצליח הם יודעים כמו שאני מסביר את המילה שלהם עשיתי משום סיבה קיימת מתוך עיוורון ואטימות ואני מאוד מצטער על זה וביקשתי מהם סליחה. אני אתאיסט, לא מצליח להבין בתוך תוכי מהי אמונה דתית אך אין לי אפשרות לשפוט שאנשים עושים זאת מתוך דת,. אני שואל אם הייתי הולך לרופא אני מבקש ממך להוריד אצבע של הילד שלי כי היא מכוערת אבל כאשר מדובר באיבר מין של תינוק אז זה לגיטימי, יש כאן משהו לא ברור, לא רציונלי".
מילה מסוכנת יותר מבחינה בריאותית
ליאור, אמא ממרכז הארץ, היא אחת מאלה שמלו את בנן ומתחרטות. "אני מצטערת בדיעבד שעשית ברית לבן שלי. אני חושבת שזה טקס מחריד, מזעזע, ואין לו שום סיבה רפואית. זה תהליך כירורגי מסוכן לכל דבר. הטקס אלים – לחתוך תינוק בן אדם בבשר חי. אני לא רואה בזה שום דבר משמח או יפה או קדוש".
חשבת להימנע מזה לפני?
"אני לא יודעת למה עשיתי את זה. אולי בגלל הורמונים או חוסר שינה. בפועל גם לא עשיתי שום חגיגה מהטקס הזה. לא הזמנתי אף אחד, כנראה שמשהו בפנים שידר לי שאני לא בעד הטקס הזה. אנחנו נמצאים בסביבה שכולם עושים את זה, אז זה נראה טריוויאלי. יצא לי להיתקל בלא מעט אנשים, וכנראה יש עוד הרבה, שלא מבצעים את הטקס".
לעומתה, מור, אמא מפתח תקווה, הצליחה לעמוד בהחלטה שלה לא למול, ואין בה טיפת חרטה. "אני מקווה שבזכות החינוך שלי הוא יגדל להיות ילד עם ביטחון עצמי גבוה, שיבין שהסביבה היא לא סיבה לעשות ניתוח מיותר בגוף בריא. באותה מידה לא אעודד אותו לעשות כל ניתוח פלסטי אחר רק בגלל מה שיגידו. הוא יכול להיות משקפופר או שמן או סתם בעל אף גדול, כל אלה סימנים הרבה יותר ברורים ומובהקים לצחוק עליהם מאשר איבר שמתחת לשתי שכבות בגדים, אבל גם הם לא סיבה לקיום הברית".
מור אומרת שיש אנשים שטוענים שבכך נבחנת יהדותו של הילד. אבל לטענתה זה בהכרח לא נכון. "העובדה שהוא נולד לי, אם יהודייה, היא מה שקובעת את זהותו הדתית. זה גם בכלל לא סממן ייחודי ליהדות, שהרי גם מוסלמים מלים וכיום יש גם נוצרים שמלים. אם ארצה לקיים מסורת יהודית אעשה זאת בעצמי, ולא על חשבון גופו של בני".
יש גם טענות שמילה היא בריאה יותר.
"אנחנו חקרנו רבות, ומצאנו שאין ממש מסקנה חד משמעית שמילה עדיפה או מומלצת מבחינה בריאותית. על אחת כמה וכמה במדינות מפותחות כשלנו, בהן יש מים זורמים וסבון לשמירה על הגיינה. להפך, דווקא שמעתי רבות על סיבוכים שנגרמו בעקבות מילה, שלולא היו מבצעים אותה, הכל היה תקין. היצרות של פתח שופכה, נטייה של האיבר, אובדן דם, הדבקה בהרפס ואף מוות. כל אלה צרות שהיו נחסכות אם ההורים היו בוחרים אחרת. לא מצאנו סיבה ששכנעה אותנו לעשות ניתוח מיותר לתינוק חסר ישע".
גם ליאור הלפרין שושני, אבא מרחובות, לא מצא סיבה מספיק טובה למול את בנו. "זה שיש אנשים שלא מסוגלים לעמוד בלחץ החברתי שהמשפחה מפעילה, זו אינה סיבה טובה בעיניי. תפקידו של הורה להגן על בנו, לא משנה מה המחיר שזה גובה ממנו עצמו. אבא שלי אדם דתי ולא אהב שלא מלתי את בני, ולכן אמרתי לו: 'אתה יכול לשנוא אותי כמה שרק תרצה, אבל התינוק הזה צריך סבא שיאהב אותו'. הנושא לא עלה שוב מאז. הצוציקון שלם, מושלם ואהוב על סבא וסבתא שלו מאוד".
אתה לא חושש שיציקו לו?
"אני לא רוצה לחנך את הבן שלי לקונפורמיזם על חשבון שינוי של עצמו, ובטח לא על חשבון פגיעה בעצמו. אז באיזו זכות אני יכול לעשות לו את זה? גם אם זה לא מיתוס, כל לחץ והצקות חברתיות פוטנציאליות הן לא עילה לשנות אותו. הן עילה לשנות את החברה. ילדים מציקים זה לזה על כל מה שאפשר לדמיין. הם מציקים למי שגבוה, למי שנמוך, למי שגרוע בלימודים, למי שטוב מדי בלימודים, למי שאוהב את סדרת הטלוויזיה הלא נכונה ולמי שיש לו שם שמתחרז עם מילה מעליבה. לכולם. יש יותר סיכוי שיצחקו על כך שיהיו לו משקפיים, שזה דבר גלוי ונראה לעין, מאשר שיצחקו על איבר המין שלו שנמצא מתחת לשתי שכבות של בגדים".
איך בכל זאת אתה מכין אותו לשונות הזאת?
"כהורה, החובה שלך היא לצייד את הבן שלך במספיק בטחון עצמי כדי שיהיה שלם עם עצמו וידע כיצד להתמודד עם ההתנהגות הזו. וגם אם הוא לא יהיה מסוגל להתמודד, זו לא עילה לכרות לו איברים. טובתו של הבן שלך היא הדבר הכי חשוב. אם שתי הברירות שלך הן להטיל בו מום או לעבור דירה למקום פחות חשוך, עדיף שתעברי דירה. אנחנו עושים את מה שאנחנו חושבים שהכי טוב בשבילו".