אם נתרגם אחוזים למספרים, כשני מיליון זוגות תאומים נולדים מדי שנה ברחבי העולם. בישראל, אחוז לידות התאומים והשלישיות הוא מהגבוהים בעולם עקב שכיחותם הגבוהה של טיפולי הפוריות.
אז איך זה בכלל קורה?
נתחיל בהבחנה בין שני סוגי תאומים, זהים ולא זהים: תאומים זהים - ביצית מופרית אחת שהתחלקה לשניים לאחר ההפריה תביא להריון של תאומים זהים, שני העוברים שנוצרו זהים לחלוטין מבחינה גנטית. כשליש מהתאומים הם תאומים זהים. התופעה של יצירת תאומים זהים היא מקרית. שכיחותה זהה ברחבי העולם ועומדת על כ- 1 מתוך 250 הריונות. כיוון שתאומים זהים הם בעלי מבנה גנטי זהה הם יהיו בני אותו מין.
תאומים לא זהים - שתי ביציות, שכל אחת מהן הופרתה על ידי תא זרע שונה, יתפתחו לכדי הריון של תאומים לא זהים. כשני שליש מכלל התאומים הם תאומים לא זהים. תאומים לא זהים יכולים להיות מאותו המין או ממינים שונים. הם יכולים להיות דומים זה לזה או שונים.
במקרה בו החלוקה שתתרחש לאחר היום ה-13 היא תגרום להיווצרות 'תאומים סיאמים'. עוברים אלו חולקים אברי גוף משותפים. כיום ניתן לזהות 'תאומים סיאמים' באמצעות אולטרה סאונד עוד במהלך ההיריון. במידה שלכל אחד מהתאומים יש את אברי הגוף החיוניים ניתן ליילדם בניתוח קיסרי ולהפרידם לאחר הלידה זה מזה, באמצעות שיטות כירורגיות.
מיתוסים שכיחים על תאומים ושלישיות
- הנטייה לתאומים היא משפחתית- אין כל עדות מדעית לכך שהנטייה לתאומים זהים היא משפחתית אולם קיימת נטייה משפחתית לתאומים שאינם זהים. עם זאת, קיימים גורמים אחרים שאינם גנטיים שמעלים את ההסתברות ללידת תאומים שאינם זהים: מוצא האם - השכיחות הגבוהה ביותר של לידת תאומים היא בקרב נשים ממוצא אפריקאי ונמוכה ביותר בקרב נשים ממוצא אסיאתי. גיל האם - השכיחות להריון של תאומים עולה בקרב נשים לאחר גיל 35. משקל האם - נשים בעלות משקל עודף הן בעלות סיכוי גבוה יותר להריון של תאומים בהשוואה לנשים רזות. טיפולי פריון - תרופות להשראת ביוץ מגבירות את הסיכוי להרות תאומים עד כדי 10-30%, בהתאמה. בשנים האחרונות, עם העלייה בשכיחות טיפולי הפריון, חלה עליה מתמדת בשכיחות ההריונות מרובי העוברים. השכיחות של הריונות ספונטניים (לא באמצעות הפריה חוץ גופית) בני שלושה עוברים היא כ-1 מכל עשרת אלפים הריונות.
- תאומים "מדלגים" דור - דעה רווחת גורסת כי תאומים 'מדלגים' דור במשפחות, ולכן אם אביכם תאום ואילו אתם אינכם, סיכוייכם ללידת תאומים גבוהים במיוחד. נכון להיום אין כל עדות מדעית שתומכת בדעה זו. יחד עם זאת לחלק מהנשים נטייה גנטית לביוץ יתר. משמעות הדבר כי בכל מחזור חודשי יותר מביצית אחת עשויה להשתחרר מהשחלה ולכן הסיכוי להריון מרובה עוברים גדל. במקרה זה הסיכוי המוגבר ללידת תאומים או שלישיה קיים בכל דור במשפחה ואינו מדלג.
- אם את סובלת מבחילות חמורות הרי שאת הרה עם תאומים או שלישייה - לא בהכרח. אף שחלק מהנשים ההרות עם תאומים או שלישיה אכן מתלוננות על בחילות חמורות אחרות אינן סובלות כלל מהבעיה.
- תאומים מדברים בשפה משלהם - תאומים אכן חולקים הבנה מולדת אחד של השני ולכן נדמה כי הם מדברים בשפה משלהם, בעיקר בגילאים רכים.
- כל ההריונות מתחילים בהריונות של תאומים - אין זה נכון שכל ההריונות מתחילים כהריונות של תאומים. יחד עם זאת סריקות אולטרסאונד בשלבים מוקדמים של ההיריון מעלות כי מספר רב יותר של הריונות משנהוג לחשוב אכן מתחילים בעקבות הפריה של שתי ביציות.
סריקת אולטרסאונד בשבוע השביעי או השמיני להריון בהחלט יכולה להצביע על הריון תאומים בעוד שבסריקה מאוחרת יותר, בשבוע ה- 12, יוותר אך ורק שק הריון אחד. הדבר נגרם עקב הפסקת ההיפתחות של אחד העוברים, ככל הנראה עקב בעיה כרומוזומלית, וספיגתו לדופן הרחם. תופעה זו מכונה 'תופעת התאום הנעלם' והיא חסרת משמעות לגבי העובר שנותר.
לסיכום, הריונות מרובי עוברים הם הריונות בסיכון גבוה. הרחם האנושי בנוי לשאת עובר אחד. כל סיבוכי ההיריון והלידה עולים דרמטית בנוכחות הריון מרובה עוברים, ובעיקר הסיכון ללידה מוקדמת, ופגות קיצונית. לכן, ההמלצה הרפואית לנוכח הריון עם שלישיה היא להקטין את מספר העוברים על ידי "דילול".
קיים מאמץ גלובלי להקטין עד כמה שניתן את שכיחות ההריונות מרובי העברים לאחר טיפולי IVF, והיעד שהוגדר על ידי משרד הבריאות הוא פחות מ–10%. בשנים האחרונות הנטייה היא להחזיר לרחם עובר אחד בלבד בחלק גדול מטיפולי IVF, בעיקר במטופלות צעירות.
הכותב הוא מומחה עולמי בפריון וראש תחום רפואת נשים במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות.