בתקופת הריחוק החברתי מצאו את עצמם אנשים רבים כשהם כמהים למגע אנושי. לא מדובר רק על צרכים מיניים שנותרו ללא מענה, אלא גם על המגע הפשוט, הפיזי, החם והעוטף של חיבוק טוב. אוניברסיטת טוהו שבטוקיו החליטה להעניק, ממש עכשיו, תשומת לב מוגברת לחיבוקים, ויצאה לברר ממה מורכב החיבוק המושלם.
לשם המדע גייסו היפניים אמהות ואבות מיפן ומבריטניה, ואת הפעוטות והתינוקות שלהם, וערכו שלושה ניסויים שונים. חיבוקים בין ההורים לילדיהם, וגם חיבוקים בין הילדים והתינוקות לבין מתנדבים זרים. ראשית נשלחו ההורים לחבק את הקטנטנים במשך עשרים שניות, ראשית כשהם לוחצים ומוחצים אותם בעוצמה בינונית, ואז בעוצמה חזקה יותר. להורים הוצמדו אלקטרודות, וחיישן קרא את פעילות הלב של הילדים. החוקרים בדקו שינויים בקצב הלב במהלך החיבוקים, כשירידה בקצב הלב מעידה על רוגע. גם תנועתיות הילדים נבחנה, כמדד נוסף להירגעות שלהם.
על פי המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי "סל פרס", החיבוק המרגיע ביותר שילב את התכונות הבאות: 20 שניות, אחיזה בינונית, בה הופעל לחץ מתון, חיבוק שמקורו מהורה ולא מאדם זר. "על אף שתינוקות לא יודעים לדבר, הם מזהים את הוריהם על פי מספר סממנית, האחד מהם הוא החיבוק. כך זה מגיל ארבעה חודשים, לפעמים גם קודם," מסביר החוקר סשין יושידה. "אנו מקווים שההבנה שלחיבוק של ההורה משמעות מיוחדת, תעזור להורים שמתקשים בחיבור הלא מילולי, ועוברים תקופה עמוסה וקשה."
"החוקרים חקרו גם את התגובות הפסיכולוגיות של ההורים בזמן הניסויים והחיבוקים, ומצאו שהורים שחיבקו את התינוקות שלהם בעוצמה בינונית נהנו מירידה בדופק, והרגישו רגועים יותר בעצמם. "בחודשים האחרונית, מגיפת הקורונה הביאה לפחות מגע אנושי, ופחות עור לעור. החסך ארוך הטווח הזה הוביל למצוקות הידועות בספרות המקצועית כ׳רעב עורי׳," נכתב. "המחקר מביא עדויות נוספות לחשיבות הבריאותית של מגע אנושי."