יותר מחצי שנה חלפה מאז נפרדנו מאחד ממוסדות הבילויים הבולטים ביותר שהיו בישראל, "החתול והכלב". המוזיקה האלקטרונית שבקעה מהמרתף שברחוב קרליבך התחלפה בקולות המיינסטרים מבית היוצר של השלוותה, כל אחד מהשותפים פנה לדרכו, ונראה היה כי מותג חיי הלילה הלך לעולמו ולעולם לא ישוב. אבל רוחו שבה, והיא קיבלה שם ומיקום חדש. כן, מדובר בגרסה העדכנית למוסד המיתולוגי, וזו אחת המחמאות הכי גדולות שהמקלדת מסוגלת לשאת על עצמה. ברוכים הבאים ל"אנדר 52", גלגול נשמתו של "החתול והכלב".
המרתף החדש כמעט ונעלם מן העין עקב עומס התנועה על מדרכות רחוב נחלת בנימין. הבליינים מחוץ ל"דרמה" לצד המאנצ'יונרים מחוץ ל"ווק–טו–ווק" מפריעים למעבר רוכבי האופניים החשמליים שמנסים לפלס את דרכם. בתוך כל ההמולה, עומד שחקן ישראלי מוכר לקבלת פני הממתינים הניצבים מחוץ להיכל הבילויים החדש - "אנדר 52". הוא לא עושה את זה בשביל ההכנסה כמארח, מדובר בפעולה אמיצה לעיצוב דמותו הציבורית. הרחק מדימויי הרגישות והסימפטיה, כאן הוא משמש כמאצ'ו חזק, אימתני וכל יכול. עטוף קעקועים ומאבטחים, הוא משמש לערב אחד כבמאי באודישן של כולנו, בו הוא יחליט האם התקבלנו או שנצטרך לחתוך לכיוון הבית. למזלנו, התקבלנו.
קהל:
במורד המדרגות נחשפים אנשי לילה סקרנים וכאלה שבאו לפרגן: המעורבבים, המסוחררים, הדייגות והדייגים, כולם כרוכים בקליקות הקבועות מהמקומות הקודמים שהיו בבעלות השותפים. ב"אנדר 52" אין מקום להתעסקות עם צעירים, רוב האוכלוסיה של המקום היא בוגרת. כולם רוצים לבלות ולהתחכך בצמרת הבליינים הכבדים של ישראל.
מוזיקה:
הרבה אמנים מוכשרים מגיעים מידי סוף שבוע לישראל ונוחתים היישר בעמדות הקלאבים להופעות בכורה, סטים חד פעמיים או סתם תעלול יחצ"ני למשיכת בליינים. זה הסממן הברור לכך שהסצנה חיה, שיש חיי לילה פוריים בישראל. אי שם, לפני עשור וחצי, הבינו בעלי "החתול והכלב" שאמן מחו"ל לא חייב בהכרח למלא את פארק הירקון - מספיק שהוא יכול למלא רחבה בגודל בינוני. זה יוצר הייפ, מבשר על חדשנות, וגורם לבליינים להיות רגשניים יותר. בכך הם נהיים יותר צמאים לתוכן ומוכנים לשלם עבורו הרבה יותר. התנאי? שיהיה משובח.
סבסטיאן לגר, מפיק ההאוס הצרפתי, הוא בהחלט משובח. היום, 15 שנים אחרי שהמציאו את הגלגל, אותם שותפים מהמועדון מקרליבך (או לפחות כמה מהם), ממשיכים לשחק לפי החוקים שיצרו, משקיעים כספים רבים בייבוא תוכן מוזיקלי וממשיכים להפגין שרירים מול המתחרים בקטגוריית הסט המובחר של השבוע ברחבי העיר. כולם מריעים, שורקים ומניפים את ידיהם לפקודתו של המפיק הצרפתי.
וייב:
הסאונד נכון ונעים - פנינותיו הטכנואידיות של לגר נמרחות בהיכל באמצעות מערכת הגברה איכותית מאוד. הבר מלא, כולם רוקדים ובכדי למלא את מצבורי הניקוטין אנחנו נאלצים לגשת לחדר הסמוך. אבל אל דאגה - גם שם יש בר לשירותינו ודיג'יי מקומי להנעמת זמננו. יש עמימות, אפס סטוריז באינסטגרם והמון כבוד למסורת.
לכיוון הבית:
ה"אנדר 52" נברא בצלמו של ה"חתול והכלב". הוא מהווה מרכז לקידוש תרבות הלילה שכמעט ונעלמה מפה, תרבות רחוקה מזו מלאת התעלולים היחצ"ניים והזולים. לא תמצאו כאן דימויים ריקים מתוכן כמו "קהל יפה", פה בוחרים לקדש את התוכן ומאמינים שבעקבותיו תבוא הגאולה. ככה מגיעים הבליינים הטובים והאיכותיים שיודעים להעריך מוזיקה ולא פייק פארטי שנמצאת מכל עבר. זה לא אובר סטייטמנט, זה העתיד של כולנו כבליינים. מומלץ מאוד להעריך ולנסות בעצמכם.
מחירים:
צ'ייסר בלוגה 36 ש"ח / צ'ייסר ג'יימסון 28 ש"ח / שליש גולדסטאר 31 ש"ח / שליש היינקן 32 ש"ח / בקבוק מים 12 ש"ח
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
