"כשאת אמא ללא אמא, כל היתומות הופכות מיד לאחיותיך. וכך גם מורן הייתה עבורנו. אחות שמבינה את כאבי הלב הכמוסים ביותר. ולא רק שמבינה, אלא שיודעת לחפש נחמה, מקורות של כוח ולחזק גם אחיות כואבות אחרות", אומרת ליאת כהן מנהלת קבוצת אמהות ללא אמא בכאב.
מורן מלכי נבו בת ה-38 נפטרה בליל שישי האחרון בבית החולים קפלן כאשר היא בהריון מתקדם בשבוע 38 והשאירה אחריה שתי בנות, אחים, אחות ובעל אוהב. הסיבה המדויקת למותה לא ידועה בוודאות, אולם בבית החולים מעריכים שמדובר בתסחיף מי שפיר. "מקרה חריג ונדיר", מוגדר האירוע, שבו איבד את חייו גם התינוק שעדיין לא נולד.
"היא לא נפטרה במהלך או בגלל הניתוח הקיסרי. זה היה חלק מהמאמץ להציל אותה. מניחים שהתחילה לידה בביתה, והתחיל מקרה נדיר וחריג של תסחיף מי שפיר, שמלווה בדרך כלל בקריסת מערכות", אמר פרופ׳ אלון בן אריה, מנהל חטיבת הנשים ויולדות במרכז הרפואי קפלן.
חבריה של נבו עדיין המומים ממותה הפתאומי. כהן מספרת כי בדף הפייסבוק ובקבוצה מורן חיפשה בכל מקום סימנים של אהבה. "מורן הייתה מצלמת לבבות בכל מקום שמצאה, בעננים, בירקות שחתכה, בעלים, באגוזים שבעוגות, כל אלו היו מבחינתה, סימנים מאמה. בנותיה היו לנגד עיניה כל הזמן, היא כתבה להן מכתבים כי רצתה שתישאר להן מזכרת כמו זו שהייתה רוצה מאמה, הייתה עסוקה גם בשאלה האם אמהות עוזבות את ילדיהן, והרגישה שאמה הייתה גאה בה על האופן שבו מגדלת את בנותיה, למרות שלא הכירה אותן. נקרע הלב שסיימה את חייה כל כך צעירה, והשאירה גם את בנותיה הצעירות לגדול כיתומות בעולם".
דנה לירם, חברת ילדות של מורן, הכירה אותה כאשר מורן עזבה את ראשון לציון עם משפחתה לרעננה. "אני הגעתי אחרי שליחות מחו"ל כי הורי עבדו כדיפלומטים. אני בת זקונים, כמוה, נשארתי בבית עם ההורים כמוה. האחים שלה היו גדולים בפער גדול ממנה. ראינו אחת את השניה מהמרפסות. תמיד צחקנו שאפשר להעביר כוסות כמו פעם ולעשות טלפון מרחוק ונוצרה חברות מאוד חזקה בינינו. מורן תמיד חלמה על משפחה גדולה וראיתי כמה זה ממלא אותה כמה היא הייתה מאושרת. היא הייתה נשמה גדולה, תמיד חתרה שלא יהיו ריבים ושלא יהיו מחלוקות. המוות שלה הוא פשוט בלתי נתפס".
את שמחת החיים הזאת הביעה מורן על אף שאיבדה את אמה לפני מספר שנים, ואת אביה לפני שנתיים.
מורן אהבה לקדם את עצמה ולמדה לא מעט. ב-2012 היא למדה קורס כישורי למידה ושם הכירה את קרין מלכה. קרין מתארת את מורן בהערכה עצומה. "מורן הייתה אישה מדהימה עם לב ענק כזו שתמיד רואה את מי שסביבה, אכפתית ברמות מדהימות, אינטליגנטית, משכילה אימהית מאוד, מצחיקה, שנונה, כזאת שמשאירה חותם עמוק לכל מי שתפגוש בדרך. ציירתי לה את הקעקוע לאחר פטירתה של אמא. היא גידלה את בנותיה דניאלה ומאור במסירות דאגה ואכפתיות אין סופית".
גם במרחב הווירטואלי מורן הייתה שם דבר, עם נוכחות דומיננטית בלא מעט קבוצות. "היא הייתה אדם מאוד חשוף ברשתות, גם אם לא דיברת על בסיס יום יומי ידעת מה מצבה, ומה היו בסוף שבוע, היא הייתה מאוד תקשורתית", מתארת לירם.
קרן אלאלוף שרעבי, מנהלת ומייסדת קבוצת מאמאצחיק אומרת כי: "מאוד קשה לנו לאבד מישהי שהיא חלק אינטגרלי דומיננטי מהקהילה. הרוח החיה שלה תישאר תמיד בקבוצה בזכות אינספור פוסטים מצחיקים ושנונים שהעלתה. זה עצוב יותר כשאנחנו יודעות שהיא כמעט זכתה להיות אמא שוב וגם העובר לא שרד. אנחנו כל הזמן מוצאות את עצמנו נפרדות מנשים בקהילה מכל מיני טרגדיות ומחלות, זה קשה תמיד ואנחנו שולחות למשפחה שלה תנחומים וחיזוקים".