לפני כמה חודשים עמדה ניצן בינימין יחד עם בעלה בפני ההחלטה בלתי אפשרית. היא הייתה בחודשי הריונה הראשונים עם זוג תאומות שכל הרופאים המליצו לה לעשות הפלה והזהירו אותה כי הסיכויים שהן יצאו נכות- גבוהים מאוד.

בינמיני שמעה את המלצות הרופאים אבל קול פנימי אמר לה אחרת, ואחרי חודשים של הריון בסיכון גבוה, מלווה המתח פחדים וחרדות – היא ילדה זוג תאומות. היום היא אימא לשתי תאומות, יובל ואריאל, בנות 10 חודשים בריאות וחזקות.

"הלכתי לבדיקה שגרתית באמצע יום עבודה בתחילת חודש חמישי", היא מספרת איך הכול התחיל. "בבדיקה בישרו לי שצוואר הרחם כמעט מחוק מה שאומר שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת ובמקרה הזה העוברים לא ישרדו".

"הקושי היה שההחלטה הייתה בידיים שלנו. הרופאים אמרו לי שעלולה להתפתח לידה בשעות הקרובות", היא מספרת. "גם אם הייתי סוחבת עוד שבוע או שבועיים הן היו נולדות עם נכויות יותר קשות".

ומה קורה אז? השמיים נופלים?

"אנחנו אנשים מאוד רציונליים. הסטטיסטיקות לא היו לטובתנו אבל אף אחד לא בא ואמר: "אתם צריכים להפיל. לצערי לא היה גורם רפואי שהיה מוכן לקחת אחראיות ואמר שיש סיכוי שיהיה טוב".

ואז גיליתם משהו שהיה יכול להציל את המצב?

"נכון.החלטנו כבר להפסיק את ההיריון אבל בזמן שחיכינו לועדה להפסקת הריון חקרנו וקראנו הרבה וגילינו שיש מכשיר בשם "טבעת פסרי" – טבעת סיליקון שלא מיועדת בכלל לנשים בלידה אלא מיועדת בכלל לתחום האורטופדי שמתקינים אותה ללא ניתוח והיא שומרת על צוואר הרחם סגור. ברגע שהטבעת הייתה בידינו החלטנו שלא מסתכלים לאחור."

כמה זמן הצלחת להחזיק את זה?

"שלושה חודשים. הרופאים היו המומים. שכבתי במחלקה עם צירים".

את שוכבת בבית החולים, כאובה, עם זריקות וצירים ואף אחד לא יכול להגיד לך איך זה הסתיים. מה עזר לך לעבור את התקופה הזו?

"כל פעם שהלכתי לשירותים הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי: ' היום אני לא יולדת'. כל הזמן כיוונתי לשבוע 33, מספר המזל שלי, וכשהגעתי לשבוע הזה הראש כבר בלט החוצה, הפתיחה הייתה 4, והרגשתי שעשיתי את שלי וזה שבוע לגיטימי ללדת בו תאומים. באותו יום ירדו לי המים וילדתי תאומות בריאות".

איך היה הרגע הזה שאת מחזיקה אותן?

"הראו לי אותן לשנייה כי היו צריכים לקחת אותן לפגייה. הן מדהימות וחכמות ומפותחות. חשוב לי להגיש שהסיפור שלנו נגמר טוב ולקחנו את ההחלטה הנכונה אבל באותה מידה זה היה יכול להיגמר אחרת. אין כאן איזושהי המלצה של תילחמו על כל הריון. זה צריכה להיות תחושה פנימית מאוד חזקה ונכונות לקבל כל מצב שלא יהיה".