איציק רוסו: האיש שיביא את וגאס לראשל"צ

לאיציק רוסו הייתה חברה פרטית להוצאה לפועל, אבל "השחיקה והשעמום" הובילו להחלטה לשנות את מסלול חייו, מהתעסקות שוטפת מול פושטי רגל להתעסקות עם בליינים צעירים ושמחים. "לייט האוס", "דיסקו" ו"נוהו" הם רק חלק מרשימת מתחמי הבילוי המוכרים בהם רוסו החזיק בעבר ובהווה. עכשיו, הוא החליט להקים את פרויקט חייו: מועדון ה-Desert, שעלויות ההקמה שלו כרגע עומדות על מליוני שקלים.

"אני בלילה כבר 10 שנים", מספר רוסו. "בין המקומות שהחזקתי בעבר אפשר למצוא את ה'גזוז', ה'מרקיד', ה'באבלס את הבארוקו בר' ואינספור נוספים. היה לי הכל: ברים, קלאבים, בליינים מכל הסוגים, מה שאתה רוצה. כשהתחלתי להתעסק בנושא 'מתחמי קיץ' יחד עם קבוצת נוקס, יצרנו את ה'לייט האוס' שהפך למוצר טוב אבל רחוק ממה שחיפשתי באופן אישי. זמן רב הסתובבתי עם ההרגשה הזו שמשהו לא שלם, רציתי משהו אחר – גדול יותר, נוצץ יותר. אז חיפשתי לוקיישנים רבים להקים בהם מועדון נוסף, משהו שכל המדינה תדבר עליו, ובמשך תקופה לא מצאתי כלום".

רוסו ממשיך: "אז זה הגיע בהפתעה וממקום לא צפוי: לקחתי את הילדה הקטנה שלי לפלייבוקס, מתחם ריחוף שנמצא בצמוד לסופרלנד, והיא שאלה אותי: 'אבא, למה שלא תבנה כאן את המועדון?'. הסברתי לה שהכל כאן חול וזה בעייתי ומורכב. היא ענתה לי בשפה של ילדים - 'תשים פה אורות ותבנה גדרות'. פתאום התאהבתי ברעיון הזה".

מתחם Desert | צילום: עידו אביב

אתה בדרך כלל עובד בתל אביב. איך המהלך הזה מסתדר לך?

"האמת שזה ישב לי בראש תקופה ונכנסתי עם עצמי באמת לשאלות כמו 'מי יבוא לראשון?'. זה שטויות, עם הזמן הבנתי שאני לא בא להתחרות עם תל אביב. מבחינתי תל אביב זה האוניברסיטה, הטיילת, הבימה, הקאמרי, הברים השכונתיים. מרבית הבליינים שמגיעים היום למגה-ברים ולקלאבים בעיר הם בכלל לא מתל אביב, רובם מראשון לציון והסביבה. הבנתי שאני בא להתחרות במועדונים שנמצאים בתל אביב, לא בקהל שלהם, וזה נתן לי את האישור הפנימי שאפשר לעשות משהו. עשינו פרזנטציה לפני עשרה חודשים לעירייה, והם אהבו את זה. חיפשנו שטח עם המידות שאנחנו רוצים ושבמקביל לא יפריע למנוחת השכנים – זה היה התנאי של ראש העיר דב צור. יצאתי למכרז למרות שאף אחד לא האמין במיזם הזה. כולם צחקו עליי ואמרו לי שאני פנטזיונר, אמרו שלהקים מתחם שכולל את כל השגעונות שלי בדיונות של ראשון לציון זה חלום חסר כל קשר למציאות. תוך חודשיים דברים החלו לזוז ופתאום הטלפון התחיל לצלצל, המון יחצ"נים מוכרים שהפנו לי עורף חזרו בהם וביקשו לעבוד איתי. הקושי היחידי לאורך כל התהליך היה התפוצצות פרשיית העירייה שנמצאת בחקירה".

זה תקע אותך?

"ברור. זה הוקפא לחודשיים, הופשר בחזרה ואז צץ מישהו נוסף שרצה להתחרות על המכרז והחליט לוותר. היה לנו מזל שגם הוא לא האמין מספיק במקום, בדיוק כמו כל מי שצחק עליי. בסוף מרץ האחרון חתמנו והתחלנו לרוץ. השטח של מתחם הבילוי עצמו הוא מעל 2.5 דונם ועוד 3 דונם חנייה. כשתכננו את המקום עם האדריכל והמעצב שחר וייס, דיברנו על 3 בריכות וכך יהיה. המקום יכלול חדרי משאבות, פרמדיק צמוד, מציל וכדומה".

נשמע כמו בית מלון.

"מי שמחליט לעשות מסיבות באופן קבוע עם בריכות צריך להיות רציני. תוסיף לזה 6 ברים ועמדת דיג'יי בגודל 15 מטר רוחב על 13 מטר אורך, שללא ספק מהווה את עמדת הדיג'יי המרשימה בישראל".

איך עובד המודל?

ה'Desert' הוא שילוב בין מועדון ה'במבו' ברומניה יחד עם מועדון ה'XS' בווגאס. מדובר במתחם בילוי שטרם נראה בישראל. תחשוב שהיום בן אדם קם ביום שבת בבוקר ורוצה ללכת לבריכה, בקאנטרי הוא משלם 100 שקל כניסה. מה הוא מקבל? תחשוב שאצלי ב-100 שקל האלה הוא יכול לקבל את אותם המים, אבל עם דיג'יי מחו"ל וקהל יפה. לא עדיף?".

כשאתה אומר קהל יפה, למה אתה מתכוון?

"קהל מכל המגדרים ומכל המגזרים שרוצים ליהנות. אנשים שיודעים להתנהג ולכבד את הסביבה שלהם, שלא מצלמים סתם אנשים, לא דוחפים, לא מרימים את הקול ולא מטרידים בחורות או בחורים. המקום מצולם 24/7, ואנחנו נחזיק מערכת אבטחה קפדנית כדי לשמור על אווירה נכונה ומתאימה".

אחרי פרשת המונוכרום האחרונה אפשר לומר שהשתנתה המשמעות למושג "קהל יפה"?

"מאז חוק הסלקציה אין לאף בעל מועדון את הזכות להחליט מי נכנס ומי לא. כל אדם שנולד בתל אביב שווה סיכוי להיכנס בדיוק כמו מי שנולד בראשון לציון, ברמלה, בבאר שבע או בבת ים, בה אני גדלתי וכל כך אוהב. ברור שאם אדם יפשל ולא יתנהג יפה, המערכת תסמן אותו ברשימה השחורה ואנחנו נדאג שהוא לעולם לא ייכנס שוב. המקום יעבוד לאורך כל הסופ"ש כשבכל אירוע הגוון המוזיקלי יהיה שונה, ובהתאם אליו גם הקהל. הרי אם אני בערב חמישי אשמיע טכנו, ואדם מסוים רוצה לשמוע היפ הופ, אין לו מה לחפש אצלי באותו הערב, אבל הוא יכול לבוא בשישי בצהריים ולמצוא את הז'אנר המועדף עליו. ב-"Desert" כל אחד יכול למצוא את עצמו, זו הגדולה של המועדון. בגדול, הערבים יהיו ברובם מכוונים למיינסטרים והפקות הצהריים יהיו מגוונות יותר. תהיה הפקת היפ הופ גדולה, אמנים מחו"ל שכבר סגרנו והפקות שונות. ה-'Desert' עונה על הצורך להיות מגה קלאב עצמאי, אבל גם בית אירוח להפקות עבור אלפים שלא מוצאים את המקום הנכון להפקת חוץ ראויה".

מתחם Desert | צילום: עידו אביב

השאלה היא אם בין השלוותה במרכז לפורום בדרום יש לך מקום?

"זה הסיכון שלוקחים. מקום כזה טרם נראה בישראל, בעיניי הוא בין היפים בעולם ועתיד לשרת נאמנה כל מי שמגדיר עצמו כבליין. בארץ המגה קלאבים שרפו את עצמם לא פעם בגלל כל מיני טעויות כאלה ואחרות. זה מתחיל מליינים מיותרים באמצע השבוע ונגמר בפספוס תיירים שמוכנים להוציא המון כסף. בארץ המון תיירים שהיו מוכנים לבלות אצלי בהמון כסף אמרו לי אין ספור פעמים שכשהם משלמים אלפי שקלים לשולחן הם לא רוצים לחפש חנייה, לחכות שעות למלצרית, לשבת בצפיפות או שידרכו עליהם בכל פעם שהם עושים צעד וחצי מחוץ לקו המושבים. אחרי המון שנים הבנתי שחווית הבילוי חייבת להשתנות, צריך מקום שיהיה בו טוקטוקים שיניעו את הבליינים מהחנייה לכניסה, שיהיה מרחב אישי סביב השולחן ושיהיו שירותים צמודים לאורחי ה-VIP. אפילו הספות שהבאתי לכאן הן בצורת פרסה של סוס כדי שאף אחד לא יישב צמוד לאורח אחר שאינו מכיר, ספה כזאת עולה פי 3 מספה רגילה. השירות, ההגשה, הכל יהיה שונה ממה שמוכר לנו במקומות השונים ברחבי הארץ. יש גם גלגל תאורה מפלצתי שאפשר לראות כבר מהכביש הראשי, ו-8 קנים יורקי אש".

מה לגבי הסאונד?

"ה-'Desert' הוא המקום עם הסאונד הכי טוב בארץ בוודאות. חברה גרמנית עושה לנו את הסאונד, ויש לנו מערכת חכמה כמו זו של הטומורולנד. מי שיעמוד מטר מהבמה ומי שיישב עם החברים 30 מטרים מאחור, ישמעו בדיוק את אותו הסאונד. לא קיים דבר כזה בישראל, בטח לא במרחב פתוח".

איך העירייה מתייחסת למיזם?

"יש בינינו שיתוף הפעולה יוצא דופן, ואני רוצה להודות להם על כך. לא מובן מאליו שעירייה במרכז הארץ תעזור להגשים פנטזיות בילויים של משקיעים, ותראה בכך הזדמנות לשמור על הקהל הצעיר שלה. אני לא נכנס לפוליטיקה, אבל לאנשים שמגיעים מסצנת הלילה שהשלטון המקומי רואה בה נגע, זה נדיר. כשיש שיתוף פעולה קורים דברים יפים, והדזרט הוא לגמרי אחד מהם".