אמא ותינוקת ישנה במיטה
כשהתינוק חולה, הכול מותר. האמנם? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
כשרוני הקטנה שלי הייתה בת חודשיים וחצי, היא חלתה בברונכיוליטיס (מעין דלקת ריאות ויראלית). במשך שבועיים שלמים, היא התעוררה בלילה פעמים רבות בגלל שיעולים, נזלת, ליחה, קושי לנשום ולפעמים אפילו רעב מכיוון שהתקשתה לינוק במהלך היום עם אף סתום. גם בשעות היום היא לא תמיד הצליחה להירדם. מדובר בתינוקת שמיום לידתה נרדמה יחסית בקלות במיטתה ברגע שהראתה סימני עייפות, ואילו עכשיו, מסיבות מובנות, הייתה זקוקה לעזרתי על-מנת להירדם. לאחר כשבועיים לא קלים, שבמהלכם מדי פעם נרדמנו שתינו מותשות בזמן הנקת הלילה, ולא הצלחתי להעביר אותה למיטונת הצמודה, היא החלימה. מעודדת, כבר חשבתי שנשוב לשגרה של התעוררות פעם או פעמיים בלילה לארוחה. אולם, היא התעוררה כל שלוש שעות להנקה. בתחילה סברתי כי היא בקפיצת גדילה בהתאם לגיל, אולם לאחר שלושה ימים, כאשר התופעה לא חלפה, התחלתי לחשוב פעמיים. אחד ועוד אחד מהיר הביא אותי למסקנה ששבועיים של סיוע בהרדמה גרמו לקיבעון מסוים, אפילו בגילה הפעוט (שבו לגיטימי ביותר להתעורר להנקות בלילה), ושכדאי להתחיל לטפל בזה. בגיל כל כך קטן אי אפשר ללמד הירדמות עצמאית, אך מכיוון שהיתה לה יכולת כזו עוד קודם, התחלתי בנחישות, רגישות והדרגתיות להחזיר אותה להרגלים הטובים.  

אני לא היחידה שזה קרה לה. בזמן מחלה הכל משתבש – סדר היום הקבוע, האכילה וכאמור השינה. מחלה, חיסון, לילות של כאבי צמיחת שיניים, ואפילו צינון קל משפיעים על הלילה ומעלים את הצורך לשוב ולסייע לתינוק לישון. שינה טובה, אשר במהלכה נבנית מערכת החיסון, יכולה לסייע לתינוק להתחזק ולהחלים. חשוב לעזור לו לעשות זאת, אך השאלה איפה הגבול כדי שהסיוע בדמות הרגל חדש לא יתקבע לעתיד? מה עושים לאחר ההחלמה כאשר ההרגל הזמני הפך לקבוע? איך מחזירים את הגלגל לאחור?

***

אורי, שמנסה לחזור להרגלי השינה הטובים עם בתה אך לא מצליחה, כותבת לי: "יש לי תינוקת בת 7 חודשים. בהתחלה לקחה מוצץ ונרדמה בסדר, ואז, ביום שהתחילה למצוץ אצבע (בערך בגיל חודש וחצי( היא התחילה לישון לילה מלא. הבעיה התחילה לפני כחודש כשהייתה חולה, ואז הפסיקה למצוץ אצבע. בגלל המחלה, היא ישנה אתנו, התרגלה לכך. עכשיו אני מנסה לגמול אותה אבל היא קמה כל הלילה בצרחות כי מתקשה להרדים את עצמה בחזרה. אני מנסה ללטף אותה, אבל אני פשוט גמורה מעייפות ולא יודעת מה לעשות. היא גם בוכה מתסכול כי היא עייפה..." 

גם בזמן מחלה חשוב לא לאבד שליטה

הבסיס לכל הוא כמובן, כרגיל, הרגלי שינה נכונים. אם הילד יודע להירדם הירדמות עצמאית במיטתו ללא תלות כלשהי, אם יש לו סדר יום נכון ומובנה, ארוחות משביעות ומזינות, טקס שינה קבוע ותנומות יום מספקות, הוא יידע לחזור להרגלים הטובים גם לאחר המחלה. לעומת זאת, ילד שאינו נרדם בעצמו ומתעורר בלילה, עלול "למנף" את המחלה לרגרסיה נוספת. גם ילד עם הרגלים טובים עלול לשכוח אותם בעקבות מחלה אם לא מתנהלים נכון בזמן המחלה ואחריה. אז איך עושים את זה נכון?

תחילה, בזמן המחלה עצמה:. הילד נמצא במצב של חוסר אונים. כואב לו, קשה לו, הוא מתקשה לנשום, לישון, לאכול.. מה לא? והוא חש חסר שליטה לחלוטין על מצבו. אנחנו רוצים לעשות הכל בשבילו העיקר שירגיש טוב. זה טבעי, חשוב ונכון, אך כדאי לפעול עם קצת מחשבה קדימה כדי שלא לפגוע בשינה שלו בעתיד הקרוב.

שרי גלזר עם בתה שיר
כל מה שאנחנו רוצים זה לפנק אותם, זה ברור. שרי עם בתה שיר | צילום: שרה מויאל
לפיכך, אם כל הסיטואציה והתחושה שהוא חש אינה מוכרת לו (המחלה והסימפטומים שלה), יקל עליו לחוש ביטחון ורוגע אם שאר הדברים בחייו יישארו מוכרים: סדר היום הקבוע שלו, המקום שבו הוא רגיל לישון, שעת ההשכבה הקבועה והאלמנטים הקבועים שבטקס השינה.
כמובן שלעתים יהיה קשה לשמור על הסדר הזה: אם הוא לא רעב ולא רוצה לאכול הארוחות יכולות לנדוד לשלבים אחרים במהלך היום מאשר אלה שהוא רגיל אליהם. אם הוא ישן תנומה ארוכה במיוחד במהלך היום (מעבר לשלוש שעות) אנחנו לא נעיר אותו כמובן מכיוון שחשוב לישון כמה שיותר בזמן מחלה על-מנת להתחזק. אך חשוב תמיד לשאוף למטרה: לשמר את השגרה המוכרת והבטוחה והרגלי השינה שלו עד כמה שניתן (עם הרבה רגישות והבנה מתי אפשר לעשות זאת ומתי לא), גם כדי לשמור על המוכר עבורו וגם כדי שהחזרה לשגרה לאחר המחלה תהיה קלה יותר.

בעת התעוררות בלילה, תחילה ננסה לסייע לו ולהקל על מקור הכאב. אם נטפל בשורש הבעיה יהיה לו קל יותר לחזור לישון. אם כואבות השיניים נמרח משחה מרגיעה, אם הוא מצונן נטה את המזרון מעט, נסתייע במי מלח להקלה על הנשימה ונפעיל אדים קרים, כל מחלה והפתרון שלה. אם ניסינו להקל עליו אך עדיין אינו מצליח להירדם, מומלץ שלא להכניס הרגלים וגורמי תלות חדשים שלא היו קיימים קודם לכן: כמו הנקה לשם הירדמות שכן הנקה / האכלה היא גורם התלות החזק מכולם, מביא להתעוררויות מרובות ומתקבע כהרגל מקושר לשינה במהירות.

כמו כן, מומלץ מאד לא לקחת את הילד למיטת ההורים. אם הילד מתקשה וזקוק לנוכחות הורית בהרדמה או במהלך הלילה, אם ההורים מותשים מהתעוררות שוב ושוב בלילה או אם הם חוששים מכיוון שהילד קודח מחום ורוצים אותו קרוב אליהם, מוטב להכניס מזרון לחדרו ולישון לצדו וכך לשמור על סביבת השינה הידועה שלו, מאשר להעביר אותו למיטת ההורים כפי שפעלה אורי. דבר זה עלול להתקבע וברגע שחוזרים לשגרה קשה מאד להחזיר אותו שוב למיטתו, הדבר יצריך במקרים רבים תהליך שינה ולימוד הירדמות עצמאית מחדש.

אמא מניקה תינוק על הספה
תשתדלו להימנע מהרגלים שלא היו שם לפני. כמו הנקת לילה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
שנית, חשוב לדעת איך להתנהל לאחר המחלה. ברגע שהילד חוזר לקו הבריאות, החום יורד והוא שב לאכול כמו שצריך, אין לאפשר עוד רגע קטן של "פינוק". הרגע הזה עלול לעלות ביוקר.... הילד אינו מודע לכך שאתם עייפים ומותשים, הוא אינו מבין שאפשרתם דברים אחרים מכיוון שהיה חולה, מבחינתו אלה הגבולות וההרגלים החדשים וכך הוא יודע להירדם ולישון כעת. לפיכך, ברגע שהוא מחלים יש לחזור להרגלים הקודמים. אם העברנו את הלילה בחדרו, יש לצאת ממנו בהדרגתיות. אם סייענו לו בהרדמה על הידיים, יש לחזור להירדמות עצמאית במיטה ולאפשר ידיים רק בזמן טקס השינה וההרגעה ובמקביל לספק לו הרבה זמן איכות ותשומת לב במהלך היום. עם הרבה התמדה, עקביות ואמונה בדרך, תוכלו לשוב אל דרך המלך תוך כשלושה ימים. העיקר הבריאות!

יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לנו ninemonth@mako.co.il

*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים

>> בפעם הקודמת: איך מתמודדים עם תינוקות משכימי קום
>> לכל הטורים של "חלומות פז"

הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים