מחוברים ללידה
ע' מספרת שהגיעה לחדר מיון כדי לעשות זירוז "בעלי הוריד אותי במיון יולדות לקבל זירוז טבעי (סטריפינג שאמור להשפיע מיידית) והמשיך לילדה. בעודי בפתיחה 5 צירים כואבים, מתקשרת אליו בממתינה כמה פעמים ואז הוא עונה לי 'משהו דחוף?'".
"במיון יולדות בעלי שמע צרחות אימים מחדרי הלידה ואומר לי - "עזבי אותך משטויות בואי ניקח את הדברים וניסע הביתה!".
"מחייגת לבעלי אומרת לו שמכניסים אותי לקיסרי חירום, אז הוא שאל אותי אם אני יולדת היום? אמרתי לו: 'אני יולדת עכשיו'".
"שלושה ימים בחדר לידה עם צירי תופת והוא: 'אולי תחכי עוד יומיים ככה שיהיה לי ולילד יום הולדת ביחד?'".
ידע רפואי נרחב
"תעשו לה שיימינג (סטריפינג), יאללה שתלד כבר".
"אחרי צירים של שבוע, מתה מכאבים, מגיעה בשארית כוחותיי לבית החולים, בוכה ומחבקת את הקירות בכל ציר, בעלי החליט לעשות מעשה וצעק על האחיות והרופא 'אתם לא רואים שהיא סובלת פה תביאו לה מיד אקמול!' התחלתי לצחוק תוך כדי בכי... ".
"דקה וחצי אחרי לידה אני עדיין שוכבת במיטה השיליה עדיין לא יצאה. בעלי מחזיק את התינוקת ואומר לי: 'מה זה מאמי, נשארה לך הבטן'".
זה לא באמת כואב, 37.5 חום יותר כואב
"לידה ראשונה. אני מבקשת שילחץ על כפתור המינון של האפידורל והחכם בתגובה: 'אולי תחכי שבאמת יכאב לך?'".
"פתיחה של 7 כאבי תופת ואז זה: 'אני מבין מה את מרגישה, כשכואב לי הגב אני מרגיש בדיוק כמוך'".
"בחדר לידה עם צירים מחכה למרדים הוא מסתובב לו בחדר שם יד על הגב ואומר: 'וואי איך כואב לי הגב'".
"אני שוכבת עם צירים בבית החולים, מתה מכאבים צורחת לאפידורל. בינתיים שואפת גז צחוק להרגיע כאב, בעלי לקח לי את המשאף של הגז ואומר לי: 'את לא צריכה את זה כרגע, את לא סובלת. לי יש כאבי גב איומים ושאף חצי מהבלון'".
"אני בחדר לידה עם צירים שמגיעים ל-170 והאדון בשיא הציר אומר לי: 'שטויות, זה לא כואב. בואי נעשה סלפי'".
"איתי בחדר לידה. כיפים לאלוהים (לא לקחתי אפידורל). והגאון – 'עכשיו את מבינה איך אני מרגיש שיש לי 37.5 מעלות חום'".
"אחרי לידה בלי אפידורל שואלים אותו איך הייתה לי הלידה, והוא עונה: 'קלה'" .
"המיילדת רואה אותי סובלת ושואלת:'רוצה אפידורל?'.
"הבעל: 'לא תודה. אנחנו רוצים ללדת טבעי'.
"אני מסתובבת אליו, שואלת: "תגיד לי...אתה דפוק?!".
"ההורים שלי, עולים חדשים, חודשיים בארץ, אבא לוקח את אמא לבית יולדות, בזמן הלידה (ללא אפידורל ) אמא שלי צורחת את נשמתה ואבא שלי אומר לה: 'ששש... למה את צועקת?'".
"אחרי 30 שעות בבית חולים, ניסיון לידה רגילה, חום, ואקום ובסוף קיסרי חירום. עולה מהתאוששות לחדר שוכבת במיטה עם הסיכות, בביות מלא, בעלי נשאר לישון איתי. בבוקר אומרת לבעלי 'וואי איזה כאבים'. הוא עונה: 'לך כואב?? את יודעת מה זה לישון על הכיסא הזה?'".
לא באמצע משחק
"חודש תשיעי. והחמוד אומר לי: 'תעשי טובה שלא תצא היום. יש משחק של באר שבע'".
"הריון שלישי. שבוע 41+3 אני עם פתיחה 2.5 וצירים בשמיים מחכה בבית שתתפתח לידה. בשלב מסוים בערב צעקתי לבעלי 'הצירים מתחזקים. אני לא יכולה לסבול בוא לבית חולים'. הוא בתגובה: 'מאמי יש מצב שאת מחכה עד שהמשחק של מכבי יגמר? כולה עוד שעה!'".
תני לי לישון
"הריון ראשון שבוע 40+2 ומתחילים הצירים. נכנסת למקלחת מנסה למשוך קצת זמן, משוחחת עם אחותי בטלפון, ומחליטה שזה הזמן להגיע לבית חולים. באה לחדר להעיר את בעלי ואומרת לו מאמי קום יש לי צירים והוא בתגובה: 'עכשיו? אבל 7 בבוקר'".
"היו לי צירים בלידה הראשונה, אמרתי לו שממש כואב לי. והוא מתוך שינה אמר לי: 'לכי תשבי קצת בשירותים זה יעזור לך'".
"ירידת מים בחמש בבוקר. מעירה אותו ואומרת לו 'ירדו לי המים'. הבחור קם, מביא לי דלי, שם ליד המיטה וחוזר לישון. עד היום אנחנו לא מבינים מה הוא ניסה לעשות".
"הריון שלישי. צירים. מחבקת את הקירות בבית, בקושי מצליחה לדבר. קוראת לו, לא עונה. אחרי שלוש פעמים, מרימה קצת את הקול. הוא אומר לי: 'שמעתי אותך בפעם הראשונה. חשבתי שיעבור לך".
"אני עם צירים כל הלילה. סובלת בשקט. מעירה אותו בבוקר: 'בוא נלך להסתובב קצת ,יש לי צירים'. והוא מתחיל לריב איתי: 'מה נראה לך, שאני יכול לקחת יום חופש מתי שבא לי?'. אז אני מסבירה לו: 'נשמה, יש לי צירים. אני צריכה ללדת'. והגאון החליט בביטחון מלא: 'מה פתאום את לא יולדת היום, תפסיקי לדבר שטויות ולבזבז לי את הזמן'".
"אני עם צירים. הוא חוזר מהעבודה ב-22:00, גמור. אני אומרת לו: 'נראה לי שצריך להתפנות לבית חולים'. הוא בתגובה: תנסי לחכות למחר. אני גמור'".
"שבוע 39+6. בעלי אומר לי: 'אני לא מוכן עדיין, עוד שבועיים ככה זה טוב'. ילדתי למחרת".
"עברנו דירה, פרקנו קרטונים. בעלי נרדם על הספה. מעירה אותו אומרת לו שאני כבר שלוש שעות עם צירים ולא יכולה להחזיק מעמד יותר, שיעיר את אמא שלי אני הולכת להתקלח ויכין לי קפה בינתיים פותח עיניים שואל: 'זה דחוף? אי אפשר לחכות לבוקר?'".
מעורבות בהריון
"הריון שני, שבוע 22. רציתי לבדוק את רמת ההתעניינות שלו בהריון.
"אני: 'מאמי איזה שבוע אני?'.
"הוא: 'דווקא השבוע את בסדר גמור! רגועה יותר באמת את משתפרת הייתי בטוח שלעולם לא תחזרי לעצמך, אני ממש גאה בך'".
"אני עם צירים כואבים, חזר מאירוע שיכור ועייף אמרתי לו: 'קום אני יולדת בבית עוד רגע, הצירים גוברים'. אמר לי: "'תיכנסי לישון עשר דקות יעבור לך'".
"בעלי אמר שהוא רוצה שהילדה תיוולד בתאריך יומולדת שלו 11.11. בפועל, הייתי עם צירים ב-15.10, אמר לרופאה שאנחנו משתחררים כי לא מתאים לו התאריך והוא רוצה ב-11.11 הרופאה אומרת ליף 'אני חייבת מהחומר שבעלך לוקח'. אמרתי לה 'גת', ושלא תדאג מחר אני פה ללדת. והיא נולדה ב-16.10".
"ירידת מים באמצע הלילה. אומרת לבעלי: 'ירדו לי המים. בעלי: 'מאיפה?'".
"אנחנו בדרכנו לבית החולים, צירים כל שלוש דקות, כאבי תופת והוא אומר: 'חבל שלא התלבשת יפה. היינו יוצאים אחרי זה למסעדה'. עוד חשב שישחררו אותי. אחרי שעתיים ילדתי".