אמיר הספיק לנשום רק כמה נשימות, לפני שנפטר בזרועות הוריו. הם חיבקו אותו, הצטלמו איתו וניסו לנצור כל אחד מהרגעים הקצרים במחיצתו. אבל בעוד שברוב הלידות השקטות שבהן התינוק נפטר לפני, תוך כדי או זמן קצר מאוד לאחר הלידה, נאלץ הצוות הרפואי לקחת את התינוק כעבור זמן קצר - להוריו של אמיר ניתנה כמעט יממה שלמה איתו - בזכות עריסת קירור חדשנית. במשך 21 שעות יכלו ההורים לעבד את האבל, להזמין את הוריהם להיפרד מהנכד שלא יכירו ולהתחיל להתמודד עם השבר הגדול של חייהם.
העריסה, שכוללת משטחי קירור מובנים, מאפשרת להורים האבלים לשהות במהלך שעות ארוכות עם התינוק שנפטר, בחדר מיוחד שמוקצה לכך בבתי החולים המועטים שכבר רכשו את העריסה המיוחדת. מדובר בחידוש ניסיוני בהחלט שלא הגיע לארץ, אך עבור הזוג האבל הוא הצלה של הנפש. "השעות שיכולנו להיות בהן עם הבן שלנו היו קשות ומייסרות, אבל הייתה לנו הזכות להלביש אותו, להריח אותו ולהצטלם איתו, להכיר אותו קצת בעצמנו ואפילו להראות אותו להורים שלנו", אמרה איימי בראיון ל"דיילי מייל". "הצלחנו להבחין שיש לו את הפנים של אבא שלו, אבל עם האף שלי, וצילמנו יותר מ-300 תמונות שלו ואיתו - אם יכולתי לחבק את מי שהמציא את העריסה הזו, הייתי עושה את זה. היא ממש הקלה עלינו את הרגעים הכי שחורים".
במקום לחבק את הממציא, החליטו איימי ובן זוגה לפתוח בקמפיין לגיוס תרומות, כדי לרכוש לבית החולים שבו איבדו את בנם עריסות נוספות. "כמה ימים אחרי שאמיר נפטר, שמענו שבזמן שהוא היה בעריסה הזו היו עוד שתי לידות שקטות בבית החולים, אבל מכיוון שהעריסה הייתה תפוסה לא הייתה להם הפריבילגיה להיפרד מהתינוק שלהם באריכות כמו שיכולנו אנחנו. לכן, החלטנו שאנחנו חייבים לעזור להורים במצב הזה, והתחלנו בקמפיין גיוס כספים כדי לרכוש עריסות קירור לבית החולים - ועל כל אחת שנצליח לרכוש נשים שלט קטן, לזכרו של אמיר שלנו".
"בשנים האחרונות זוגות מבקשים ליווי ללידה שקטה"
"נוכחות דולה המתמחה בלידות שקטות עוזרת משמעותית להתמודדות ההורים: היא מאפשרת ביטוי לכאב ולדמעות, מקלה על הכאב הפיזי, נוכחת איתם בכל שלב, מרגיעה, מסבירה ונפגשת עם הזוג גם לאחר הלידה לעיבוד החוויה הקשה שעברו. לרוב אנשי הצוות רגישים מאד, אבל יש קושי גדול בהעברת המידע ופעמים רבות נכנס סניטר או רופא בסוף הלידה עם איחולי 'מזל טוב', שזורים מלח על הפצע הפתוח של ההורים האבלים. קושי נוסף הוא לשמוע את בכי התינוקות הנולדים בחדרים הסמוכים, ולדעת שבחדר הזה לא יישמע הבכי המיוחל. הקושי קיים גם בחזרה הביתה, לאחים גדולים, אם ישנם, בלי אח, או לבית שכבר הוכן לתינוק שכבר לא יגיע אליו, וכן בהתמודדות עם תגובות הסביבה לאחר הלידה, שפעמים רבות מבטלת את הכאב של הזוגות בנסיון לעודד אותם, עם משפטים כמו: 'לא נורא, יהיו לכם עוד ילדים' או 'תנסו שוב, בפעם הבאה זה יצליח', שלא משאירים מקום לאבל ולאובדן שהם חשים. עם זאת, חשוב לזכור שרוב הלידות טובות ומסתיימות בידיים מלאות ובנימה אישית אני יכולה להוסיף שעבורי אין אושר גדול יותר מלהתלוות לזוג שליוויתי בלידה שקטה כאשר הם מגיעים ללידה בריאה ושמחה, שממנה ייצאו בידיים מלאות".