"הכול התחיל כשהגעתי לוולפסון בשבוע 18, הייתה לי ירידת מים. לא ככה דמיינתי שהדברים יתגלגלו" משחזרת אופק דרי (26), תושבת חולון, שילדה את ביתה הבכורה, נסיה, במרכז הרפואי וולפסון. "הרופאים הסבירו לי שבגלל שחוויתי ירידת מים בשלב כה מוקדם של ההיריון, התינוקת עלולה להיוולד עם שיתוק מוחי או פיגור, והמליצו לי לעשות הפסקת הריון, אבל לא הסכמתי".
"רגעים של פחד מלווה בחרדה"
כאמור, למרות ההמלצה, אופק החליטה להמשיך את ההיריון והתאשפזה במרכז הרפואי למשך ארבעה חודשים. "למרות שמצבי הרפואי היה מורכב, החלטתי לעבור כל יום ביומו וכך הצלחתי להגיע, בניגוד לכל הציפיות, לשבוע 32 של ההיריון". בשלב הזה, הצוותים הרפואיים החליטו שיש ליילד את אופק בהקדם האפשרי בכדי למנוע סכנה לה ולתינוקת ואופק נכנסה לניתוח קיסרי חירום: "אלו היו רגעים של פחד מלווה בחרדה. ילדתי את הבת שלי כנגד כל הסיכויים ולכן החלטתי לקרוא לה – נסיה".
אלא שגם לאחר הלידה, נשקפה סכנה לחייה של נסיה, שנולדה פגה ועל כן אושפזה בפגייה שבה הייתה מונשמת במשך חודש וחצי: "בארבעת הימים הראשונים אמרו לי שהיא לא תשרוד וראיתי שחור באותו הרגע. היום אני יודעת להגיד שהיא תינוקת אלופה, היא פשוט נלחמה" מוסיפה אופק.
כיום, שלושה חודשים אחרי הלידה, נסיה שוחררה מהפגייה ואופק מודה מקרב לב לצוותים הרפואיים שליוו אותה לאורך כל הדרך: "למרות כל הקשיים בהיריון, התייחסו אליי פשוט מדהים בכל המחלקות. אני רוצה להודות לצוותים הרפואיים במחלקת נשים ויולדות ובפגייה ובמיוחד לד"ר ברדה, מנהלת יחידת אם ועובר וצוות היחידה. עבורי ד"ר ברדה היא אחת למיליון, היא תמכה בי כל כך לאורך כל הדרך גם כשהמצב היה לא פשוט ונדרשתי להיות חזקה ולקבל החלטות קשות. לא אשכח לעולם את התמיכה והטיפול שלה גם לא בעוד עשרות שנים".
"ההמלצה הרווחת המקובלת היא לסיים את ההיריון"
"אין ספק שהמקרה של אופק נדיר ביותר", מסבירה ד״ר ג׳וליה ברדה, מנהלת יחידת אם ועובר במרכז הרפואי וולפסון, על המקרה הנדיר, "במקרה שלה, שק מי השפיר נפקע בשלב מוקדם מאוד בהיריון והעובר נאלץ לשהות ברחם בסביבה בה היה מיעוט משמעותי של מי שפיר. ברוב המכריע של מקרים מסוג זה, מתפתחים במהירות סיבוכים כמו זיהום תוך-רחמי, היפרדות שלייה או צירים ולידה. כאשר מתפתחת לידה בשבוע כה מוקדם בהיריון, סיכויי ההישרדות של העובר הם אפסיים, גם במקרים הנדירים בהם העובר שורד, הוא צפוי לתחלואה קשה ביותר. מסיבה זו, ההמלצה הרווחת והמקובלת היא לסיים את ההיריון.
"על אף שאופק הייתה מודעת היטב לתוצאות האפשרויות של ההיריון, היא הייתה נחושה להמשיכו. אנחנו קיבלנו את החלטתה של אופק וליווינו אותה באשפוז במעקב צמוד וקפדני", מסכמת ד"ר ברדה, "אופק הצליחה להגיע לשבוע 32 ובניתוח חירום חילצנו את התינוקת שנולדה במצב טוב. זהו נס רפואי של ממש ושמה של התינוקת המקסימה הוא יותר ממתבקש".