תינוק ישן על שמיכה
לישון כמו תינוק. זה קורה, עלינו | צילום: Grafissimo, Istock
בסטאז' השני שלי שעשיתי בתום הקורס לייעוץ שינה והנחיית הורים, הגעתי למשפחה לעשות תהליך שינה לבן השני. האח הבכור, שגדול ממנו בשלוש שנים, נרדם בכל מצב וישן ברציפות מגיל אפס כמעט. אמו סיפרה לי שהיא לא ידעה מה זה בעיות שינה איתו, ואז הגיח לעולם אחיו הקטן. היא הגיעה אליי בגיל 7 חודשים, כשהוא היה נרדם בהנקה כפי שהיא היתה רגילה מהניסיון הקודם שלה, אך בניגוד לאחיו הגדול היה מתעורר בלילה לפחות 5-6 פעמים. להנקה, מוצץ, מגע כלשהו מאמו או אביו. היא לא הבינה מדוע הוא מגיב אחרת לאותם הרגלי שינה.

למה רק אצלנו מתעוררים שמונה פעמים בלילה?

אז מה הסוד, בעצם? למה ילד אחד ממשיך ומתעורר בלילות, וילד אחר ישן כמו דב חורף? אחד מלקוחותיי שאל אותי השבוע: "דיברתי עם חברים שלי מהעבודה, והם אמרו לי שהילד שלהם ישן כל הלילה. למה הבת שלנו כבר כמעט שנה מתעוררת שמונה פעמים בלילה?". הסיבה לכאורה פשוטה. אך האמת קצת יותר מורכבת ושונה ממקרה למקרה.

כמו כל דבר, על השינה, איכותה ומשכה משפיעים מספר גורמים משולבים: האופן שבו הילד נרדם, סדר היום שלו, מספר ואורך תנומות היום שלו, השעה שבה הוא מושכב לישון וההרגלים הכרוכים בכך, וכמובן מידת הרעב שלו, שהיא הדבר הראשון שאבדוק. מעבר לגורמים קבועים אלה, כמובן שישנם גם גורמים משתנים שמשפיעים על השינה כגון שינוי בחיי הילד (מעבר דירה, כניסה לגן, הולדת אח קטן וכד'), מחלה, חיסון, התפתחות מוטורית, צמיחת שיניים ועוד. בגילאים הגדולים יותר ניתקל גם בפחדים, קשיים רגשיים שונים וסיבות נוספות.

זו האמת המורכבת, אלה ועוד הם הגורמים שיועצת שינה תבדוק לפני שתיגש לתהליך. הסיבה הפשוטה היא הבסיס שכמעט תמיד מהווה את הגורם המרכזי להתעוררויות חוזרות בלילה: האופן שבו הילד נרדם.

המפתח לכל הוא הירדמות עצמאית. על-מנת שתינוק יידע להמשיך לישון בכוחות עצמו בלילה ולא יזדקק לעזרה מהוריו, הוא צריך לדעת להירדם באופן עצמאי בחדרו ובמיטתו. לפעמים גולשים פונים אלי וכותבים לי שהילד נרדם עצמאית. אני תמיד שואלת לעומק מה זה אומר עצמאית. אמא כתבה לי שהילד שלה נרדם עצמאית ולמרות זאת מתעורר שוב ושוב בלילה. כשחקרתי את העניין הסתבר שהוא נרדם במיטת ההורים כשהיא לצדו, ללא קול ומגע, וכך הוא נרדם, ואז מועבר למיטתו.  חשוב להבין שהירדמות עצמאית היא כזו שהילד נרדם במיטה לבדו. כלומר, מונח ער לחלוטין במיטה, ההורה יוצא מהחדר, והוא נרדם בכוחות עצמו. גם אם זה לוקח לו מספר דקות של ברבורים ופטפוטים – נהדר. כל עוד הוא מצליח לעשות זאת בעצמו ללא בכי, הדבר אומר שהוא נרדם עצמאית.

קצת סטטיסטיקה: 1 מכל 5 ילדים נולד עם היכולת להירדם בכוחות עצמו במיטה ורוב הסיכויים שיישן לילה שלם מגיל קטן (לילה שלם אומר חמש שעות, ארוחה אחת לכל היותר אפשרית מגיל 5-6 חודשים עד גיל שנה, ואז חמש שעות נוספות, לפחות). רק חבל שזה תמיד יהיה ילד של אחרים. 80% מהילדים יהיו זקוקים לעזרה בהירדמות בחודשים הראשונים, ויהיו בשלים ללמוד הירדמות עצמאית רק בגיל 5 חודשים. וזו הסיבה ששני ילדיה של האמא מהסטאז' שלי הגיבו אחרת לאופן ההרדמה: כל אחד מהם היה שייך לחלק אחר בעוגת הסטטיסטיקה.

תינוק בוכה
הרגלים, הרגלים: בגיל חמישה חודשים ניתן לעשות שינוי קל יחסית | צילום: istockphoto
הירדמות שאינה עצמאית היא הירדמות עם תלות כלשהי: האכלה (הנקה או בקבוק), ידיים, נענוע, עגלה, אוטו, ליטופים, נוכחות של אחד ההורים בחדר אפילו ללא מגע או קול. באופן זה התינוק נרדם עם הנוכחות של ההורה, וברגע שמתעורר בלילה זקוק שוב לנוכחותו כדי לחזור לישון מכיוון שכך הוא יודע להירדם. הסיבה שהוא מתעורר בלילה היא טבע האדם: השינה בנויה ממחזורי שינה. אורכו של כל מחזור אצל תינוק / פעוט הוא בין 40-60 דקות. אצל מבוגר מחזור שינה אורך כ-90 דקות. כולנו מתעוררים בלילה בין מחזורי שינה, אך לא זוכרים זאת ומיד חוזרים לישון בבטחה כי כל מה שנמצא סביבנו מוכר לנו, שם נרדמנו וכך אנחנו יכולים להמשיך לישון.

אולם, תארו לעצמכם שבאמצע הלילה אתם מתעוררים, בן או בת הזוג שלכם אינו לידכם, המיטה, הכרית והשמיכה שלכם לא שם, ולמעשה אתם מוצאים את עצמכם באמצע המדבר. האם תחזרו לישון בשלווה או שתתעוררו בבהלה, תתחילו לבכות ותייחלו לכך שבן הזוג שלכם יבוא לחלץ אתכם? כך מרגיש גם תינוק שנרדם למשל על הידיים, וכשהוא מתעורר לפתע במיטה שמבחינתו זרה לו ואינו מקושרת לשינה בעיניו. אך טבעי שהוא יקרא להוריו שיבואו ויסייעו לו לחזור לישון. הוא צודק. כך לימדו אותו לישון, למה שישנה בעצמו את הרגליו?! רק אם ילמדו אותו להירדם עצמאית, הוא יידע לחזור לישון באמצע הלילה בין יקיצות בכוחות עצמו, וכך הדרך לשינה רציפה סלולה.

אבל איך עושים את זה מבלי לגרום לתינוק לבכות ולצרוח את נשמתו???

חשוב להבין שגיל 5 חודשים הוא הגיל בו תינוק בשל מבחינה ביולוגית וקוגניטיבית ללימוד זה. ככל שנדחה את זה, ההרגלים יתקבעו יותר ויותר, וחבל על כל החודשים והשנים שבהן הוא (והוריו) לא יישן ברציפות. השינה האיכותית חיונית לילד מבחינה בריאותית, הורמון הגדילה פעיל בחצי הראשון של הלילה, כמוהו גם המערכת החיסונית ועוד.

כאמור, המטרה היא להגיע למצב שבו הילד נרדם בכוחות עצמו במיטה שלו ובחדרו. אם נפעל נכון בחודשים הראשונים, נעניק הרגלי שינה טובים ככל הניתן בגילאים הרכים, נשתדל להימנע כמה שאפשר מגורמי תלות כך שנרגיל את הילד להירדם במיטתו (אפילו אם זה יהיה עם עזרה שלנו) ונקפיד להפריד האכלה משינה – כאשר נגיע לגיל חמישה חודשים המעבר להירדמות עצמאית יהיה קל ופשוט.

אולם, גם אם הגענו לגיל חמישה חודשים עם מספר גורמי תלות והרגלי שינה לא טובים, תמיד ניתן לעשות שינוי.

הדרך להירדמות עצמאית, לגישתי, הינה הדרגתית. אני מאמינה שילד זקוק למענה של הוריו, ולתמיכה שלהם כאשר הוא בוכה. הבכי בחודשים המתקדמים שונה מהבכי בחודשים הראשונים. כשתינוק נולד יש למלא את צרכיו, ואם הוא בוכה יש לספק לו בהקדם האפשרי את מה שהוא זקוק לו (לאכול, לישון, להרגיע מכאב של גזים וכד'). אולם, מגיל 5-6 חודשים, הבכי יכול לנבוע גם הוא מצורך אמיתי (כמו כאב, רעב, צמא או תחושת חרדת נטישה), אך לעתים הוא נובע מהתנגדות לשינוי, למשל.

אם הוא רגיל להירדם בנענועים ופתאום ינסו להרדימו במיטה, רוב הסיכויים שימחה ויתנגד. הדרך שבה הוא יודע לעשות זאת היא לבכות. חשוב לתת לו מענה, להישאר לידו, להרגיע אותו בלחישות וליטופים, אך חשוב להבין שהוא דורש את מה שהוא התרגל אליו. אם ניתן לו את מה שהוא רגיל אליו (למשל הנענוע בידיים) הוא ילמד ששווה לו להמשיך ולבכות יותר בלילה הבא כי בסופו של דבר הוא מקבל את מבוקשו.

תינוק יונק מסתכל הצידה
הדרך להירדמות עצמאית, היא הדרגתית. קחו את הזמן אבל תתמידו | צילום: Boris Kaulin, Istock
כל עוד אנחנו לא משאירים את הילד לבכות בעצמו בחדר, הוא לא יחווה חרדת נטישה. חשוב לספק לו מענה לבכי אך באופן הדרגתי להסיר את גורמי התלות. כך למשל, אם התרגל להירדם בהאכלה, יש ליצור הפרדה בין ההאכלה להירדמות. עם זאת, יש לסייע לו עם מגע רב כי התרגל להירדם על גוף הוריו בעת ההאכלה ולא ניתן לנתק אותו בבת אחת מכך ולהעביר מיידית למיטה, הוא לא יבין מה מצפים ממנו כי כרגע המיטה לא מקושרת בעיניו לשינה כלל. אם התרגל להירדם בנענוע המיטה, יש להסיר את הנענוע מאופן ההשכבה ובשלב ראשון להישאר לידו ולהרגיל אותו להירדם עם נוכחות ומגע אך ללא נענוע.

אלו היו דוגמאות ספורות, דרכי ההירדמות רבים ומגוונים (בכל פעם אני מגלה דרך חדשה שבה תינוק התרגל להירדם...) ולכל משפחה אני בונה תוכנית אישית והדרגתית בהתאם לילד, להרגלים שרכש ולסגנון ההורות. לאחר שניתקנו את גורם התלות, נוכל לצאת בהדרגה מהחדר כדי להגיע למצב של הירדמות עצמאית.

החוק החשוב ביותר בדרך אל ההירדמות העצמאית הוא התמדה, התמדה, התמדה. צריך להיות עקביים, לדעת להתקדם בקצב הנכון משלב לשלב ולספק מענה כדי למנוע מצב של חרדת נטישה אך גם לא לתת יותר ממה שצריך כדי לא לייצר גורם תלות חדש. מי שאינו יודע או מתקשה להתמודד עם מצב כזה, או מעדיף שלא לטעות בדרך, מומלץ שייעזר באשת מקצוע.

יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לנו ninemonth@mako.co.il

*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים

>> בפעם הקודמת: איך גומלים תינוק ממוצץ בלילה?
>> לכל הטורים של "חלומות פז"

הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים