ההיריון הינו תקופה שבה גוף האישה נתון למצב שנקרא "היפר-קואגובילי" כלומר מצב של יתר קרישיות אצל האישה. אבולוציונית, מצב זה נועד להגן על היולדת בין היתר מדימום יתר לאחר הלידה . אולם מצב זה פוטנציאלית יכול להיות מסוכן לאישה שכן במהלך ההיריון עולה הסיכון לאירועים של קרישיות יתר, בפרט "פקקת ורידים" DVT)) , על סיבוכיה כולל תסחיף ריאתי (pulmonary embolism) שעלול להיות אירוע מסכן-חיים.

סיכון זה מגיע לשיא דווקא בתקופה שלאחר הלידה (משכב הלידה), והוא גבוה במיוחד בנשים שעברו לידה בניתוח קיסרי.

לכן, יש חשיבות מיוחדת לוודא כי היולדת מתניידת כראוי לאחר הניתוח, להקטנת הסיכון. ניוד מוגבר ומהיר ידוע כמקטין הביכוי לסיבוכים מסוכנים אלה. בנוסף, התניידות טובה לאחר ניתוח הוכחה במחקרים כמשפרת את פעילות המעי (שלעיתים קצת מואטת לאחר הניתוח) ואת משך האשפוז.

במחלקת היולדות בבית חולים וולפסון החליטו לבדוק כיצד ניתן לשפר את הניוד של יולדות לאחר קיסרי במחקר גדול וממושך, שתוצאותיו התפרסמו בימים אלו בכתב העת הרפואי היוקרתי "Obstetrics and Gynecology" והוצגו בפברואר האחרון בכנס החברה האמריקאית לרפואת אם ועובר SMFM בדאלאס, טקסס.

במסגרת המחקר, נתבקשו נשים לאחר ניתוח קיסרי לענוד מד צעדים על זרוען למשך 48 שעות. את הנשים חילקו לשתי קבוצות – קבוצה אחת בה הנשים ענדו את השעון, ללא התערבות נוספת (קבוצת ביקורת), וקבוצה שנייה אשר ענדה את השעון וקיבלה משוב מידי כמה שעות לגבי כמות הצעדים שעשתה. את קבוצה זו ביקר/ה רופא/ה מצוות המחקר מספר פעמים (בנוסף לטיפול הרגיל שקבלו), בדקו כמה צעדים עשתה, והראו למטופלת את התפלגות הצעדים הצפויה בנקודה זו בזמן. היולדת קיבלה "יעד" של מספר צעדים לקראת הביקורת הבאה. כך יכלה היולדת לראות אם צעדה עד לזמן זה מספר ממוצע / נמוך או גבוה של צעדים ביחס ליולדות אחרות, וקבלה עידוד "להשתפר" במידה וצעדה מעט.

במשך שנה של מחקר גויסו כ-250 יולדות, כולן ילדו בניתוח קיסרי וכולן בקבוצת סיכון גבוהה לקרישיות (גיל מבוגר, עישון, השמנת יתר, ניתוח חירום וכו'). במחקר נמצא כי קבוצת היולדות שקבלה משוב הלכה מספר גבוה יותר משמעותית של צעדים מקבוצת הביקורת. בנוסף, בשאלונים אותן מילאו המטופלות בתום ההשתתפות – הקבוצה שקבלה משוב ציינה התאוששות גופנית טובה יותר, נפשית טובה יותר וחווית לידה שהיא טובה יותר בסך הכל.

חשוב לציין כי לא נמצא הבדל בסיבוכים שלאחר הניתוח בין הקבוצות – כלומר, ניוד מוגבר לאחר הניתוח לא גרם לסיבוכים נוספים (בצלקת למשל). בנוסף – נשים שהלכו יותר לא נטלו יותר משככי כאבים, ולא דיווחו על כאב מוגבר ביחס לנשים בקבוצת הביקורת.

"אפשר ליישם את מסקנות המחקר בצורה פשוטה ונעימה ליולדות", מסבירה ד"ר גנר הרמן מהמחלקה. "בעצם, משוב פשוט על ידי צוות המחלקה ליולדת לאחר ניתוח הספיק בכדי לעודד את הנשים להתנייד יותר, בלי לפגוע בחווית ההתאוששות שלהן. יכול מאוד להיות שגם העובדה שהעלינו את המודעות של הנשים לנושא, עשתה עבודה טובה בפני עצמה".

"השימוש באמצעים טכנולוגיים  - כמו מדי צעדים ואפליקציות בטלפון הנייד - הוא נושא שרק צובר תאוצה", מוסיף ד"ר ערן וינר, מנהל שירות סיבוכי היריון בוולפסון. "אנחנו רואים כי ניתן לגייס את האמצעים לטובתנו ולטובת המטופלת – בין אם אפליקציה לחיזוק הקשר בין רופא למטופלת, ובין אם מד צעדים/ אפליקצייה לספירת צעדים בנייד, להקטנת הסיכון לסיבוכים לאחר לידה. שילוב של אמצעי טכנולוגי פשוט ומשוב קבוע על ידי איש צוות – יכולים להוריד דרמטית את הסיכון לאירוע מסכן חיים כגון פקקת ורידים או תסחיף ריאתי".