שיעורי ההצלחה של החייאת תינוקות הם גבוהים, ולכן חשוב שכל הורה ידע את הפעולות הבסיסיות והפשוטות שיכולות להציל את התינוק ממוות. תינוק מוגדר כילד מתחת לגיל שנה.
בדיקת הכרה. לפני שנתחיל בפעולות ההחייאה נבדוק אם התינוק מצוי בהכרה – ננסה לדבר אליו, וכבדיקה נוספת ניתן לצבוט אותו בכף הרגל – מקום רגיש אצל התינוק. אם הוא לא מגיב, מבחינתנו הוא ייחשב חסר הכרה.
סילוק הפרשות. בשלב השני נסתכל בפי התינוק ונחפש הפרשות שניתן לסלק. איך עושים זאת? הופכים את התינוק, ומניחים את האצבעות כך שיעטפו את הפה משני הצדדים. במצב כזה, כשהתינוק הפוך, סיכוי גדול יותר שההפרשות ייצאו. אפשר גם להיעזר בזרת שלנו כדי לסלק את ההפרשות. ברגע שסולקו נהפוך את התינוק בחזרה, נקבע את הראש ונרים את הלשון שלו למעלה.
הנשמה. כיצד בודקים אם התינוק נושם? תחילה מנסים להקשיב לנשימות: מניחים את האוזן שלנו על הפה והאף של התינוק. בנוסף, מסתכלים על בית החזה. אם התינוק לא נושם, נעטוף באמצעות הפה שלנו את הפה והאף שלו וננשים אותו (הכנסת אוויר בנפח הלחיים שלנו).
עיסוי לב. אם התינוק לא נושם, נעריך שגם אין לו דופק ובמקרה כזה יש לבצע גם עיסויים וגם הנשמות. כיצד מעסים את לב התינוק? מדמיינים קו דמיוני שעובר בין פטמות התינוק, מניחים שם אצבע ומוסיפים עוד שתי אצבעות מתחת – זהו המקום בו יש לעסות. מניחים את היד השנייה מתחת לשכמות ומעסים. נבצע 30 עיסויים על שתי הנשמות, בקצב של מאה עיסויים לדקה. יש לשמור על קצב קבוע, מהיר וחזק. כעבור שתי דקות ניתן לעצור, לקרוא לעזרת מד"א ולהמשיך מיד בהחייאה.
יש לכם עוד שאלות בנושא? צרו קשר עם המדריך להחייאת תינוקות טל בן שלמה.