כמו בכל קסם, גם בלידה יש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר, כמו מהי אותה נקודה בזמן שבה הגוף מבין שהגיעה השעה להתחיל את תהליך הלידה. אצל כל אישה זה יכול לקרות בזמן אחר ולהמשך פרק זמן שונה. אז כיצד תדעי בכל זאת מתי מתחילה הלידה עצמה?
"חשוב להכיר את שלושת השלבים שתעברי במהלך הלידה, כדי שתהיי מוכנה אליהם בצורה מיטבית, ואולי גם להספיק ליהנות מהחוויה המיוחדת הזו", מסבירה בינת ששון, אחות מיילדת בכירה בחדר לידה ליס-איכילוב.
לפני שמגיעים לבית החולים
"השלב הראשון הוא זה שקודם ללידה עצמה, ומקובל לחלק אותו לשני תתי-שלבים: השלב הלטנטי (הסמוי) והשלב הפעיל", מפרטת ששון. "בשלב הלטנטי צוואר הרחם עדיין ארוך וסגור, אך קיימת תחושה של אי נוחות בגוף. לעתים תתרחש הפרשה של פקק רירי, כאבים הדומים לכאבי מחזור, כאבי גב תחתון או כאבים במפשעות וכן שלשולים, הקאות או יציאות רכות".
הצירים שמופיעים בשלב הלטנטי לא מצריכים הגעה למיון. "שלב זה מתאפיין בצירים קלים להתמודדות, לרוב מרוחקים אחד מהשני ובמרווחים לא שווים. בשלב הזה מומלץ להישאר דווקא בבית, להסיט את תשומת הלב מהצירים ולעסוק בדברים אחרים, לטייל בחוץ או אפילו לישון", מסבירה ששון. זהו השלב הארוך ביותר בלידה והוא יכול להמשך בין 24 ל- 48 שעות. "כאשר הצירים הופכים סדירים ותכופים, הגוף משדר לנו שזהו הזמן להפסיק את הסחות הדעת ולהתמקד בהתכוננות למה שעתיד להתרחש בשעות הקרובות". ההסבר להתקדמות הזו טמון בהפרשה של הורמון האוקסיטוצין, שמוכר גם בשם "הורמון האהבה" ומשתתף בתהליך התפתחות הצירים.
"ההתמודדות יכולה לכלול הרפייה, תנועתיות ונשימות מותאמות, אבל מנסיוני, עבור נשים רבות המרכיב המנטלי הוא קריטי כדי להתמודד עם הכאב המשמעותי של הצירים בשלב הזה", מספרת ששון. היא גם מציעה להשתמש במרחב הביתי כדי לייצר סביבה תומכת אוסיטוצין. "אפשר לעמעם אורות, לשמוע מוזיקה מרגיעה או להשתמש בשמנים ריחניים. כמובן שאפשר גם להישען על השיש או על כיסא בר, לשבת על כדור פיזיו או לתרגל תנועות שמפחיתות כאב שתורגלו גם בשבועות שלפני כן. בכל מקרה, לא מומלץ להעביר את השלב הזה מכווצת על הספה".
יוצאים לדרך למיון יולדות
עברו שעתיים של צירים סדירים? זה הזמן להגיע למיון יולדות. "במיון אנו מוודאים שהאישה נכנסה לשלב הפעיל של הלידה, שלב המוגדר לפי פתיחה של 3 סנטימטרים לפחות עם צוואר רחם מחוק 100%. בשלב הזה האשה מתקבלת לחדר הלידה", מסבירה ששון.
בחדר הלידה תחובר היולדת למוניטור רציף כדי לקבל אינדיקציה על מצב העובר. במקביל, מתקיימת הכרות עם המיילדת ותאום ציפיות. חלק ניכר מהנשים מגיעות כשהן כבר יודעות באיזו לידה יבחרו – לידה תחת אפידורל או לידה טבעית, ומטרת השיחה היא לאפשר לאישה לממש את הבחירה שלב באופן מיטבי. "מי שבחרה בלידה תחת אפידורל תקבל אותו לרוב בשלב הפעיל של הלידה אחרי חוקן ומקלחת ולאחר שתתחבר לעירוי. לאחר קריאת טופס הסכמה מדעת, אנו נזמין לחדר את המרדים. בינתיים נציע גם בחדר הלידה לייצר סביבה תומכת אוקסיטוצין דרך עמעום האורות, האזנה למוזיקה וכיוצא בזה", מסבירה ששון.
מרגע ביצוע האילחוש האפידורלי יעברו עוד כ-10-15 דקות עד שהחומר יתחיל להשפיע. "לאפידורל יתרונות רבים, הוא מייצר הפוגה בין השלב הראשון לשני, מאפשר לנשים לישון ולצבור אנרגיות. האפידורל לא יכול לפגוע במצב העובר", ששון מרגיעה. "בעבר המינון היה גבוה ולא אפשר לנשים להזיז את רגליהן. היום המינון נמוך יותר והוא מאפשר לנשים להיות פעילות יותר בלידה ולהרגיש את צירי הלחץ".
לידה טבעית ללא אפידורל יכולה להתבצע בחדרי הלידה הרגילים או במרכז הלידה הטבעי: "אישה שבוחרת בלידה טבעית תוכל להשתמש בעזרים שיש לה בחדר כדי להתמודד עם הצירים ולשמור על תנוחות זקופות כמו כדור פיזיו וכיסא כריעה או לשהות בג'קוזי במרכז הלידה הטבעית. גם בשלב צירי הלחץ, לקראת סוף השלב הראשון הפעיל של הלידה, נמליץ לאישה שבוחרת בלידה טבעית להתנועע בחדר".
המפגש הראשון
השלב השני של הלידה מתחיל מרגע פתיחה מלאה ונמשך עד ליציאת התינוק. "תהליך זה יכול להמשך עד כ- 3 שעות. בלידה חוזרת התהליך מתקצר מעט", מציינת ששון. "סוף השלב השני של הלידה הוא השלב שבו התינוק מונח על היולדת. זהו רגע של התרגשות עצומה, רגע שיש בו המון שמחה, שלא דומה לשום דבר אחר. כשאנחנו מניחים את התינוק על חזה היולדת, הוא שומע את קצב הלב, מרגיש את חום הגוף שלה ונרגע. זה בסיס מצוין להנקה וזהו רגע 'הבונדינג' הראשוני שלה עם התינוק", היא מספרת בחיוך.
בשעתיים הראשונות לאחר הלידה התינוק נשאר לצד האם. זהו גם השלב השלישי של הלידה שבו יוצאת השליה. "אנחנו בודקות את השליה, ואם יש צורך - תופרות את היולדת. בחדר הלידה נחתים את ההורים על טופס טיפול בילוד, אשר מומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות. כעבור כשעתיים האישה תעבור למחלקת היולדות".
אם בעבר התינוק היה נלקח מחדר הלידה לתינוקייה, היום עומדות לרשות היולדות ב'ליס' שתי אפשרויות. האחת היא 'מחוברות הורית' או 'אפס הפרדה' והשנייה היא 'ביות גמיש'. "אם היולדת בחרה ב'מחוברות הורית' תגיע אחות מהתינוקייה למחלקה ותתדרך שם את הזוג לגבי המשך הטיפול. כל התהליך נעשה בצמוד להורים ובנוכחותם", מסבירה ששון את האפשרויות. "לעומת זאת, ב-'ביות גמיש' התינוק שוהה בתינוקייה כדי לאפשר לאם להתאושש ולנוח". לאחר הלידה, התינוקות עוברים סדרת בדיקות החל מבדיקת רופא, בדיקת חום גוף ושקילה. במהלך האשפוז ההורים עוברים סדנאות טיפול וכן ייעוץ הנקה כדי להעניק להם את הכלים הראשוניים לחים החדשים שהם מתחילים".
שחרור מבית החולים יתבצע לרוב לאחר יומיים או לאחר שלושה ימים במקרים של ניתוח קיסרי. לפני השחרור התינוקות עוברים סדרה של חיסונים ובדיקות כמו בדיקות שמיעה או בדיקות פיזיולוגיות. "לבדיקות אלו חשיבות רבה שכן אם לא נבחין בבעיה פוטנציאלית בשלב מוקדם, התינוק יכול להינזק לטווח הרחוק. בפני ההורים עומדת האפשרות האם לבצע את הבדיקות. חשוב להבין כי לכל אחת מהבדיקות שאנו מציעים יש רציונל אמיתי ולכן כדאי לבחור מתוך ידע ולא עקב שמועות לא מבוססות".
"חשוב לזכור שלידה היא תהליך דינמי ולעיתים רב הנסתר על הגלוי", מסכמת ששון, "ולכן, גם אם מגיעים עם תוכנית לידה, יכול להיות שהדברים יתפתחו אחרת. הלידה היא לא המטרה, אלא הדרך. המטרה של כולנו היא היציאה מבית החולים בידיים מלאות ועם תינוק בריא".
חשוב לדעת: מתי עוד מומלץ להגיע למיון?
כאמור, ההמלצה המקובלת היא להגיע למיון היולדות לאחר שעתיים של צירים סדירים המופיעים כל 3-5 דקות, אך ישנם מקרים נוספים שבהם נגיע למיון. "מומלץ להגיע לביקורת לבדיקת אולטרסאונד ומוניטור כבר בשבוע ה- 39, גם אם עדיין אין סימנים מבשרי לידה", ממליצה ששון. "בנוסף, במקרה של ירידת מים נמליץ ליולדת להגיע מיד למיון. ירידת מים אינה בהכרח פתאומית ויכולה להתרחש בזרזוף עדין, כך שגם אם יש ספק חשוב להגיע למיון. האשה יכולה לבחון את צבע המים, כדי לדעת אם מדובר בירידת מים. צבע המים יהיה שקוף-צהבהב והוא יהיה מלווה בריח אופייני שאי אפשר לפספס". מרגע ירידת המים רוב הנשים יתקדמו ללידה תוך 24 שעות. במידה ולא מתרחש שינוי במהלך היממה לאחר ירידת המים, מתחילים לרוב בתהליך זירוז בבית החולים.
"אם צבע המים עכור, מדובר כנראה במים מקוניאליים, מצב בו העובר עשה את צרכיו במים, מה שיכול להעיד על סטרס עוברי זמני. לא מדובר במצב נדיר או חמור מאוד אך במקרה זה גם אם האישה אינה בלידה נקבל אותה לחדר הלידה ולא נמתין 24 שעות".
חשוב שהאישה תגיע למיון גם כאשר היא חשה בהפחתה בתנועות העובר. "לקראת סוף ההיריון הפחתה בתנועות היא נורמלית ולכל תינוק יש את הטמפרמנט שלו. עם זאת, במקרה של הפחתה בתנועות מומלץ להגיע מיד למיון בכל שעה ולא להמתין", אומרת ששון. "כמו כן יש מקרים שבהם אישה מקבלת הפניה למיון כמו במקרי חבלה, דימום חריג, האטה בגדילה, סכרת הריון או חשד לרעלת היריון".