נשים רבות לאחר לידה נמצאות בקבוצת סיכון להחמרה במצבן הבריאותי, לעיתים עד לכדי סכנת חיים של ממש. היכרות עם התסמינים של סיבוכי לידה עשויים להציל את חייהן של נשים רבות, וקבלת טיפול מהיר ואיכותי עשויה לעזור במניעת מצבים מסכני חיים. במקרה אחד לפחות זה לא קרה: בתחקיר "עובדה" שישודר הערב (21:15 בקשת 12), ייחשף סיפורה של גילי, יולדת צעירה שסבלה מכאבים לאחר לידה במשך 78 שעות של חוסר אונים במחלקת יולדות, עד אשר קרה הנורא מכל.
ארגון March of Dimes הפועל בארצות הברית במטרה לשפר את בריאותן של אימהות צעירות ושל תינוקות, פרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של סימני אזהרה שיש לשים אליהם לב באם מתרחשים לאחר לידה. הארגון ממליץ לנשים לאחר לידה לעבור את כל הבדיקות המומלצות, גם אם הן מרגישות טוב. תפקידן של בדיקות אלה הוא לוודא שהאישה מחלימה היטב מהתהליך הלידה. באופן כללי, התסמינים שיש להיזהר מהם כוללים כאבים בחזה, קשיי נשימה, דימומים כבדים וכאבים חמורים אחרים. סימנים נוספים כוללים פריחה או שיעול, כאבי גרון או סחרחורות. או בין אם מדובר בלידה קיסרית או בלידה "רגילה", בארגון מזהירים מפני כאב ואדמומיות באזור החתך או בצלקת הניתוחית. גם צלקות על השדיים או לחילופין גושים עשויים להצביע על דלקת בשד.
על פי אתר האינטרנט של המרכז הרפואי מאיו קליניק, מרכז רפואי בעל שם עולמי הפועל במדינת מינסוטה שבארצות הברית, מוות הקשור בהריון מוגדר ככזה אם הוא התרחש במהלך ההריון או במשך שנה מסיום ההריון. על פי הנתונים, מספר מקרי המוות הקשורים להריון היוו 18 מקרים לכל 100,000 לידות. בשנת 1987 לשם השוואה, הנתון עמד על 7.2 מקר מוות לכל 100,000 לידות. מחקרים שנעשו בעולם מצביעים גם על פערים גזעיים, כאשר שיעורי התמותה בקרב נשים שחורות גבוהים יותר בהשוואה לנשים לבנות.
אחת מהבעיות החמורות ביותר סביב הנושא היא חוסר המודעות. לאחר הלידה, מקובל לחוות עייפות, חוסר נוחות והתכווצויות רחם, כך שבהחלט ייתכן שאישה נורמטיבית לא תדע מה ההבדל בין החלמה רגילה לסימפטומים של סיבוך שלאחר לידה. גם הצוות הרפואי בבית החולים עשוי לצערנו לא לזהות גורמי סיכון לסיבוכים חמורים. עוד מציינים באתר של מאיו קליניק שרוב האימהות לא מטופלות על ידי גורמי בריאות מקצועיים בתקופה של ארבעה עד שישה שבועות לאחר הלידה, מה שמביא לכך שנשים מעטות מקבלות הדרכה הקשורה לתקופת ההחלמה שלאחר הלידה.
כבר לפני כמעט ארבע שנים, זיהו גם בישראל את נושא תחלואת הנשים לאחר לידה כגורם בעייתי הגורם למקרי מוות מיותרים וטרגיים מדי שנה. בדיון שהתקיים בשנת 2016 בוועדה למעמד האישה בכנסת, טענה ח"כ רחל עזריה כי אחוזי התחלואה בתקופת משכב הלידה (השבועות שלאחר הלידה) מגיעים ל-40% מהתחלואה הכללית בהריון, ושיעורי תמותת האימהות במשכב הלידה הם 77% מכלל התמותה במהלך ההיריון והלידה.
"אישה לאחר לידה מרוכזת לחלוטין בתינוק ולא בעצמה. גם אם כבר תשים לב שמשהו לא בסדר, יש סיכוי גבוה מדי שהרופא יפטור אותה בכך שהגוף שלה מתאושש מלידה", אמרה עזריה. "השלב הבא יהיה אולי פניה לחדר מיון, אבל אישה לא תרצה להיפרד מתינוקה הרך, ועוד פחות תרצה להביאו לחדר מיון. כל אלה במצטבר מסבירים למה זו תקופה רגישה שחייבם לתת לה מענה".
גם פרופ' מוטי דוליצקי, כיום אחראי מרפאת משכב לידה בבית החולים שיבא, טען שגורמי הרפואה מודעים לבעיה החמורה. "יש בכל העולם ירידה ברמת תשומת הלב אחרי רגע הלידה, מצד הרופאים, החוקרים, האקדמיה, וגם היולדת עצמה שוכחת את עצמה בתוך ההתרגשות", אמר בדיון שנערך אז. "כרישי דם בגוף בתקופה זו הם פי 10 מאשר בהריון ולפניו. תסחיפים, זיהומים, דימום חזק של אחרי לידה וכמובן הדיכאון הקליני . בתקופה זו יש בעיות של תשישות, אנמיה ובצקת – שכולן יכולות להסתיר תחלואה אחרת, ע"י כך שהרופאים טועים בסימפטומים. התקופה הזו חייבת להיחשב גם היא כתקופה בסיכון גבוה".