"אני נלחמת להניק, ומול מי אני נלחמת?", אומרת עטרה גבריאלי, בת 27, מאשדוד. "אני נלחמת מול הגוף שלי. מלחמה עצמית שלי שאף אחד לא מנצח בה, שנאתי את עצמי כאמא, במלחמה הזו".
גבריאלי פרסמה פוסט בפייסבוק ובו היא קוראת לאימהות לאהוב את עצמן כמו שהן גם אם לא מצליחות להניק, שזכה להצלחה אצל הגולשים. גבריאלי, אמא לשלושה ילדים אומרת שאמנם היה לה קשה אך כעת, חודש לאחר הלידה השלישית היא מבינה שהגיע הזמן להפסיק עם המאבק.
גבריאלי מספרת שעוד בהריון הראשון לפני כארבע שנים היא רצתה להניק. "נשארנו בבית החולים עוד כמה ימים בגלל צהבת, וכשהצהבת עלתה ולא היה מספיק שתן בטיטול האחיות התחילו להגיד שאוסיף תמ"ל. אבל בתור אמא טרייה לא כל כך ידעתי איך להניק. יועצת ההנקה אמרה לי שכמה ימים אחרי הלידה צריך להגיע החלב אבל אני מדדה בבית החולים לחדר הנקה ומקנאה בנשים אחרות שלהן יש הרבה חלב. אז לראשונה הבנתי שיש בעיה".
גבריאלי השתחררה מבית החולים, והתייעצה עם יועצת הנקה נוספת, אבל לבסוף נאלצה להשתמש בתוסף מזון לאחר שבנה ירד במשקל, והאחיות בטיפת חלב החלו לכעוס. "היה לי קשה מאוד, בכיתי. האשמתי את עצמי, למה אני לא מצליחה ומה דפוק בי ומסביבי חברות גיסות כולן מניקות אף אחת שאני מכירה לא נותנת בקבוק זה היה נראה לי כזה פשוט".
דווקא אחרי הלידה היא הרגישה את הקושי. לנשים מסביב היו אינספור עצות, מים, תמרים, חילבה, מורינגה, תוספי תזונה, מילקל, ד"ר קיי. גבריאלי שמעה הכל.
"כל עצה הייתה כמו זהב אבל כאבה לי בנשמה", היא אומרת. "כל כך רציתי, אכלתי את עצמי מבפנים אבל התגובות של הסביבה היו לי קשות מכל. תגובות מזעזעות אני אף פעם לא אשכח שאישה אחת שראתה אותי מוציאה בקבוק כעסה עלי ואמרה לי מה את נותנת לו לאכול את הג'יפה הזו, ואני קפאתי".
פחות משנה לאחר מכן גבריאלי נכנסה להריון נוסף, הפעם היא ניסתה להתכונן מראש. היא לקחה דולה וביקשה שתעזור לה להתחבר ניסתה לדמיין את רגעי ההנקה הראשונים עוד לפני הלידה.
"גם שלושה ימים אחרי הלידה כשהיועצת הנקה אמרה לי שאני צריכה להרגיש תחושת מלאות לא הבנתי על מה היא מדברת. היו לי רק טיפות. אבל גם הפעם לא התייאשתי. חזרתי הביתה ומיד לקחתי יועצת הנקה ותיקה ומנוסה. לקחתי את כל התוספות ובמשך שבועיים שאבתי וקלטתי שאני גמורה. אני עצבנית וחסרת סבלנות ואין לי זמן בכלל לטפל בילד שנמצא בבית. בבית היה ילד בן שנה וחצי והחלטתי שאני משלבת עם בקבוק ומניקה כל פעם שאוכל. הבנתי שהמאמץ שיוצא לעומת הכמות והשעות שישבתי לשאוב זהה לא מאמץ לגיטימי והבנתי שזה לא הכל או כלום".
כשהגיע זמנה של הלידה השלישית, גבריאלי חשבה שאולי מקור הבעיה הוא רגשי. "הלכתי לכל מיני טיפולים ותהליכים, שאולי עזרו בחיים אבל לא הוסיפו חלב. עשיתי קורס הכנה ללידה ובו הבנתי שהפחד שלי הוא לא מהלידה, אלא מהרגע שאחרי, הרגע שבו אני מקבלת את התינוק אחרי וצריכה להניק אותו וזה הפחיד אותי להיכשל שוב. הבנתי שהגוף שלי מקולקל".
כעת, חודש אחרי הלידה השלישית עטרה החליטה שהיא מפסיקה לשאוב. היא ילדה שלושה ילדים בתוך שלוש שנם, והיא החליטה שעדיף לה להשקיע את עצמה בהם, ולא בהנקה.
"החלטתי שאני מניחה את המאבק הזה ובכיתי בכי של השלמה לכן כתבתי כדי לשחרר את הנשמה שלי. אני מבינה שאני אמא לא פחות טובה גם אם אני לא מניקה. עכשיו הרבה חברות אומרות לי שטוב ששחררתי, שאני זורחת ואני לא כבויה".
מאז שכתבה את הפוסט בפייסבוק, גבריאלי מספרת על תחושה של השלמה. " לא הצלחתי להזין ילד אחד אבל הצלחתי להזין מלא אימהות בדרך שלי. פתאום כל הסיפור נראה כל כך שלם, אז מעולה שלא הצלחתי להניק ואני מוכנה לקבל את הדרך. צריך גם לדעת לקבל את מה שאין, שאין חלב, שאני לא כמו כולם, אני נותנת בקבוק".
לאמהות אחרות ממליצה על מה שהיא מכנה הנקה אנרגטית. "לחבק ולהסתכל בעיניים גם אם את לא מניקה פיזית אנחנו נותנות הרבה מעבר. הכלל בעולם שכל דבר שיש לו תחליף הוא לא הדבר עצמו, אם יש תחליף לאוכל שהנקה נותנת אז המהות היא חום וקירבה".
"נשים רבות מניחות שההנקה תבוא בקלות ובטבעיות", אומרת נירית אוליבקוביץ יועצת הנקה מוסמכת ibclc. "אבל לפעמים הדברים לא הולכים כמתוכנן. הצלחה נראית אחרת עבור כל אישה, לא מדובר בכמה חלב הצלחת לייצר או כמה זמן הצלחת להניק. על כל אם לפתח אסטרטגיית האכלה העונה בצורה הטובה ביותר על צרכי תינוקה, משפחתה ושל עצמה. גם אם ההנקה לא הסתדרה בדיוק כפי שקיווית, הקמת את התשתית להמשיך בתהליך הורות שיעזרו להוות בסיס איתן לתקשורת עם תינוקך בעתיד. אחד הדברים החשובים שקשיי הנקה מלמד הוא להיות עם מנה גדולה של חמלה של כלפי עצמך. הורות ראשונית היא חוויה מאתגרת גם ככה .את אמא של התינוק שלך, לא משנה מה. בין אם התינוק שלך יונק לחלוטין, או מקבלת פורמולה, את והתינוק שלך תמיד תחלקו קשר ייחודי ומיוחד".
בהריון או אחרי לידה? מזל טוב! באפליקציית איזי ריכזו את כל מה שחשוב לדעת: