הדומה שהסערה שפרצה בעקבות דבריה של מאיה ורטהיימר על אימון (או חינוך...) השינה שעברה בתה מסרבת לגווע ואין כמוה להעיד על החשיבות, הרגישות והנפיצות של הנושא. מבול התגובות לכאן ולכאן מציג מצג שווא כאילו מדובר בשתי שיטות: אימוני שינה מול "זרם אופוזיציוני", שתי אסכולות שמתייחסות לשנת התינוקות בלבד. ולא היא. הורות אינה מצטמצמת לשיטה כזו או אחרת עם כללים נוקשים, היא פרי השקפת עולם רחבה. שינה איננה היבט שניתן לבודד ולייצר סביבו שיטות תוך ניתוק הקשר שלו מהיבטים אחרים בגידול ילדים.
מאחר שלפי ההשקפה (לא "אג'נדה") שלי כאם וכיועצת הנקה הגישה לשנת התינוק, כמו גם להנקה, היא חלק מגישה הורית כוללת, שותפותיי לכתיבת ה"מדריך הישראלי להנקה" ואני הקדשנו פרק שלם בספרנו לשנתו של התינוק היונק. דפוסי השינה של התינוק הצעיר נבדלים משנתו של המבוגר בין היתר באורך מחזורי השינה והם הגורם לשינה הלא רציפה שלהם.
אם דפוסי השינה האלו היו אופייניים רק לתינוקות מערביים, (שנבדלים ככל הנראה מתינוקות בעולם השלישי בשכיחות הגבוהה של מה שמכונה "קוליק" או גזים), היינו יכולים להתפתות לחשוב שמשהו "מקולקל" בתינוקות שלנו. מאחר שאלו אותם דפוסי השינה הן בקרב התינוקת של הידוענית מתל אביב הן של תינוק מנפאל סביר שמדובר בתוכנית ביולוגית מכוונת, מנגנון שנועד למנוע מתינוקות לשקוע בשינה עמוקה מדי כדי שלא ייקלעו למצוקות נשימתיות בשינה, שהן ככל הנראה הגורם למוות בעריסה.
מלטונין, הקלף המנצח שנשלף כאות ל"בשלות" לכאורה של התינוק להתערבות בדפוסי השינה שלו בגיל שנע בין שלושה לשישה חודשים הוא רק חלק קטן מהסיפור, אחד מאינספור גורמים שמשפיעים על שנתו של התינוק, בהם שינויים שמתרחשים במהלך השנה הראשונה בחייו כמו צמיחת שיניים, קפיצות התפתחותיות, כניסה למסגרת, פרידה מהאם, התחלת מזונות מוצקים ועוד.
>> "מה הפשע? שהילד ישן בלילה וההורים מאושרים?"
לא הוגן להעמיס על כתפיו הצרות של התינוק
אחת הטענות הבעייתיות הנוספות שעולות באימון שינה לתינוקות בני חודשים ספורים היא שהתינוק לא אמור לאכול, לא צריך לאכול או יכול להסתדר בלי לאכול בלילה. עמדה זו מנוגדת לעמדת ארגוני הבריאות. תינוקות רבים יונקים או אוכלים מבקבוק בלילה עד סמוך לשנת חייהם הראשונה ורבים מהם גם לאחר מכן. הצורך לינוק נובע ממבנה מערכת העיכול של התינוקות וגם מסייע לשמור על כמויות חלב נאותות כדי להבטיח את המשך ההנקה.
על כל פנים בואו נבחן רגע את ה"צריך" הזה. בבגרותנו אנחנו יודעים להבדיל היטב בין רצון לצורך ובכל מקרה קריטריון הצורך אינו היחיד שמנחה אותנו בחיינו. לעומת זאת בשנה הראשונה לחייו של התינוק רצונותיו וצרכיו הם היינו הך. למרבה הצער התעלמות מצרכיו אפשרית ונראית על פניו קלה יחסית מפני שלא מדובר ב"כוחות שווים". אבל כשם שלא נתעלם מבכי של חבר טוב ונציע לו נחמה, על אחת כמה וכמה לא נעשה את זה כשמדובר בתינוקות שלנו.
על חשיבותה של שינה איכותית ועל נזקים שנגרמים ממחסור בשינה שוררת הסכמה כללית אלא שמדובר בבעיה שלנו, ההורים, ולא הוגן להעמיס את פתרון מחסור השינה של ההורים על כתפיו הצרות של התינוק. ניסיון לתקן מנגנון תקין ייתקל בכישלון, וכמוהו, כמו כל התערבות לא נחוצה או תרופה מיותרת, עשוי לפתור את ה"בעיה" למראית עין ולטווח קצר ולשבש על הדרך משהו אחר. אלפרד אדלר, רופא ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, משקף זאת יפה. לדבריו, בכל רגע נתון יש לנו אפשרות לבחור בין שתי חלופות וכל החלטה עם רווח מיידי כרוכה במחיר עתידי, לעומת החלטה שיש לה מחיר מיידי ורווח עתידי, שנמצאת במתאם גדול יותר לערכים שמנחים אותנו. ובכלל מומלץ להטיל ספק בכל בעל מקצוע שמבטיח "מאה אחוזי הצלחה בשלושה ימים".
אין הורות של יום והורות של לילה
במקום לנסות לגייס מחקרים מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה שמוכיחים את הנזק או התועלת של אימוני שינה (תלוי את מי שואלים), תחום האנתרופולוגיה מספק לנו פרספקטיבה רחבה יותר, מעין טעימה מהשבט של פעם שעטף את האימהות. ג'יימס מק'קנה הוא אנתרופולוג שחוקר את שינת התינוקות ואף טבע את המונח Breastsleeping ("שינהנקה") לתיאור הקשר ההדוק בין הנקה לשינה והסנכרון בין שנתה של האם המניקה ושנתו של התינוק. מק'קנה מכנה את האם המניקה "אדריכלית השינה" של התינוק משום שהיא מסייעת לו לשמור על קצב שינה בריא, לא עמוק מדי בהתחלה ואט אט מוליכה אותו לפתח דפוסי שינה בוגרים יותר, במילים אחרות "מגדלת" אותו גם דרך השינה.
ההבנה שאין הורות של יום לעומת הורות של לילה ושהתינוק זקוק לנו כל הזמן אין פירושה שאין מה לעשות כדי להקל על ההורים העייפים היכן שאפשר. כשם שתינוק שרוצה לינוק מתווה סימני רעב שההורים לומדים לזהות, ניתן ללמוד את סימני העייפות של התינוק, להרדים במנשא ולנוח ביחד עם התינוק תוך כדי הנקה בשכיבה. ניתן לשאוב במהלך היום חלב ולהכין בקבוק ללילה כדי שמישהו אחר יאכיל את התינוק. כשהתינוק גדל מעט ותדירות ההנקות יורדת אפשר לבדוק האם כל התעוררות היא לשם אכילה או שניתן להרגיע, ללטף ואף להיעזר במוצץ במקרה הצורך. וניתן לגייס עזרה גם לשעות הלילה, אפילו בתשלום, ובלבד שהתינוק יקבל תמיד מענה לצרכיו.
אימהות טרוטות עיניים שזקוקות לעצה טובה או לחיבוקים וירטואליים יקבלו אותם בפורומים כמו קבוצת המדריך המציאותי לשנת תינוקות שהקימה שירלי פייטלסון. שם תגלו שאתם לא לבד, ולפעמים מספיק שמישהו יגיד לכם שזו רק תקופה וזה עובר.