"כמה ימים לפני הלידה איבדתי את חוש הטעם והריח בתוך תוכי ידעתי שזה זה", אומרת רותם חזן, בת 32 מפתח תקווה, אמא טרייה בפעם השלישית. חזן ילדה לאחרונה בסוף חודש אוגוסט בבית חולים בלינסון בעודה חולת קורונה.
חזן מספרת כי היא עשתה את הבדיקה בבוקר, ובשעות הצהריים כבר הגיעה לבית החולים ללדת. "כשהגעתי למיון שאלו אותי אם יש לי תסמינים ועניתי שכן. ישר לקחו אותי לחדר מבודד. עוד לא קיבלתי את התוצאות ולכן מיילדת עשתה לי בדיקת קורונה חוזרת. התשובה יצאה חיובית. במקרים כאלו בית החולים לא אפשר שאהיה עם איש ורצו שאהיה לבד, התעקשתי שאהיה לפחות עם בעלי. בסוך אישרו שבעלי יהיה נוכח איתי בלידה, אבל רק בתנאי שהוא לא יצא מבית החולים כל ימי האשפוז איתי. הלידה התקדמה והגיעה אלי מיילדת שהייתה כולה עטופה מכף רגל ועד ראש. עד היום אני לא יודעת איך המיילדת שלי נראית. ראיתי רק את השם ואת העיניים שלה".
בלית ברירה חזן, עם כאבי צירים, נאלצה ללדת עם מסכה. היא גם מספרת בכאב שזריקת האפידורל הגיעה רק אחרי שעות ומנמקת: "המרדים היה צריך להיות כולו עטוף, בודדו את חדר הלידה שלי, הרגשתי לבד, הייתי לבד. אנשי הרפואה אמרו לי שאני צריכה יותר סבלנות ולהבין אותם. שקיבלתי חדר VIP החדר מצולם כל הזמן ושומעים כל מה שאני אומרת אבל אין איש לידי. זו חוויה שהייתה ממש לא פשוטה. חוויה מאתגרת".
גם לאחר הלידה היא נאלצה לקבל החלטות לא פשוטות. "מנהל המחלקה אמר לי שיש שתי אפשרויות או שמפרידים את התינוק ממני עד השחרור או שאקבל אותו ושהוא יהיה צמוד אלי. בחרתי שהתינוק יהיה צמוד אלי".
במה שונה לידה בזמן קורונה ללידה לפני?
"בלידות הקודמות היו צוות ולא רק מיילדת אחת, רופא נכנס מידי פעם ובודק פתיחה, יש תחלופה ומתחלפות מיילדות, את שומעת צעקות של נשים אחרות. פה את לבד לבד לבד, בלי נפש חיה. אין לי מושג אפילו איך המיילדת נראית, אני אראה אותה ברחוב לא אדע לזהות אותה. בעבר אחרי לידה כאשר הגעתי למחלקה ראיתי יולדות ופה לא היה לי את זה".
את דרכה הביתה לאחר הלידה היא נאלצה לעשות באמבולנס ולפי דבריה היא גילתה דרכי מסתור בבית החולים. "לא הרגשתי בבית חולים. הם נורא השתדלו ודאגו לנו, כי הם יודעים שאסור לנו לצאת לשום מקום. רופאת ילדים ראתה אותו רק בשחרור וזהו".
בינתיים, רותם מחכה ורוצה לעשות חיסון. "הבנתי שצריך לחכות חצי שנה מאז שהייתי חולה מאומתת. אני אבל כן אתחסן ומחכה לחיסון שלי".
"אנחנו לא נתחסן ולא נחסן את הילדה שלנו"
ספיר עזרא, בת 24 מאשקלון ילדה בחודש יוני האחרון, במהלך ההיריון היא הייתה חולה במשך חודש וחצי אך מספר שבועות לפני הלידה החלימה מנגיף הקורונה.
"בסוף לא ילדתי עם מסכה" היא מספרת בהקלה רבה. "המיילדת הייתה עם מסיכה אבל אני לא. הלידה הייתה לא נעימה. אמנם כבר לא הייתי חולת קורונה, הבראתי כמה שבועות לפני אבל עדיין התרחקו ממני ופחדו ממני. זה היה על השולחן הרגישו שהייתי חולה, אמרו לי "לא לצאת, לא לזוז, להישאר בחדר". הרופא נשים אמר לי שאני הראשונה שהוא טיפל שהייתה חולת קורונה. לפעמים אני אומרת איזה מזל שהגעתי ללידה ואיזה מזל שהבראתי, אני לא יודעת לדמיין מה קורה אם חולת קורונה שמגיעה ללידה חולה".
בדיעבד, היית הולכת להתחסן אם היה אפשר?
"אני שומעת את הדעות בקרב לא מעט נשים כי החיסון מסוכן ואין טעם לעשות אותו כי אולי זה פוגע בעובר. אני לא רוצה להתחסן. שאנשים יעשו מה שבא להם, אנחנו לא נתחסן ולא נחסן את הילדה שלנו. כל עוד לא מכריחים- מהרצון האישי שלי לא אעשה את זה".
נועה אברהם (30) מנהריה, הנמצאת בשבוע 25 להריונה השני נדבקה גם היא בקורונה. "כל הפרסומים האחרונים על נשים בהריון שמגיעות לטיפול נמרץ עקב נגיף הקורונה מדאיגים אותי. אני חולה ואני לא מאחלת לאף אחד לחוות את זה. זה טירוף. בעלי חלה שלא בכוונה הדביק אותי ואת הילדה, התסמינים שלי הגיעו מהר מאוד, חום גבוה, שלשולים קשים, כאבים בגוף שאני לא יכולה להסביר במילים, כאבי פרקים, בקושי אפשר להרים את הראש, והחלק הכי קשה במיוחד בהריון שאין טעם ואין ריח, בהריון יש לנו חשקים, אבל כרגע אין טעם לכלום ואין ריח. אפילו לא טיפה, גם אם אני מנסה להתאמץ. בושם, כלור, אין כלום. אני מפחדת להיכנס ללידה. את הבת שלי ילדתי מוקדם וכל הסגר אני מפחדת מה יהיה עם התינוק, מי יהיה איתי בלידה, הריון זה משהו שמאוד יקר".
למרות החרדות, הכאב והקושי שחווה אברהם היא לא רצה להתחסן. "אני לא בעד חיסונים אבל אני כן מאוד מאמינה שנשים בהריון צריכות להישמר יותר. מסכה כמו שצריך, להתרחק מאנשים, ולא לצאת מהבית כמה שאפשר גם אני חשבתי שזה סוג של שפעת ונוכחתי לדעת שזה אפילו לא דומה. לא חשבתי שקיים דבר כזה".
ד"ר אורטל נאמן ,מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר ("הריון בסיכון") בביה"ח הציבורי אסותא אשדוד, התייחסה למקרים האחרונים בהן אושפזו במצב קשה יולדות החולות בקורונה. "לצערנו, לא ברור אם המקרים המדווחים הם מגמה או הצטברות מקרים נקודתית", היא אומרת. "אני קוראת לנשים בהריון להתחסן. ההמלצה היא לאפשר מתן חיסון לנשים הרות במיוחד אם הן בעלות סיכון לחשיפה או סובלות ממחלות רקע שמגבירות את הסיכון לתחלואה קשה".