את בעלי פגשתי באינטרנט, לפני כחמש שנים. אחרי חצי שנה של התכתבויות היה ברור לנו שזה זה, ועברתי לגור איתו בקנדה. את ההריון והלידה עברתי שם, אמנם אין לי למה להשוות כי מעולם לא ילדתי בישראל, אבל מהרושם שקיבלתי הקנדים לא ממהרים לבצע בדיקות מעבר למינימום. מעקב  ההריון שלי היה רציני וצמוד, אבל לא מלחיץ.

דילן מנשה בשלג - לידה בקנדה (צילום: תומר ושחר צלמים)
הלכתי בעקבות האהבה. דילן הקטנה בשלג הקנדי | צילום: תומר ושחר צלמים

השיבו על סקר גולשים

לא מדברים על היום שאחרי

לאורך ההריון ראיתי את הרופא שלי פעם בחודש, משבוע 28 התדירות הוכפלה והגעתי אליו אחת לשבועיים. מתחילת חודש תשיעי, שבוע 36, הגעתי אחת לשבוע, עד הלידה. במהלך ההריון עברתי העמסת סוכר, תבחין משולש, שקיפות עורפית ושלוש בדיקות אולטרסאונד – ממה שאני יודעת, זה די מקביל למעקב הבסיסי בארץ.

בקנדה, רופא מעקב ההריון הוא גם זה שאמור ליילד אותך, ולכן מומלץ לבחור רופא שעובד בבית החולים שבו את רוצה ללדת. לשמחתי, בבית החולים הקרוב אליי שיפצו את מחלקת היולדות והתינוקייה לא הרבה זמן לפני הלידה שלי, וכמובן שהעובדה שהרופא המדהים שלי עובד שם עשתה את ההחלטה איפה ללדת קלה עוד יותר.  

למרות מיעוט הבדיקות היחסי, אי אפשר לומר שהקנדים מזלזלים בהריון. מאוד מקובל לעשות קורס הכנה ללידה, והקורסים כאן מקיפים ורציניים מאוד. הקורס שאנחנו השתתפנו בו כלל שישה מפגשים עמוסים באמצע השבוע (אפשר לבחור גם שני מפגשים בסוף השבוע, אבל אז הם ארוכים מאוד).

הקורס מתמקד רק בלידה, ומלמדים בו דרכים להקלה על כאבי הצירים, הסברים על מהלך הלידה ופירוט של כל הסיבוכים האפשריים. מה שכן היה לנו קצת חסר הוא מידע על הרגעים והימים שאחרי – מן הסתם, הורים לילד ראשון לא ממש יודעים למה לצפות, והייתי שמחה לקבל קצת יותר אינפורמציה לגבי מה שקורה אחרי הלידה, כשהתינוק כבר בזרועותינו וצריך להתחיל להיות הורים באמת.

דילן והדס מנשה - לידה בקנדה (צילום: תומר ושחר צלמים)
לא הכינו אותי ליום שאחרי הלידה. הדס ודילן | צילום: תומר ושחר צלמים

 "תרצי לשדרג את החדר?"

בקנדה נהוג להירשם מראש לבית החולים לפני הלידה, כדי למנוע עיכובים מיותרים. כשמגיעים להירשם בוחרים גם באיזה חדר להעביר את האשפוז – חדר רגיל, שאותו חולקים על עוד שלוש אמהות, חדר פרטי למחצה שאותו חולקים עם עוד אמא אחת או חדר פרטי לחלוטין, שבו מותר גם לבעל להישאר איתך ועם התינוק גם בלילה (מה שלא מתאפשר בחדרים האחרים). אני הייתי בחדר עם עוד שלוש יולדות, וזו לא הייתה חוויה סימפטית – חלקנו שירותים, ואחרי לידה זה לא הדבר הכי נעים בעולם. בפעם הבאה אדע יותר, ואני מניחה שאשתדרג לחדר פרטי.

במהלך הלידה מציעים סוגים שונים של משככי כאבים, והפופולריים ביותר הם כמובן גז צחוק ואפידורל. בחדרי הלידה בבית החולים שבו ילדתי יש גם ג'קוזי גדול ומפנק, לטובת מי שמוותרת על המשככים ורוצה לידה טבעית. אני לקחתי אפידורל, ואולי הודות לו הייתה לי לידה מהירה, קלה וכיפית. את האפידורל קיבלתי ממש רגע אחרי שביקשתי, כאילו חיכו רק לי.

דילן והדס ביחד - לידה בקנדה (צילום: תומר ושחר צלמים)
לידה מהירה וכיפית. הכי כיף | צילום: תומר ושחר צלמים

לחדר הלידה מותר אמנם להכניס עד שלושה מלווים, אבל בניגוד לארץ, יש שם איסור לצלם את הלידות בווידאו. תנאי האשפוז אחרי הלידה קצת פחות מזהירים – אין מלוניות, האוכל לא משהו בלשון המעטה אבל למרבה השמחה, אם הלידה הייתה רגילה ועברה בלי סיבוכים משתחררים הביתה אחרי 24 שעות, כך שזה לא ממש נורא.

לא אפשרו לך להניק בציבור? תתקשרי לדווח

כפיצוי על האשפוז הקצר, כמה ימים אחרי השחרור מתקשרים אלייך מבית החולים, כדי לבדוק שאת מסתדרת. בנוסף, יש שירות מאוד נרחב בנוגע להנקה, אפשר לומר שזה עניין מאוד גדול כאן, כמעט קדוש.

אחרי הלידה יוצרת איתך קשר אחות ממרפאת הנקה, כדי לשאול אם את צריכה עזרה או הדרכה נוספת על זו שקיבלת בבית החולים. ישנן מרפאות הנקה שנותנות שירות בחינם, בכל קניון יש לפחות שני חדרי הנקה מרווחים ונעימים ויש יועצת הנקה שמתקשרת אלייך, מסבירה לך שזכותך להניק בכל מקום ומציידת אותך במספר של קו חם, אליו את יכולה להתקשר כדי לדווח אם העירו לך או לא אפשרו לך להניק במקום מסוים.

הדס מנשה - לידה בקנדה (צילום: תומר ושחר צלמים)
חדרי הנקה בקניונים, יועצת הנקה לא מפסיקה להתקשר | צילום: תומר ושחר צלמים

חופשת הלידה בקנדה היא חוויה נהדרת. היא אורכת שנה, והאם זכאית לקבל 55 אחוזים מסך כל המשכורת השנתית האחרונה שלה, בתשלומים דו חודשיים. רוב הנשים מנצלות את כל השנה להיות עם התינוק, ולא שבות לפני כן לעבודה.

מרכזים קהילתיים פה מציעים קבוצות תמיכה וחוגים לאמהות ולקטנים שעוזרים להפגיש בין אימהות ולחלוק ידע ותשובות לשאלות. יש אפילו קבוצות הליכה בקניון שנפגשות פעמיים בשבוע ובהדרכתה של מאמנת כושר מקצועית, האימהות יחד עם הקטנים מתאמנות בחינם - וגם זכאיות לקפה חינם בבתי הקפה בקניון סמוך.

ועדיין, למרות התנאים הכיפיים, המשפחה שלי הייתה כמובן חסרה לי. המשפחה שלי הגיעה ללידה ונשארה ככל שיכלה אחרי - והעזרה והתמיכה שלהן זכיתי מהם הן בלתי ניתנות לתיאור. קשה מאוד להיות אמא חדשה רחוקה מהמשפחה ובהחלט לא הייתי ממליצה לאף אחת להתנסות בזה, כי עם כל הזכויות שניתנות פה לנשים אחרי לידה, דבר לא משתווה לסביבה תומכת ואוהבת שנמצאת לצידך במסע האימהות רצוף הטלטלות. 

הדס מנשה, בת 32, נשואה ללורן ואמא לדילן, בת שנה. גרה בטורונטו, קנדה, בעלת אתר לבגדי תינוקות

ואיך זה מרגיש ללדת בניו זילנד? כנסו ותגלו