אחד הסיפורים שעוררו הרבה מאוד רגש לאחרונה ונעשו, איך לא, ויראליים, הוא סיפורה של אולה אוסטרובסקי־זק, אחות בחדר מיון ילדים בבית החולים הדסה עין כרם כאשר הניקה תינוק בן תשעה חודשים ששרד תאונת דרכים. בתאונה הקטלנית, אביו של התינוק נהרג, אמו נחבלה קשות בראשה והגיעה לבית החולים כשהיא מחוסרת הכרה.
הרשת כולה מיהרה להגיב, ברובה בתגובות אוהדות, אמפתיות ומרגשות כלפי ההחלטה שבחרה לעשות אותה אחות. אני קצת פחות התרגשתי, מודה. אפילו חשתי אי נעימות, שלא לומר עיקמתי פי בתיעוב. לא קראתי את הידיעה במלואה, כי רק הכותרת הרתיעה אותי. אבל כבר מהצצה ראשונית וקצרה - כבעלת משרד יחסי ציבור היה לי שקוף וברור שיש כאן תרגיל מעולה ביחסי ציבור.
איך שלא מסתכלים על זה - הנקת ילד שאינו שלך הוא אקט פרימיטיבי ששייך לשנים חשוכות. שנים בהן לא היו תחליפי חלב וסטריליזציה. בהן אנשים נעזרו אחד בשני פיזית, לא היו מקררים, לא מכשור ולא תנאים, שהופכים את האבולוציה למה שהיא. פרוגרסיבית.
אנשים רבים מפחדים מהקדמה. כל אקט של התרפקות על מסורת הופך אותם לשלולית מייבבת ומושי. למה לצרוך תחליפי חלב? תניקי עד כלות. כבר בזמן ההריון הפסקת להיות אדם והפכת לכלי, בזמן שהוא נולד, את הופכת לבקבוק. באיזשהו שלב, מותר יהיה לך להתנתק פיזית מהעניין, עדיף ככה סביב גיל 6, אומרים המקפידים.
אז זהו שלא. לא יכול להיות שאחות תמשיך את המיסיונריות הזו ותכפה עלינו מחזה עוועים, ודאי שלא במסגרת בית החולים ובכך תפיץ את הבשורה בכלי התקשורת, כדי לתפוס כותרות, מדאיגות בעיניי. אבל יש כאן גם שיקולים בריאותיים שצריכים להכיר בהם.
חקרתי בנושא וגיליתי למשל שמקצוע המניקות נכחד מן העולם אי שם סביב המאה ה-19, זאת לאחר שתינוקות רבים "ירשו" ו"זכו" למתנות מהמינקות, בדמות שחפת ועגבת. מסתבר שחלב אם של נשים זרות הוא לא הבקבוק הכי סטרילי בעולם.
עוד לא שמענו על תינוק שמת מרעב בבית חולים
היא יודעת לספר על מקרה בו תינוק, סרבן בקבוקים, לא אכל ימים! הצוות התעקש והאכיל אותו בזונדה, בסבלנות אין קץ. התינוק עבר לבקבוק ונשאר בחיים, בריא ושלם. אמי בעצמה נדבקה במחלות ילדים במחלקה כמו שעלת וחזרת. רק המחשבה שלו הייתה מניקה תינוק במצבה, מעמידה אותו בסיכון גדול. היא עדכנה אותי כי מדי פעם מבקשים מאחיות תרומת דם לתינוקות עם צהבת. תרומת הדם עובדת למעבדה, עוברת בדיקה ורק אז ניתנת לתינוק. אין מגע ישיר בין הצוות לבין התינוק.
ובמקרה המדובר: חלב האם של אותה האחות שהפכה עצמה מניקה לא נבדק מעולם! מי יודע? אולי נשאה מחלה ויראלית שלא הייתה מודעת אליה באותה עת? היא העמידה את התינוק בסיכון גדול. זהו אינו מעשה אצילי, כי אם רשלני. חשוב להבין שעד כה לא שמענו על תינוק שמת מרעב במסגרת בית חולים. כל התינוקות בוכים, לגרסתה של אמי. ואז היא גם שאלה אותי שאלת תם : "ואם האחות שבחרה להניק באותו היום לא הייתה מגיעה לעבודה, האם הוא היה מת?"
אני מבקשת מכל מי ששואבת השראה מהמעשה הפסבדו אצילי הזה, לתת לתינוק שלה את הטוב ביותר, שזה תנאים סטרילים, שישמרו על בריאותו. חיבוק ונשיקה הם מספיקים. אין צורך לתחוב לפיו איברים של אישה זרה. אין בכך דבר. לא השלמה של מערכת חיסונית ולא השלמה של תאי מוח. אקט פרימיטיבי שמסכן את חייו ותו לא. אבל איזה יופי של יחסי ציבור קיבלה האחות ובית החולים? הא! מורידה את הכובע.
"אישה צריכה להיות מאוד מאוד חולה כדי להזיק לתינוק בעת הנקה"
"לא מקובל להניק תינוק לא של האם. לא לשאוב ובוודאי לא בהנקה", אומר ד"ר זיו הרמתי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ פגים וילודים בהית החולים מעיני הישועה בבני ברק. "כאשר מדובר בפגים היום מנסים לעשות בנק חלב אם מסודר תחת פיקוח וניטור זיהומים. למרות חשיבות חלב אם אין שום סיבה היום לתת באופן פיראטי לתינוק חלב אם ממי שאינה אמו. מנגד הגישה שהנקה משעבדת את האם והופכת אותה למכונת ייצור חלב לא פחות ארכאית ומעוותת משיטת המיניקות. החשיבות של ההנקה וחלב אם עולים מעבר לערך של מתן תזונה בלבד ויש להם חשיבות עצומה והשלכות לכל החיים. אין בכך להגיד שאישה שלא מניקה עושה עוול לתינוקה אלא לחזק את אלו שמתקשות ונאבקות לשמרה.
אל מול טענות הבריאותיות שמעלה ברק, מגיבה טמיר-משגב: "אפילו אימהות שנושאות HIV מורשות להניק את התינוקות שלהן. אין כמעט מחלות בעולם שעוברות בחלב אם ולמעשה הקונטרה-אינדיקציה הכמעט יחידה להנקה היא אמא שנוטלת תרופות רדיואקטיביות וכימותרפיות כך שאם אותה אחות הייתה חולה במחלה שכזאת או נוטלת כאלה תרופות, היא הייתה ודאי יודעת מראש. צריך להבין שמדובר בתינוק בן 10 חודשים שעבר טראומה קשה. בהנחה וזה תינוק שיונק כל חייו, הרי שצריך גם להרגיל אותו לקבל בקבוק כי זוהי פעולה שונה של הפה שלו. ופשוט 'להאכיל' אותו בבקבוק היא אמירה חסרת אחריות. כל אישה שהייתה שם באיזור והייתה רוצה לעזור לתינוק, להזין ולנחם אותו הייתה טובה לו יותר מבקבוקים, גם אם לא נבדק מצבה הבריאותי".
עוד מוסיפה טמיר-משגב כי הזיכרון שלנו קצת חלש, כך מסתבר. "גם מפעל יכול לעשות טעויות כפי שראינו בסיפור רמדיה. מצחיק שהנורמה עבורנו הוא שנכון יותר לתת לתינוק חלב מתרכובות מזון ומחלבון פרה אבל לא חלב של אישה זרה. איך שאני רואה את זה, היה זה מזל גדול שהייתה שם אחות כזאת והיה לה את ההיגיון הבריא לתת לתינוק הקטן ציצי כדי להזין ולהרגיע. הלוואי שירבו כמוה".
>> ארה"ב: האם הניקה תינוק לא שלה ותבעה את בית החולים
>> הנקתי תינוקת לא שלי, מה הבעיה שלכם?